Obsedit. Et obsidebis supra ipsam, quia obsedebis ad civitatem, Verba, ad obsidere David et ad viros eius, Samuelis, non obsidebis ipsos non obsideas Moab, et obsedit supra ipsam, Verba, et ecce ipsi obsidentes supra ipsa, Regum, et ecce ipsi obsidentes supra civitatem, Iudicum, et obsidebo supra ipsam statione ascende Elam obside Mede, Isaie, et est acutisonum obsidebis supra ipsam tabula cedri, Cantici. Et sunt exponentes de hoc retro et ante obsedisti me, Psalmiste. Et¹ niphal sicut civitas obsessa, Isaie, et surec loco holem. Et sic caldeizat Ionatan in civitate qua obsidentes supra ipsa. Et sic targum et relictum et obsessum, Ezechielis, et qui remansit ingredietur arces obsidionum. Et iam scripsimus ipsum in radice custodivit. Et grave et obsidere faciet te, Verba. Et possibile ad esse de hoc non obsideas Moab. Et nomen et edificabis obsessionem, Verba, cum obsessione et cum angustia. Et cum pronomine cum surec usque finire te dies obsidionis tue, Ezechielis. Et sic collectio et firmabo supra te obsidiones, Isaie. Et sic vocatur civitas munitionis munita quia quod non subiiciet homo ipsam cum robore, si non cum obsidione quod edificabunt supra ipsam et stabunt circum ipsam cum obsidione usque dominari ipsi de fame et de siti et edificavit Tyrus obsidionem ipsi, Zacarie, sedens in obsedione, Ieremie, quis adducet me in civitatem munitam, Psalmiste, et edificavit civitates ad munitionem in Iuda, Verba, civitates minutionis muri porte, Verba,² obsidebimus munitionem quia quod fluvii et rivuli robur civitatum. Et sunt declarantes pauperes facti sunt et eruerunt rivi Egipti. Et sic collectio ad omnes civitates munitionum, Verba, et dedit ipsis pater eorum dona multa ad argentum et ad aurum et ad res pretiosas cum civitatibus munitionum in Iuda et roboravit arces, Verba. Et modus alius proximus huic et est modus oppressionis in omnibus angustiis eorum ipsi angustia et opertorium angustiavit se sicut congregari, Isaie, verbum patrum quia est gravisonum et sic breviavit³ quia anticipavit supra preterito quia est medium eius cames et medium eius patha et quod est transiens et angustiabo angustiatores tuos, Nomina, qui angustiatores tuos de radice angustiavit et Iuda non angustiabit Ephraim, Isaie. Et aptabitur ad esse de hoc modo non angustiabis Moab, Verba, non angustiabis ipsos. Et adiectivum angustus mihi angustus mihi locus, Isaie, in angustia dilatasti mihi angustia et tribulatio invenerunt me, Psalmiste, locus quo nos sedentes ante te angustus de nobis, Regum, et respicies angustiorem⁴ in habitaculo et sic inimicus vocatur angustiator quia venit sicut fluvius angustiator quia non angustiator iuvans in damno regem vir⁵ angustiator et inimicus, Hester, stetit dextera sua sicut angustiator angustiator poliet oculos oculos suos mihi, Iob, non des me in animam angustiatorum meorum, Psalmiste. Et nomen angustia sicut puerpere, Ieremie, abscondes ad tempora in angustia expo. ad tempora quod nos in angustia et tribulatione in omnibus angustiis eorum ipsi angustia, Isaie, in sex angustiis, Iob. Et aptabitur ad esse ipsi angustia⁶ nomen et sic angustia mihi valde quia angustia mihi angustia et tribulatio, Psalmiste, aptabitur esse ipsa nomen sine adiectivo. Et pondus aliud dolor⁷ dolores capient ipsos, dolores ceperunt me sicut dolores parturientes, Isaie, quia universi fuerunt supra ipsa dolores eius, Samuelis, conversi sunt dolores mei supra me et non detinui vires, Danielis, et cognominaverunt in modo isto ad figuras et dixit magistri dolorum, Isaie, sicut quod cognominaverunt ipsas etiam sic dolores. Et verbum grave et angustiabo hominem accusationum et angustiabo vos ut inveniatur expo. ut inveniatur que dixi supra ipsis. Et sapiens rabi Abraham Benezra⁸ exposuit passuc sic quia nomen adducet supra ipsis funditores et multos angustiabunt ipsos et ratio ad esse ipsos sociatos