Marginalia
a. 2
b. 10
c. 15
Devastavit. Et devastabunt altitudinem Egipti, Ezechielis, ve devastans et tu non devastatus, Isaie, et vastabunt filios orientis haphtet in statera desolate, multum ad predari filios Philestim, Ieremie, predabitur meridie, Psalmiste, et surec1 loco holem lupus deserti predabitur ipsos, Ieremie, venit perfectum et punctatio sicut quod erat, cum defectu geminationis quia punctatio perfecta est predabitur ipsos in pondere custodiet ipsos. Et aptabitur esse ipsum de edificio gravi simul ad quadratum et iniquitas prevaricatorum predabitur ipsos. Et nomen preda et fractio, Isaie. Et adiectivum fortificans predatorem supra fortem, Amos, in pondere panis calidus robur ad perfectum volvens ad Dominum. Et hitpaal predari predati sumus, Michee(a), et surec2 loco holem. Et rabi Iona3 scripsit in ipso rationem aliam ad esse modum suum predati fuerunt de nobis sicut4 filii mei exiverunt me quod modus suus exierunt de me. Et verbum grave predans patrem non predaberis lectum suum. Et grave aliud vastabit status eorum, Osee(b). Et cuius non5 memoratus agens suus de daggessatum predatus fuit usque Moab, Isaie(c), vastata fuit Hai, Ieremie, cum surec. Et cuius non6 memoratus agens suus de augmentato7 sicut complere te predatorem predaberis, Isaie, et est scriptum cum vau cum dagges et omnes arces tue predabuntur, Osee, modus eorum notus. Et rabi Iuda adduxit in modum istum conversa fuit ad predam meam, Psalmiste. Et iam scripsimus quod lamed radicalis et sic mamma pinguis, In deserto, et bonum est quod erunt de ista radice et lamed in ipsis addita et erunt de modo et mammam, Regum, suges quia defecit expressor consumpta fuit mamma de ubere consolationum eius, Isaie, quod sunt modus humoris et pinguedinis et8 rectum et ubera excisum est de hoc nomine et dicet mamma cum holem et mamma, cum patha et modus unus et propter hoc coniunxit sibi suxionem et dixit quia uber regum suges et vocate sunt sic quia quod est in ipsis humor et pinguedo. Et sic scripsit rabi Iona et sic est ad declarare consumptus est predator de modo primo. Et est adiectivum sicut fortificans predatorem supra fortem ut dicere defecit expressor et predator et calcator consumpti fuerunt de terra malefacientes Israeli. Et aptabitur ad declarare rapient ab ubere pupillum, Iob, de modo et mammam9, Regum, suges ut dicere rapient ipsum de delitiis suis. Vel erit sicut mamma, mamme ut dicere rapient ipsum de uberibus matris sue, et mamme et mamma regum proxima in modo non in radice. Et est ad declarare rapient de predatore de modo primo, ut dicere pre multum prede quam faciunt rapient etiam orphano. Et dominus meus pater meus expo. quod postquam quod rapuerunt orphanum et dimiserunt ipsum non poterit homo ad predari ipsum quia omne quod erit ipsi rapuerunt ipsi et de radice ista ego ego deus fortis, In principio, quod modus suus fortis et victor sicut modus predatoris et iot in forti mutatione littere geminationis. Et sic et erit fortis arces tibi10, et expo. quod deus fortis erit arces tibi et fortitudo tua. Et expo. nagit quod et erit fortis mutritio tua11 non ipsum Nomen honorati sed est adiectivum ad aurum quia expo. bezarecha aurum tuum sicut quod scripsimus in radice sua et dixit quod erit forte aurum tuum sicut quod dixit et argentum12 fortitudines tibi et sic sicut vox aquarum multarum sicut vox fortis, Ezechielis, et dicere sicut vox fortis et robusta et sic sicut preda fortis veniet fortis et fortis. Et rabi Iona scripsit quod sadai adiectivum ad divitias quia penes ipsum fortis magnus et honoratus et expo. forte aurum13 tuum quod erit substantia tua magna et fortis et de radice ista et modo isto honorata honorate, Ecclesiastes, expo. honorata honorate et est declarans ipsa vasa, Cantici. Et adhuc mulieres pulchre forma capte in bello et modus eorum predata et predate sed ad esse ipsa instrumenta cantus est rectum. Et sic dixerunt doctores nostri quid instrumentum instrumenta sic caldeizabant14 ipsum instrumentum instrumenta et declaraverunt ipsum sapientes quod est vas ad sonum musices erat inventum fuit in tempore quo domus15 sancta stans.
