Aequavit. Et ad quem comparabitis me et equabor, Isaie^(a), ne forte equeris ipsi etiam tu, Proverbiorum, ut dicere eris sicut ipse in equatione sua et ordine suo et omnes voluntates tue non equabuntur in ipsa non angustiator equalis¹ cum damno regis, Hester^(b), ut dicere non equabitur angustiator cum omni argento et auro quod est ipsi equabitur cum damno quo damnificabitur rex in iudeis si perdat ipsos. Et verbum grave ad quem comparabitis me et equabitis, Isaie, quid equabo tibi, Quomodo. Et grave aliud certe si equavit² facies suas quod equabit facies terre quod erunt similes et equales, quod non erit hic acervus et hic fovea. Et niphal cum hitpaal et uxor litium equata fuit, Proverbiorum^(c), expo. uxor litium equata fuit cum gucta stillante in die hiemis quia gucta stillans de intus et pluvia de foris et non ad patronum domus³ quies sic cui quod est ipsi uxor litium que litigabit cum ipso in domo et audiet foris loquentes supra ipsam verba mala, et expo. de hoc modo non credet in equo errans, Iob^(d), ut dicere quod errans non credet in re equa et rectum, sed ponet equum quod est mendacium loco eius et in ipso credet et licet quod sunt libri quibus scriptum de foris legitur cum aleph hic est modus suus sicut equalis. Et modus alius et non iuvit me, expo. non iuvabit me quod quod feci quod non adiutus sum de factis meis pessimis quia nunc ego cognoscens quia omne quod quod feci vanitas et inanitas est. Et omnia ista non ipsa non iuvant, et ad regem non iuvat ad dimictere⁴ ipsos, Hester, omnia ipsa modus iuvaminis. Et modus alius si non posui et tacui posui auxilium supra fortem posui Dominum⁵ ante me continue. Viam veritatis elegi iuditia tua posui, Psalmiste^(e), ut dicere quando quod posui iuditia tua ante me viam veritatis elegi cum ipsis gloriam et honorem pones supra ipsum, Psalmiste⁶, pedes meos sicut cervarum omnia ipsa modus positionis. Et targum et posuit et posuit. Rabi Iona expo. iudicia tua posuit de modo si equabit facies suas ut dicere equavi ipsa et composui ipsa. Et de radice ista vanum et res mendacii, Proverbiorum, prophetie vanitatis et impulsiones, Quomodo, invanum multiplicasti me decimas, ad vanum purgator purificat, Ieremie, sed vanitatem non audiet deus et omnipotens non recipiet ipsam, Iob^(g), ad vanum percussi filios vestros, Ieremie, non assumens nomen Domini dei tui ad vanitatem, Nomina^(h), et aleph mutatione de he lamed appoal et quietata fuit sicut aleph peccatum. Et rabi Iona scripsit quod est ad pondus mandatum, filum, et aleph addita sicut aleph ipsa et ipse modus dictionis istius sicut modus mendacii, sed aliquando modus suus sicut modus vanum sicut mendacium quod aliquando modus suus modus vanitatis sed ad vanum custodivi et totum modus unus quia mendacium vanum et inane, et res que non ipsa et expo. non assumens nomen Domini dei tui ad vanum ad vanum quod non iurabis in nomine suo si non ad necessitatem quia qui iurat supra re que est licet quod est dicens veritatem postquam quod iuramentum non ipsum ad necessitatem si non quod iuravit ad vanum patitur ex parte iuramenti vani. Et sic dixerunt in Talmud Hierosolimitano ecce quid⁷ qui iuravit iuramentum vanum. Et sic caldeizat Anchelos ad vanum ad vanum. Et sic expo. ad vanum percussi filios⁸ vestros ut dicere ad vanum percussi ipsos quia eruditionem non ceperunt. Et sic ad vanum multiplicasti medicinas supra qua vanitate⁹ creasti omnes filios hominis et similia ipsis. Et verbum grave de modo dictionis istius fructus mentietur ipsi, Osee⁽ⁱ⁾, ac si dixisset fructus mentietur ipsi in via et mustum mentietur in ipsa mentitum est opus olive. Et est ad declarare ipsum de modo tercio vitis vacua Israel ut dicere quod non est faciens fructus et non ipse prosperatur, et si dicetis fructus ponet ipsi Sanctus Benedictus Ipse et converti faciet ipsum et ipse bona faciet opera eius sicut multitudo ad fructum eius multiplicavit altaria sicut bonitas ad terram suam pulchras fecerunt^(j) statuas sicut quod dixit et impinguatus est directus et calcitravit.

