Obturavit. Obturati fuimus in occulis vestris, Iob, et obturamini in ipsis, Et vocavit, modus obturationis cordis, et non scientia sicut quod dixit quare estimati sumus sicut bestia. Et sic modus et obturamini in ipsis, quia commestio reptilium obturans cor et prohibens de ipso intelligentiam Et in verbis doctorum nostrorum duplicata fuerunt pe et ayin in ista lingua in dicere ipsos obturantes cor. Et vocaverunt etiam sic clausum qui est clausus quod non videtur ipsi signum maris. Et sic memoraverunt ipsum geminatum ayn solum ipsum in dicere ipsos, fuit ipsi fovea et obturavit ipsam in domo debitor de parte edificantis, in agro debitor de parte aratoris. Et dictionem unam memoraverunt sine geminatione, supra quattuor rebus iocalia patronorum donorum descendent ad absconsionem, ut dicere ad locum quo fuerunt absconditi ab ipsis quod non revertentur ad ipsos ultra. Et sunt declarantes de hoc quod vir pollutus labiis, Isaie, ut dicere obturatus labia quod non potero alloqui.

נטמינו בעיניכם ^{(איוב יח, ג)}, ונטמתם בם ^{(וי' יא, מג)}, ענין סתימת הלב ואין דעת, כמו שאמר מדוע נחשבנו כבהמה. וכן ענין ונטמתם בם כי אכילת השרצים סותמת הלב ומונעת ממנו הבינה. סותמת ממנו הבינה¹ובדברי רבותינו ז"ל נכפלו הפ"א והעי"ן בזה הלשון ב²אמרם ^[א], מטמטם את הלב. וקראו גם כן טומטום ^[ב], לפי³ שהוא סתום שלא נראה לו זכרות. וכן זכרוהו כפול העי"ן לבדה כ⁴אמרם ^[ג], היתה לו גומה⁵ וטממה. בבית חייב משום בונה, בשדה חייב משום חורש. ומלה אחת זכרו בלא הכפל ^[ד], על ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יורדין לטמיון, כלומר למקום שיהיו סתומין מהם שלא ישיגו⁶ להם עוד. ויש מפרשים מזה כי איש טמא שפתים ^{(יש' ו, ח)}, כלומר סתום שפתים שלא אוכל לדבר.