Acuit. Si acui aciem ensis mei, Verba, lectura sua acutisona acuerunt linguam eorum sicut serpens, Psalmiste, quod sagicte eius acute, Isaie. Et hitpaal et renes mei acuit se, Psalmiste, modus eorum modus acutionis et de hoc vocatur deus quia acutus et aleph in acuit se loco de he hitpaal et expo. et omnis unus de renibus meis acuit se. Et licet quod meminit renes in lingua mulierum invenimus sicut ipsum multa in nominibus masculum et feminam. Vel erit aleph loquentis et expo. et cum renibus meis acui me vel erit expo. sine defectu sicut quod scripsimus ipsum in radice desideravit cum similibus ipsi. Et modus alius et recitabis¹ ipsa filiis tuis, Verba, ad exemplum et ad loquutionem modus loquutionis continue.

אם שנותי ברק חרבי ^{(דב' לב, מא)}, קריאתו מלרע. שננו לשונם כמו נחש^{1 (תה' קמ, ד)}, אשר חציו שנונים ^{(יש' ה, כח)}. וההתפעל וכליותי אשתונן ^{(תה' עג, כא)}, ענינם ענין חדוד. ומזה נקרא שן לפי שהוא מחודד. ואל"ף אשתונן מקום ה"א ההתפעל². ופירושו וכל אחד מכליותי השתונן. ואף על פי³² שזכר⁵ כליות בלשון נקבות מצאנו כמהו רבים בשמות זכר ונקבה. או יהיה האל"ף אל"ף המדבר, ופירושו ועם⁶ כליותי אשתונן. או יהיה פירושו בלא חסרון כמו שכתבנו אותו בשרש אוה עם הדומים לו. וענין אחר ושננתם לבניך ^{(דב' ו, ז)}. למשל ולשנינה ^{(דב' כח, לז)}, ענין הדבור התמידי.