ושדדו את גאון מצרים (יח' לב, יב), הוי שודד ואתה לא שדוד (יש' לג, א), ושדדו את בני קדם (יר' מט, כח), קדם1חטף 2בפלס חרבו מאד. לשדוד3 את כל פלשתים (יר' מז, ד), ישוד צהרים (תה' צא, ז), והשרק תחת חולם4. זאב ערבות ישדדם (יר' ה, ו), בא שלם, ונקוד כמו שהיה בחסרון הכפל כי נקוד השלם הוא ישדדם בפלס5 ישמרם. ויתכן היותו מבנין פועל6 הכבד הדומה למרובע7. וסלף בוגדים ישדם (מש' יא, ג). והשם שד ושבר (יש' נט, ז). והתאר המבליג שד על עז (עמ' ה, ט), בפלס לחם חם, מעוז לתם8, גל9 את10 י"י. והנפעל שדוד11 נשדונו (מי' ב, ד), והשרק תחת חלם. ורבי יהודה כתב12 בו טעם אחר להיות עניינו13 נשדו14 ממנו כמו בני יצאוני שענינו15 יצאו ממני. והפעל הכבד משדד אב (מש' יט, כו), אל תשדד רבצו (מש' כד, טו). וכבד אחר ישודד מצבותם (הו' י, ב). ושלא נזכר פועלו מהדגוש16 שדד ער מואב (יש' טו, א), שדדה עי (יר' מט, ג), בשרק. שדדה נינוה (נח' ג, ז), בקמץ חטף17. פתאום18 שדדו אהלי19 (יר' ד, כ), בשרק.20 ושלא נזכר פועלו מהנוסף כהתמך21 שודד תושד (יש' לג, א), והוא כתוב בוא"ו22 עם הדגש. וכן וכל23 מבצריך יושד (הו' י, יד), ענינם24 ידוע. ורבי יהודה הביא בענין זה25 נהפך לשדי (תה' לב, ד), וכבר כתבנו שהלמ"ד שרשית. וכן לשד השמן (במ' יא, ח). וטוב הוא שיהיה26 מזה השרש 27והלמ"ד בהם נוספת ויהיו מענין כי אפס המץ כלה שד (יש' טז, ד), ושד מלכים תינקי (יש' ס, טז),28 משד תנחומיה (יש' סו, יא), שהם30 ענין לחות ודשנות31. וכן כתבם32 רבי יונה. ויש לפרש כלה שד 30מהענין34 35הראשון והוא תאר כמו המבליג שד על עז, כלומר אפס המוצץ והשודד והרומס תמו מן הארץ המריעים מן הארץ36לישראל. ויתכן לפרש יגזלו משד יתום37 (איוב כד, ט), מענין שד38 מלכים39, כלומר יגזלו אותו מתענוגיו. או יהיה כמו שד, 40שדים. כלומר41 יגזלו אותו 42משדי43 אמו. ושדים, ושד מלכים קרובים בענין לא בשרש. ויש לפרש יגזלו משד 44מהענין45 הראשון, כלומר מרוב46 שד שעושין47 יגזלו אפלו היתום. ואדני אבי ז"ל48 פירש 49אחר שגזלו50 51היתום52 ויניחוהו לא יוכל אדם לשדד53 אותו 54כי כל אשר היה55 לו גזלו הם56. ומן השרש הזה57 אני אל שדי (בר' יז, א), שענינו58 תקיף ומנצח כענין שודד. והיו"ד בשדי תמורת אות הכפל. וכן והיה שדי בצריך (איוב כב, כה), ופירושו כי אל59 שדי59 61יהיה מבצריך62 ותקפך. וכתב63 הנגיד כי והיה שדי בצריך64 איננו השם הנכבד רק הוא תאר לזהב, כי פירוש בצריך זהביך כמו שכתבנו בשרשו. ואמר שיהיה תקיף זהביך65 כמו שאמר66 וכסף תועפות לך (איוב כב, כה). וכן כקול מים רבים כקול שדי (יח' א, כד), כלומר כקול67חזק ותקיף. וכן כשד 68שיבא מחזק70 ותקיף71. ורבי יונה כתב כן כי שדי תאר לממון, כי אצלו הוא72 שדי גדול ונכבד. ופירוש שדי בצריך, שיהיה הונך גדול ועצום. ומן השרש הזה והענין הזה73 שדה ושדות (קה' ב, ח), פירוש כבדה74 וכבדות75. ויש מפרשים 76 כלי זמר. ועוד מפרשים 7778נשים יפות תאר לקוחות במלחמה וענינם שדודה ושדודות. אבל להיותם כלי זמר הוא הנכון. וכן אמרו רבותינו ז"ל79 [א] מאי שדה ושדות? הכא80 תרגימו שידא81 ושדתין. ופירשו82 בו הגאונים ז"ל83שהוא כלי לניגון84 המוסיקי85 היה 86נמצא בזמן שבית המקדש קיים.
