Sitivit. Et non sitiverunt per deserta ire fecit ipsos, Isaie, fac bibere me nunc parum aquarum quia sitivi, Iudicum, et sitivit ibi populus ad aquas, Nomina. Et venit ad viam patroni he et sities et ibis ad vasa, Rut. Et adiectivum et facientem bibere sitibundum deficere faciet famelici, etiam sitientes, Psalmiste. Et nomen et nunc moriar in siti, Iudicum, non famescens ad panem et non sitiens ad aquas, Amos, et ad sitim meam potaverunt me aceto fragent onagri sitim eorum, Psalmiste, expo. rabi Iona capient satietatem sitis eorum et captio in ipso in via et esuriem¹ domorum vestrarum capito et ite. Et adhuc declarabimus ipsum in radice fregit. Et pondus aliud et siccitas ad habundantias aquarum, Isaie, et siccitas quod non aque, Verba. Et nomen adhuc in lingua mulieris et guttur tuum de siti.

ולא צמאו בחרבות הוליכם ^{(יש’ מח, כא)}, השקיני נא מעט מים כי צמאתי^{1 (שופ’ ד, יט)}, ויצמא שם העם למים ^{(שמ’ יז, ג)}. ובא על דרך בעלי הה"א וצמית² והלכת אל הכלים ^{(רות ב, ט)}. והתאר ומשמקה³ צמא יחסיר ^{(יש’ לב, ו)}, רעבים גם צמאים ^{(תה’ קז, ה)}. והשם ועתה אמות בצמא ^{(שופ’ טו, יח)}, לא רעב ללחם ולא צמא למים ^{(עמ' ח, יא)}, ולצמאי ישקוני חומץ^{4 (תה’ סט, כב)}. ישברו פראים צמאם ^{(תה’ קד, יא)}, פירש רבי יונה יקחו רוות צמאם. והלקיחה בו כדרך ואת רעבון בתיכם קחו ולכו. ועוד אפרשנו בשרש שבר. ומשקל אחר וצמאון למבועי מים ^{(יש’ לה, ז)}, מקום צמאון. וכן⁵ וצמאון אשר אין מים ^{(דב' ח, טו)}. והשם עוד בלשון נקבה וגרונך מצמאה ^{(יר' ב, כה)}.