in loco uno ut inveniant ipsos funditores et qui sunt stantes et angustiavit ipsum et non coegit ipsum, Verba, in angustiari ipsi oravit facies Domini dei sui et in tempore angustiari ipsum, Verba, sicut cor mulieris angustiate, Ieremie, ut dicere dolens et stans cum oppressione. Et est ad declarare et angustiavit ipsum transiens ut dicere quod rex Assur angustiavit Ahaz omnes ipsos et similia ipsis modus doloris et oppressionis et quod quod est in ipso in modo inimici etiam sic quia inimicus dolorificans et opprimens quia quod due mulieres vel magis ad virum unum una odiens ad sotiam suam et invidens ipsi et locus earum angustia ipsis vocabitur una angustiatrix contra sotiam suam et irritabat angustiatrix eius, Samuelis. Et sic declaravi et videbis angustiatricem in habitaculo in radice ayn. Et in isto modo totum ipsum quod est modus oppressionis est proximus ad modum primum quia sedens in obsidione est in oppressione ibi et angustia. Et aptabitur ad esse istum modum totum radicem suam angustiavit⁹. Et modus alius et ligabis argentum, Verba, ligabis ipsos in oris tuis, Ezechielis, et ligavit duo talenta argenti¹⁰ et ligaverunt et numeraverunt, Regum, expo. et iam numeraverunt ipsum, Principio, et post sic ligaverunt ipsum ligare testimonium^(a), Isaie, modus repositionis argenti vel omnis in bursia. Et simile ipsi cum ligamine. Et iste modus proximus ad modum qui ante ipsum quia ligans rem opprimens ipsam. Et modus alius legatus fidelis ad mictentem se et legatus¹¹ in gentibus missus fuit Abdie mictens in mare legatos, Isaie. Et hitpaal de ipso et iverunt et fecerunt se nuntios, Iosue, modus eorum modus missionis. Et modus alius portam girabit supra cardine^(b)¹² eius. Et sunt declarantes quod cardo est sculptura que in limine qua intrat in ipsa pes porte et non ipsum sic¹³ et signum due manus et ipsa sculptura qua ingreditur in ipsa pes porte vocatur zumor sicut quod dixit in Misna clavis¹⁴ et foramen^(c) et trabs et sera et clavis que fracte¹⁵ fuerunt aptabit ipsa in festo et quod quod girabit supra cardine eius quod simile quia res alia est cardo sine ianua sic est quia est quod non facientes cardinem de corpore porte si non perforant portam et infigunt in ipsa lignum unum vel ferrum ad facere ingredi ipsum in sculptura et quod volvatur. Et sic dixerunt in Misna facientes reverti cardinem inferiorem in sanctuario sed non in civitate et superior hic et illic prohibitum. Et doctores nostri declaraverunt de modo isto quia conversi sunt supra ipsa dolores eius et iam scripsimus ipsum in dictione cathedra in radice lapis. Et modus alius et petra transferetur de loco suo, Iob, ecce ego stans ante te ubi supra lapide, Nomina. Et collectio et petre dirute fuerunt de ipso, Nahum, pars petrarum et expo. ager fortium quia fortes isti puere¹⁶ sicut petre quod fuerunt isti contra istos et non vixerunt isti ad istos sed simul ceciderunt. Et in collectione mulierum in lapidibus fluvios sciderunt, Iob, et cum holem sicut es fortius quam lapis, Ezechielis, et cepit Zippora lapidem, Nomina. Et pondus aliud sicut lapis existimati fuerunt, Isaie, modus eorum lapis. Et ad robur petrarum cognominavit deum benedicatur in petra quia non ad comparare ipsum si non ad opera sua et est via transitus fortis perfectum opus eius, Verba, fortis seculorum, Isaie, et non fortis sicut deus noster, Samuelis. Et est ad declarare sicut ipsa et transfertur lapis de loco suo ut dicere si propter iram tuam et furorem tuum relinquetur iudicium terre et transferetur lapis de loco suo ut dicere de loco iudicii sui. Et scripsit rabi Iona de modo isto et edificavit Tyrus arcem sibi, Zacarie, sedens in arce et edificavit civitates munitas in Iuda, Verba, et omnia et similia ipsis modus fortitudinis. Et sic caldeizat Ionatan. Et sic scripsit de hoc in omni tribulatione eorum ipsi fortificavit, Isaie, et cognominatio