Desolatus est. Usque quo si desolabuntur civitates. Et niphal desolabitur desolatione, Isaie. Et hitpaal et vir desolatus ipsi, Principio. Et nomen et desolatione percutietur porta, Isaie, expo. et cum desolatione. Et pondus aliud fac redire animam meam et desolationibus eorum, Psalmiste, unus desolans et multi desolantes. Et cum he mulieris in venire sicut desolatio timor vester, et de¹ desolatione impiorum, Proverbiorum. Et verbum grave ad desolare acervos desertos, Isaie, et in loco suo in regibus ad desolare. Et iam scripsimus in radice decepit modus eorum desolatio et sunt de ipsis de modo admirationis sicut admirans sicut quod est in lingua desolationis admirans. Et modus alius et tumultus populorum, Proverbiorum, sicut sonitus aquarum fortium sonabunt, Isaie, et dictio sonabunt de edifitio niphal et descendet pulchritudo sua et exercitus suus et sonitus suus, Isaie, modus sonitus. Et est ad declarare de modo isto in venire² sicut sonitum timorem vestrum. Et ascendisti sicut sonitus, ut dicere inundatio aquarum venentium³ cum robore et est ipsis vox. Et sic et de tumultu impiorum ad viam exempli beroda⁴ in lingua. Et scripsit rabi Iona et de modo isto et tumultus tuus et ascendit ad aures meas, Isaie, et conveniens et quies tua et geminaverunt nun⁵ ad viam hyperboles ad sonare. Et sic inveni in massora omnis sanan lingua quietis preter de hoc et sotii eius quod ipsi lingua vocis sex sonitus de civitate, Isaie. Et rabi⁶ Abraham Benezra⁷ declaravit ipsum sicut auditio sua, lingua quietis et est deficiens affixum cum irasci te ad me quod meminit, et est deficiens sicut et prophetia Oded prophete, et sic expositio sua propter irasci te contra me et irasci quiete tua ascendit in aures meas ut dicere quod tu irascens contra me propter quietem et otium quod est tibi. Et sic declaravit ipsum dominus meus pater meus.

עד אשר אם שאו ערים ^{(יש' ו, יא)}. והנפעל תשאה שממה ^{(יש' ו, יא)}. וההתפעל והאיש משתאה לה ^{(בר' כד, כא)}. והשם ושאיה יכת שער ^{(יש' כד, יב)}, פירושו ובשאיה. ומשקל אחר השיבה נפשי משואיהם ^{(תה' לה, יז)}, האחד שואה¹ והרבים שואים. ובה"א הנקבה בבא² כשואה פחדכם ^{(מש' א, כז)}, ומשואת רשעים כי תבא ^{(מש' ג, כה)}. והפעל הכבד להשאות גלים נצים ^{(יש' לז, כו)}. ובמקומו במלכים ^{(מל"ב יט, כה)} להשות³. וכבר כתבנוהו בשרש נשא. ענינם ענין שממה⁴. ויש מהם בענין⁵ תמה כמו והאיש משתאה ^{6(בר' כד, כא)}, כמו שהוא⁷ בלשון שממה משתומם. וענין אחד ושאון לאמים⁸ כשאון מים כבירים ישאון ^{(יש' יז, יב)}. ומלת ישאון בנין⁹ נפעל. וירד הדרה והמונה ושאונה ^{(יש' ה, יד)}. ענין המייה¹⁰. ויש לפרש מענין זה בבא¹¹ כשאה¹² פחדכם ^{(מש' א, כז)}, ¹³ כלומר שטף המים ¹⁴הבאים בכח ויש להם קול המיה. וכן^{15 16}ומשאת¹⁷ רשעים ^{18(מש' ג, כה)}, על דרך משל ברודא¹⁹ בלעז. וכתב רבי ²⁰יונה ומן²¹ הענין²¹ הזה ושאננך עלה באזני ^{(יש' לז, כט)}, והראוי ושאונך וכפלו הנו"ן על דרך הפלגה לשאון. וכן מצאתי במסרה כל שאון²³ לשון השקט בר מן דין וחבריה דאינון לשון קול שאון מעיר ^{(יש' סו, ו)24}. ורבי אברהם בן²⁵ עזרא ז"ל²⁶ פרשו כמשמעו²⁵ לשון השקט, והוא חסר דבק²⁸²⁹ עם ³⁰התרגזך אלי שזכר, והוא חסר³¹ כמו והנבואה עודד הנביא ^{(דה"ב טו, ח)}, וככה פירושו יען התרגזך אלי^{32 (מל"ב יט, כח)} והתרגז שאננך³³ עלה באזני כלומר שאתה מתרגז אלי בעבור ההשקט והמנוחה שיש לך.³⁴