Polluit. Quia polluta cesaries eius, In deserto, et polluetur duabus septimanis, et polluta est terra, Et vocavit. Et niphal et erit si polluta fuerit, In deserto, quia in omnibus istis pollute fuerunt gentes, Et vocavit. Et sunt dicentes quod de ista radice et polluti eritis cum ipsis, Et vocavit, et est deficiens aleph. Et rectum penes me quod est ra de¹ radice polluit, cum polluti fuimus in occulis eorum, Iob. Et adiectivum et pollutus pollutum vocabit, Et vocavit, quia vir pollutus labiis ego et in medio populi polluti labiis², Isaie, polluti ipsi et polluti erunt vobis. Et si omnis bestia polluta, Et vocavit, expo. bestia munda patrona macule, et quia quod est polluta iuxta altare vocavit ipsam pollutam sic exposuerunt doctores nostri quod bestia polluta propie iam dixit sub de hoc et si in bestia polluta et redimet cum pretio, Et vocavit. Et est loquens in sanctificante bestiam pollutam ad scissuram domus. Et licet quod dixit in passuc quia³ supra ipsum sed primogenitus qui primogenitabitur domino, hoc quod dixit et si cum bestia polluta et redimet pro pretio non aptabitur in modo primogenitus quod apertura asini non fuit redempta cum pretio si non cum agno, et etiam si polluta fuerint terra possessionis terre vestre, Iosue. Et nomen et non comedes omnem pollutionem, Iudicum, et pollutio super supra ipsum, Et vocavit. Et verbum grave, quia polluit Dina filiam suam, In principio, et non polluent exercitus eorum, In deserto, a mundare ipsum vel ad polluere ipsum, Et vocavit, ut polluere sanctuarium meum, Ezechielis, ecce anima mea non polluta et polluit rex, Regum. Et eduxit rabi Iona ista duo ad modum desolationis. Et non necesse quia locus abominationum erat et rex abstulit abomminationes et polluet locum ut dicere posuit ipsum locum pollutionis, quia quod erat locus abomminationum precepit quod erit locus pollutionis⁴ ad proicere⁵ ibi morticinas et pollutas. Et cuius non memoratus est agens suus compositus cum hitpaal postquam quod polluta fuit, Verba, iudicium suum cum tau hitpaal polluta fuit⁶. Et etiam de hoc de modo pollutionis quia postquam fuit uxor eius et maritata est alteri, licet quod eiecit ipsam certe ipsa polluta penes ipsum. Et dominus meus pater meus expo. postquam quod polluta fuit lingua vitationis ut dicere postquam quod prohibita ab ipso, quod non potuit ad capere ipsam donec ipsam uxor posterioris. Et sic venit ista expo. ad scientiam doctorum nostrorum qui acceperunt quod licet desponsata alteri, licet quod non maritata fuit ipsi ligata ad maritum primum sicut scriptum est, et erit ad virum alium postquam fuit in ipsa, et si⁷ fornicata fuerit soluta ad redire ad primum, postquam quod non fuit in ipsa esse , si sic polluta vult dicere prohibita. Et sic exposuit non commedes nullam pollutionem, Iudicum, ut dicere omnis res prohibita de separato. Et sic dixerunt doctores nostri quid et non comedes omnem pollutionem.⁽ⁱ⁾ Dixit rabi Isac de domo rabi Amme⁸ res ligatas ad nazir, et quia quod res polluta prohibita dixit lingua pollutionis supra re prohibita. Et hitpaal et per ista polluemini non polluetur maritus in populis eius, Et vocavit, iudicium eorum cum tau hitpaal⁹ polluemini polluetur.

