Adhesit. Adherentes ad Baal Peor¹ et adhesit Israel, In deserto, modus amplexionis et adhesionis. Et adiectivum quod non frustum panni adherens supra ipsum², In deserto, expo. quod non frustum panni adherens supra ipsum ad cooperire ipsum quia vas crete inquinatur in medio eius et non de dorso eius. Et vocatur armilla iocale quod supra manum quia quod est affixa in ipsa semper et due armille supra manus eius, In principio, armille pedum et armille manum, In deserto. Et vocatur par bestiarum propter copulationem et ceperunt par boum cum sex punctis et par asinorum, Samuelis, et equitantes paria, Regum, duodecim paria, Regum, et spargam in te agricolam et par suum, Michee, decem paria vinee, Isaie, expo. sapiens rabi Abraham ben Ezra³ propter apprehendere⁴ ipsos terminum ecce vinee copulate simul. Et sunt declarantes quod quod arabit par boum in die vocavit par^(a) vinee. Et verbum grave affixum supra lumbos eius, Samuelis. Et grave aliud et lingua tua annectit dolum, Psalmiste^(b), omnia ipsa modus copulationis.

הנצמדים לבעל פעור ^{(במ’ כה, ה)}, ויצמד ישראל לבעל פעור ^{(במ’ כה, ג)}, ענין חבור ודבוק. והתאר ¹ אין צמיד פתיל עליו ^{(במ’ יט, טו)}, פירושו שאין חתיכת בגד דבוקה עליו לסתמו, כי כלי חרס מטמא מתוכו ולא מגבו. ונקרא צמיד החלי שעל היד לפי שהוא מחובר בה תמיד אצעדה וצמיד ^{(במ’ לא, נ)}, ושני צמידים על ידיה ^{(בר’ כד, כב)}. וכן נקרא זוג הבהמות מפני החבור ויקח צמד בקר ^{(שמ"א יא, ז)}, בשש נקדות. וצמד חמורים^{2 (שמ"ב טז, א)}. את רוכבים³ צמדים ^{(מל"ב ט, כה)}, בש⁴ פירשתיו בשרש את. שנים עשר צמדים ^{(מל"א יט, יט)}, ונפצתי בך אכר וצמדו ^{(יר’ נא, כג)}. עשרת צמדי כרם ^{(יש’ ה, י)}, פירשו החכם רבי אברהם בן⁵ עזרא ז"ל בעבור השיגם הגבול הנה הכרמים נצמדים יחד. ויש מפרשים כי מה שיחרוש⁶ צמד בקר ביום קרא⁷ צמד כרם. והפעל הכבד מצמדת על מתניו ^{(שמ"ב כ, ח)}, וכבד אחר ולשונך תצמיד מרמה ^{(תה’ נ, יט)}, כלם ענין חבור.