Odivit. Quod odivit Dominus deus tuus, Verba, odistis me odiens ad socium suum, Verba, odientes avaritiam, Nomina, adeo habita Lea, In principio. Et adiectivum filius primogenitus ad exosam, Verba^(a), in statera prophetissa¹ et addiderunt adhuc odisse ipsum, In principio, magnum odium quo odivit ipsam, Samuelis^(b), in odisse Domini nos, Verba, infinitum vel nomen affixum de odio et infinitum aliud timor Domini odisse malum. Et niphal etiam ad sotium suum odio erit pauper, Proverbiorum. Et grave certe odientes te Domine odi, Psalmiste, et fugient odienti a facie tua, In deserto, modus eorum notus et sunt in ipsis que non odium² proprie sicut exosa Lia non erat odiens ipsam si non quia quod erat amans Rahel magis vocavit Lia exosam et sic dilecta et una exosa.

אשר שנא י"י אלהיך ^{(דב' טז, כב)}, שנאתם אותי ^{(בר' כו, כז)}, איש¹שונא לרעהו ^{(דב' יט, יא)}, שונאי² בצע ^{(שמ' יח, כא)}, כי³שנואה לאה ^{(בר' כט, לא)}. והתאר הבן הבכור לשניאה ^{(דב' כא, טו)}, בפלס נביאה. ויוספו⁴ עוד שנא⁵ אתו^{6 (בר' לז, ח)}. כי גדולה⁷ השנאה אשר שנאה ^{(שמ"ב יג, טו)}, בשנאת י"י אותנו ^{(דב' א, כז)}, מקור או שם סמוך משנאה. ומקור אחר יראת י"י שנאת רע ^{(מש' ח, יג)}. והנפעל גם לרעהו ישנא רש ^{(מש' יד, כ)}. והכבד הלא משנאיך י"י אשנא ^{(תה' קלט, כא)} וינוסו משנאיך מפניך ^{(במ' י, לה)}, ענינם ידוע. ויש בהם שאינו⁸ שנאה ממש כמו כי שנואה לאה ^{(בר' כט, לא)}, לא היה שונא אותה, אלא לפי שהיה אוהב רחל יותר קרא לאה שנואה. וכן האחת אהובה והאחת שנואה ^{(דב' כא, טו)}.