Dominus. Propterea mittet dominus, et dominus meus senex, domino dominorum. Et venit verbum in lingua longitudinis¹, ad singulare domini durus, si dominus eius dederit ipsi² uxorem. Et venit deficiens iot, dicat nunc dominus noster, non accuses servum ad dominum suum, et significatum cognitum. Et nomen honoratum Domini in lingua multorum^(a) ad honorem, et ipsum camessatum et est in signo multitudinis unus solus, et sicut et rupit ipsi fenestras, texentes telas, vel ipsa iot ornatus sicut iot arguens hominem postea gratiam invenit, et avaro non dicetur liberalis. Et dominus quando ipsum⁴ nomen prophanum ipsum cum patha, ecce nunc domini mei, sed et dixit domine si inveni gratiam in occulis tuis ipsum camessatum, et est differentia^(b)⁵ inter doctores, et est dicens⁶ ipsum prophanum,⁽ⁱ⁾ et est dicens quod ipsum sanctum, et sic et dixit Lot⁷ ipsis non obsecro domine, dicens⁸ quod ipsum sanctum. Et invenimus oro adonai in quo salvabo Israel, camessatum et non ipsum cum cesura, et possibile quod propter zachet⁹ camessatus quia lingua prophana ipsa, quia adhuc non noverat Gedeon quod ipse angelus Domini.⁽ⁱⁱ⁾ Et modus secundus, talentum ad mortariolum, duo mortariola sub tabula una, et mortariola ad columnas. Mortariola erant concava et erant intrantes manus tabularum intus ipsa, et sic columne.⁽ⁱⁱⁱ⁾

לכן ישלח האדון ^{(יש' י, טז)}, ואדני זקן ^{(בר' יח, יב)}, לאדני האדנים ^{(תה' קלו, ג)}. ובאה המלה בלשון תפארת ליחיד אדנים קשה ^{(יש' יט, ד)}, אם אדניו יתן לו אשה ^{(שמ' כא, ד)}. ובא חסר היו"ד יאמר נא אדננו^{(שמ"א טו, טז)}, אל תלשן עבד אל אדניו ^{(מש' ל, י)}, והענין ידוע. והשם הנכבד אדני בלשון רבים לכבוד, והוא קמוץ והוא בסימן רבוי אחד לבד, כמו וקרע לו חלוני ^{(יר' כב, יד)}, אורגים חורי ^{(יש' יט, ט)}, או הוא¹ יו"ד היחש² כיו"ד מוכיח אדם אחרי ^{(מש' כח, כג)}, ולכילי לא יאמר שוע ^{(יש' לב, ה)}. ואדני שהוא לשון חול הוא בפתח, הנה נא אדני ^{(בר' יט, ב)}, אבל ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך ^{(בר' יח, ג)} הוא קמוץ והוא מחלוקת בין רבותינו ז"ל ^[א] יש אומרים שהוא חול ולגדול שבהם אמר. ויש שאומרים³ שהוא קודש, וכן ויאמר לוט אליהם אל נא אדני ^{(בר' יט, יח)}, אומרים שהוא קודש. ומצאנו בי אדני במה אושיע את ישראל ^{(שופ' ו, טו)}, קמוץ ואינו בהפסק, ואכשר⁴ כי מפני הזקף וקמץ כי לשון חול הוא, כי עדין לא ידע גדעון שהוא מלאך י"י⁵. וענין שני ככר לאדן ^{(שמ' לח, כז)}, שני אדנים תחת הקרש האחד ^{(שמ' כו, כה)}, והאדנים לעמודים ^{(שמ' לח, יז)}, האדנים היו חלולין⁶ והיו נכנסים ידות הקרשים לתוכם, וכן העמודים והיו סומכין אותן⁷. וכן על מה אדניה הטבעו ^{(איוב לח, ו)} כלומר ^(iv)8.