ואל מי תדמיוני ואשוה ^{(יש' מ, כה)}, פן תשוה לו גם אתה ^{(מש' כו, ד)}, כלומר תהיה¹ כמוהו בשויו² ובערכו³. וכל חפציך לא ישוו בה ^{(שם ג, טו)}, כי אין הצר שוה⁴ בנזק המלך ^{(אס' ז, ד)}, כלומר לא ישוה הצר בכל כסף וזהב שיש לו לא ישוה⁵בנזק שינזק המלך⁶ ביהודים⁷ אם יאבדם. והפעל הכבד למי⁸ תכ⁹תדמיוני ותשוו ^{(יש' מו, ה)}, מה¹⁰ אשוה לך ^{(איכה ב, יג)}. וכבד אחר, הלוא¹¹ אם שוה פניה ^{(יש' כח, כה)}, כלם כענין ערך ודמיון אֲדְגָמֵינְטְ¹² בלעז.^{12 1415} הלוא אם שוה פניה,¹⁶ שישוה פני האדמה¹⁷ שיהיו דומים ושוים שלא יהא¹⁸ הנה תל והנה חריץ. והנפעל¹⁹ עם ההתפעל ואשת מדנים²⁰ נשתוה ^{(מש' כז, טו)}, ופירושו²¹ אשת מדינים²² נשף²³ עם דלף²⁴ טורד ביום ²⁵ כי הדלף טורד ביום²⁶מבפנים ²⁷ מבחוץ²⁸ ואין לבעל הבית מנוחה, כן מי שיש לו אשת מדינים²⁹ כי תריב עמו מבפנים³⁰ בחוץ מדברים³¹ עליו^{32 3134} רעים³⁵³⁶. ופירשו^{37 38}מזה הענין אל יאמן בשו נתעה^{39 (איוב טו, לא)}, כלומר ⁴⁰כי ⁴¹הנתעה לא יאמן בדבר השוה והנכון, אך ישים השוא שהוא השקר תמורתו ובו יאמן. וענין אחר ולא שוה לי ^{(איוב לג, כז)}, פירוש לא ההנה לי מה שעשיתי שלא נהניתי⁴² במעשי הרעים, כי עתה אני מכיר כל מה⁴³ שעשיתי הבל וריק הוא. וכל זה איננו שוה⁴⁴ לי ^{(אס' ה, יג)}, ולמלך אין להניחם^{45 (אס' ג, ח)}, כלם ענין הנאה. וענין אחר אם לא שויתי ודוממתי ^{(תה' קלא, ב)}, שויתי עזר על גבור ^{(תה' פט, ב)}, שויתי י"י לנגדי תמיד ^{(תה' טז, ח)}. דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי^{46 (תה' קיט, ל)}, כלומר כששויתי משפטיך לנגדי תמיד⁴⁷ דרך אמונה בחרתי⁴⁸ בהם. הוד והדר תשוה עליו ^{(תה' כא, ו)}, משוה רגלי כאילות ^{(תה' יח, לד)}, כלם ענין השמה⁴⁹ . ותרגום וישם ושוי. ורבי יונה פירש ⁵⁰ משפטיך שויתי מענין אם שוה פניה, כלומר השויתי⁵¹ וכוננתים⁵² . ומן השרש הזה שוא.^{4254 55}ודבר כזב ^{(מש' ל, ח)}, משאות שוא ומדוחים^{64 (איכה ב, יד)}, לשוא הרבית רפואות ^{(יר' מו, יא)}, לשוא ⁶⁵צרף צרוף ^{(שם ו, כט)}, אך שוא לא ישמע אל וד⁶⁶ושדי לא ישורנה ^{67(איוב לה, יג)}, לשוא הכיתי⁶⁸ את בניכם ^{(יר' ב, ל)}, לא תשא את שם י"י אלהיך לשוא ^{(שמ' כ, ז)}, והאל"ף תמורת ה"א למ"ד הפעל והונחה כאל"ף חטא⁶⁹. ורבי יונה כתב כי הוא על משקל קו צו⁷⁰ והאל"ף נוספת כאלף הוא והיא. וענין המלה הזאת כענין שקר, אך פעמים⁷¹ ענינה כענין חנם, כמו שקר שפעמים ענינה ⁷²ענין חנם. אך לשקר שמרתי, והכל ענין אחד כי השקר ⁷³הבל ותהו⁷⁴ ודבר שאינו. ופירוש לא תשא את שם י"י אלהיך לשוא, לחנם, שלא תשבע בשמו כי אם לצורך⁷⁵. כי מי שנשבע על הדבר⁷⁶ שהוא ואף⁷⁷ על פי שהוא⁷⁸ אומר⁷⁹ אמת, אחר שהשבועה אינה לצורך⁸⁰ אלא נשבע לחנם לוקה משום שבועת שוא. וכן אמרו בתלמוד ירושלמי ^[א] האי מאן דמשתבע על תינין דאינון תנין⁸¹ לוקה משום שבועת שוא. וכן תרגם⁸² אנקלוס⁸³ לשוא למגנא. וכן פירוש לשוא הכיתי את בניכם, כלומר לחנם הכיתי אותם כי מוסר לא לקחו. ומשקל אחר⁸⁴ הרבית⁸⁵ רפואות, על מה ⁸⁶ בראת ⁸⁷ כל בני אדם ^{(תה' פט, מח)}, והדומים ⁸⁸. והפעל הכבד מענין המלה הזאת פרי ישוה לו ^{(הו' י, א)}, כאלו אמר⁸⁹ פרי ⁹⁰ יכחש בה, כחש מעשה זית. ויש לפרשו⁹¹ מהענין⁹² השלישי גפן בוקק ישראל⁹³, כלומר שאינו עושה פירות ואינו מצליח, ואם תאמרו פרי ישוה לו הקדוש ברוך הוא וייטב⁹⁴ לו והוא ייטיב מעשיו, כרב⁹⁵ לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו הטיבו⁹⁶ מצבות כמו שאמר וישמן ישורון ויבעט ^{(דב' לב, טו)}.