כי טמא נזרו ^{(במ' ו, יב)}, וטמאה שבעים בנדתה^{1 (וי' יב, ה)}, ותטמא הארץ ^{(וי' יח, כה)}. והנפעל והיתה אם נטמאה ^{(במ' ה, כז)}, כי בכל אלו² נטמאו הגוים ^{(וי' יח, כד)}. ויש אומרים כי מזה השרש ונטמתם בם ^{(וי' יא, מג)}, והוא חסר אל"ף. והנכון אצלי שהוא משרש טמה, עם נטמינו בעיניכם ^{(איוב יח, ג)}. והתאר וטמא טמא יקרא ^{(וי' יג, מה)}, כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים ^{(יש' ו, ה)}, טמאים הם וטמאים יהיו לכם ^{(וי' יא, לה)}, ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לי"י ^{(וי' כז, יא)}, פירוש בהמה טהורה בעלת מום. ולפי שהיא כטמאה אצל³ המזבח קראה טמאה. כך פרשוהו⁴ רבותינו ז"ל⁵ ^[א] שבהמה טמאה ממש כבר אמר למטה מזה ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ^{(וי' כז, כז)}. והוא מדבר במקדיש בהמה טמאה לבדק הבית. ואף על פי שאמר בפסוק שלמעלה ממנו אך בכור אשר יבכר לי"י ^{6 (וי' כז, כו)} זה שאמר ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ^{(וי' כז, כו)} לא יתכן לענין⁷ בכור שהרי פטר חמור לא היה נפדה בערך כי אם בשה. ואף אם טמאה ארץ אחזתכם ^{(יהו' כב, יט)}. והשם אל⁸ תאכלי כל טמאה ^{(שופ' יג, ז)}, וטמאתו עליו ^{(וי' כב, ג)}. והפעל הכבד כי טמא את דינה בתו ^{(בר' לד, ה)}, ולא יטמאו את מחניכם^{9 (במ' ה, ג)}, לטהרו או לטמאו ^{(וי' יג, נט)}, למען טמא את מקדשי ^{(וי' כ, ג)}, הנה נפשי לא מטמאה ^{(יח' ד, יד)}, וטמא את התפת ^{10 (מל"ב כג, י)}, טמא המלך ^{(מל"ב כג, יג)}. והוציא רבי יונה אלה¹¹ השנים למען¹² חרבן. ואין צורך, כי מקום גלולים היה והמלך הסיר הגלגלים¹³ וטמא המקום, כלומר שם אותו מקום טומאה לפי שהיה מקום גלולים צוה שיהיה¹⁴ מקום טומאה להשליך שם הנבלות וכל טמאות¹⁵. ושלא נזכר פועלו מרכב¹⁶ עם התפעל אחרי אשר הטמאה ^{(דב' כד, ד)}, משפטו עם תי"ו התפעל התתטמאה¹⁷. וגם זה מענין טומאה כי אחרי שהיתה אשתו ונבעלה לאחר, אף על פי שגרשה הרי היא טמאה אצלו.ואדני אבי ז"ל פירש אחרי אשר הוטמאה לשון מניעה כלומר אחר¹⁸ שנמנעה ממנו שלא יוכל לקחתה בעודה אשת האחרון. וכן יבא זה הפירוש לדעת רבותינו ז"ל ^[ב] שקבלו, שאפלו נתארסה לאחר אף על פי שלא נבעלה לו אסורה לבעלה הראשון דכתיב והיתה לאיש אחר כיון שהיתה בה הויה, ואם זנתה מותרת לחזור לראשון כיון שלא היתה בה הויה, אם כן הטמאה הוצרך¹⁹ לומר נמנעה. וכן פירוש ואל²⁰ תאכלי כל טומאה ^{(שופ' יג, ז)}, כלומר כל דבר שנמנע מהנזיר²¹. וכן אמרו ²² ז"ל ^[ג] מאי ואל תאכלי כל טומאה? אמר רבי יצחק דבי רבי אמי ²³ דברים האסורים לנזיר. ולפי שהדבר טמא²⁴ נמנע אמר לשון טומאה על דבר הנמנע. וההתפעל ולאלה תטמאו ^{(וי' יא, כד)}, לא יטמא בעל בעמיו ^{(וי' כא, ד)}, משפטם עם תי"ו ההתפעל תתטמאו, יתטמא.