Pauxillum. Et cepit auris mea pauxillum de ipso, Iob, cum quinque punctis partem rei de ipso. Et modus alius ad infamiam inimicis eorum recipies, expo. ad infamiam. Et nomen malum et sic et quid infamie rei auditum in ipso, Iob, et rectum ad declarare hoc de modo primo quid quod narrat homo de fortitudinibus eorum partem et pauxillum de ipsis ipse et dicit quod lingua semes est parum parum usque quod non potuit hoc ad estimare.

ותקח אזני שמץ מנהו ^{(איוב ד, יב)}, בחמש נקדות קצת דבר¹ ממנו. וענין אחר לשמצה בקמיהם ^{(שמ' לב, כה)}, פירושו לדבה ולשם רע. וכן ומה שמץ דבר נשמע בו ^{(איוב כו, יד)}. והנכון לפרש זה מהענין הראשון כלומר כל ²מה שמספר אדם מגבורותיו קצת והמעט מפם³ הוא³. ואומר⁵ כי לשון שמץ הוא מועט⁶ המעט⁷ עד שלא יוכל אדם לשערו.