Sources rabbiniques
א. בבלי, גיטין סח ע"א
Apparat critique
1. surec A, ed] surech ST
2. surec A, ed] surech ST
3. Iona A, ST, ed] יהודה BL
4. sicut ed] sicut sicut A, ST
5. non ed] A, ST omission
6. non ed] A, ST omission
7. augmentato A, ed] augumentato ST
8. et A, ed] Isaie et ST
9. mammam ST, ed] mamam A
10. arces tibi A, ST, ed] בצריך BL ; in arcibus tuis TBL
11. mutritio tua A, ST, ed] בצריך BL
12. argentum ST, ed] targumargentum A
13. aurum A, ed] aurum aurum ST dittographie
14. caldeizabant ed] caldeizabat A ; caldeizatur ST ; תרגימו BL
15. domus A, ed] dominus ST
1. נוסף קדם] BL Ma3 V1
2. ] קמץ V1 addition
3. לשדוד] לשדד Ma3 V1
4. חולם] חלם Ma3 V1
5. בפלס] כמו Ma3
6. פועל] פעל Ma3
7. למרובע] למרבע Ma3
8. לתם] לתום V1
9. גל] גול Ma3
10. את] אל V1
11. שדוד] שדד V1
12. כתב] כתבו V1
13. עניינו] ענינו Ma3 ענין V1
14. נשדו] נשדנו Ma3
15. שענינו] שעניינו V1
16. מהדגוש] ממנו V1
17. ] V1 omission
18. פתאום] פתאות Ma3 פתאם V1
19. אהלי] Ma3 omission
20. ] שדדה נינוה (נח' ג, ז), בקמץ חטף. V1 addition
21. כהתמך] כהתימך BL Ma3 V1
22. בוא"ו] בו"ו BL Ma3 V1
23. וכל] כל Ma3 V1
24. ענינם] עניינם V1
25. בענין זה] בזה הענין V1
26. שיהיה] שהיו Ma3 V1 omission
27. ] שיהיו V1 addition
28. ] ושד מלכים תינקי (יש' ס, טז), 28 כי אפס המץ כלה שד (יש' טז, ד), BL Ma3
28. ] BL אבל Ma3 addition
30. ] Ma3 omission
30. שהם] שם BL
31. – חסר מחמת הדומות ] . והנכון כי שדים נגזר מזה השם ויאמר שד בחלם ושד בפתח הענין אחד. ובעבור זה סמך לו היניקה ואמר ושד מלכים תינקי. ונקראו כן לפי שיש בהם לחות ודשנות BL
32. כתבם] כתב BL
34. מהענין] מענין Ma3
35. ] והנכון כי שדים נגזר מזה השם ויאמר שד בחלם ושד בפתח הענין אחד. ובעבור זה סמך לו היניקה ואמר ושד מלכים תינקי. ונקראו כן לפי שיש בהם לחות ודשנות. וכן כתבם רבי יונה. ויש לפרש כלה שד מהענין V1 addition
36. נוסף מן הארץ] BL Ma3 V1
37. יתום] יתם V1
38. שד] ושד BL Ma3
39. חסר] תינקי BL
40. שד, ] V1 omission
41. כלומר] כמו Ma3
42. ] מתענוגיו V1 addition
43. משדי] ומשדי V1
44. ] יתום V1 addition
45. מהענין] מענין V1
46. מרוב] מרב Ma3 V1
47. שעושין] שעושים BL Ma3
48. ז"ל] עליו השלום Ma3
49. ] כי Ma3 V1 addition
50. שגזלו] שיגזלו Ma3 V1
51. ] את V1 addition
52. היתום] אותו Ma3
53. לשדד] לשדוד Ma3
54. אותו ] Ma3 omission
55. היה] היו BL
56. הם] ממנו V1
57. ומן השרש הזה] ומזה השרש Ma3
58. שענינו] V1 omission
59. ופירושו כי אל שדי] V1 omission
59. אל] Ma3 omission
61. ] כלומר V1 addition
62. מבצריך] מבצרך V1
63. וכתב] ופירש BL
64. בצריך] בצרך V1
65. זהביך] זהבך Ma3 V1
66. שאמר] V1 omission
67. נוסף כקול] BL
68. – חסר מחמת הדומות ] משדי יבא (יש' יג, ו), כלומר 68 BL Ma3 V1
68. ] כשוד BL כשד Ma3 V1
70. מחזק] משד BL
71. ותקיף] ואמיץ Ma3
72. הוא] Ma3 V1 omission
73. והענין הזה] V1 omission
74. כבדה] כבודה Ma3
75. וכבדות] וכבודות Ma3
76. חסר] אותם BL Ma3 V1
77. חסר] אותם BL
78.
] נפ V1 addition
79. ז"ל] V1 omission
80. הכא] הנה Ma3
81. שידא] שדה BL Ma3 V1
82. ופירשו] ופרשו Ma3
83. נוסף ז"ל] BL Ma3 V1
84. לניגון] הנגון V1
85. המוסיקי] המוזיק"א BL המוסיקא V1
86. היה ] V1 omission