revertitur ad Israel et erit fortificavit verbum transiens expo. in omni tribulatione eorum robur eorum et fortitudo eorum. Et est ad declarare de hoc rivi Egipti, Isaie, et stabo supra obsidione. Et cum he mulieris est cum surec et edificavit civitates munitionis in Iuda, Verba, et siccare faciam cum palma pedum meorum omnes vivos Egipti, Regum, sicut rivos Egipti et sic adde me Assur et civitates roboris sicut Egiptus. Et Ionatan caldeizat rivos maczor¹⁷ et¹⁸ rivos profundos. Et modus alius sol et luna obscurata est in celis suis, Isaie^(d), exposuerunt in ipso sol et luna. Et aptabitur ad declarare ipsum sicut auditio sua inimicus ut dicere videbit et ecce obscuratus est sol et luna quod obscuratus in ruina civitatis. Vel erit nomen et ecce obscuritas tribulationis venit supra ipsum et licet quod stans accentus in dictione obscuritas. Et modus alius sicut modus accuitionis etiam reverti facies accuitionem ensis eius accuitio¹⁹ ensis sui et sic enses acuti, Iosue, ensis acuti ut dicere enses quod sunt ipsis accutiones. Vel erit accutus accuti adiectivum. Et accutus ensis eius sicut ensis eius accutus ut dicere ensis accutus et sic enses accuti ensis accuti et si affigatur adiectivatum vel adiectivatum²⁰ sicut filii tertii purpura tincta tincta purpura. Et Ionatan caldeizat de isto modo ager fortium, Nomina, quod caldeizat hereditas interfecti. Et modus alius retro et ante figurasti me, Psalmiste, et figuravit ipsum cum stilo, Nomina, figura domus et figura eorum ad inveterascere²¹ inferno, Psalmiste. Et rectum in ipso figura eorum et sic sicut intelligentia eorum conveniens sicut intelligentia eorum. Et est dicere de hoc et figuraverunt et murmuraverunt quod fecerunt argentum monetam ad educere ipsum ad artifices ad emere ligna et lapides. Et sic scientia doctorum nostrorum in dictione et figurabis argentum quod dixerunt rem que ipsi figuram. Et de radice ista usque collum attinget, Isaie, et posuit monile auri supra collum suum, In principio, et scripta fuit in ipsis aleph ad attractionem et cadet de fortibus eorum non adduxerunt collum eorum in servitio dominorum eorum, Nehemię, et aliquando meminerunt collum in lingua duorum quia quod sunt duo latera dextera et sinistra^(e) planxit²² supra collis eius, et cecidit supra collis suis, et aliquando veniet cum seva vau et cecidit supra colla Beniamin fratris sui, In principio, adducite colla vestra in iugum regis Babilonię, Ieremie. Et cum additione de nun²³ in uno monili collorum tuorum, Cantici, et relicta fuit aleph in collis et in collis vestris et in collis tuis. Et licet quod periit de ipsis attractio. Et collectio in lingua²⁴ mulieris quod non educetis inde colla vestra.

וצרת עליה ^{(דב' כ, יב)}, כי תצור אל עיר ^{(דב' כ, יט)}, לצור אל דוד ואל אנשיו ^{(שמ"א כג, ח)}, אל תצורם^{1 (דב' ב, יט)}, אל תצר את מואב ^{(דב' ב, ט)}, ויצר עליה ^{(מל"ב יז, ה)2}, והנם צרים את העיר עליך^{3 (שופ’ ט, לא)},ויבא ויצר את רבה ^{(דה"א כ, א)}, והנם צרים על העיר,⁴ וצרתי עליך מצב ^{(יש’ כט, ג)}. עלי עלם⁵ צורי מדי ^{(יש' כא, ב)}, והוא מלרע. נצור עליה לוח ארז ^{(שה"ש ח, ט)}. ויש מפרשים מזה אחור וקדם צרתני ^{(תה’ קלט, ה)}. והנפעל כעיר נצורה ^{(יש’ א, ח)}, והשרק מקום חלם. וכן תרגם יונתן כקרתא דציירין עלה. וכן תרגם והנשאר והנצור ^{(יח’ ו, יב)}, ודאישתאר וייעול לכרכי ציירא. וכבר כתבנוהו בשרש נצר. והכבד והצר לך ^{(דב' כח, נב)}, ואפשר להיות מזה אל תצר את מואב ^{(דב' ב, ט)}. והשם ובנית מצור ^{(דב' כ, כ)}, במצור ובמצוק ^{(דב' כח, נג)}. ועם הכנוי⁶ בשרק עד כלותך ימי מצורך ^{(יח’ ד, ח)}. וכן הקבוץ והקימותי עליך מצורות^{7 (יש’ כט, ג)}. וכן נקרא⁸ עיר מבצר מצור לפי שלא יכבוש אדם אותה בחזקה אם לא במצור שיבנו עליה ויעמדו סביבותיה במצור עד רדתה מרעב ומצמא. ותבן צור מצור לה ^{(זכ’ ט, ג)}, יושבת במצור ^{(יר’ י, יז)}, מיושבי לגי⁹ עיר מצור ^{(תה’ ס, יא)}, ויבן ערים למצור ביהודה ^{(דה"ב יא, ה)}, ערי מצור חומות דלתים ובריח ^{(דה"ב ח, ה)}, ואתיצבה על מצור ^{(חב' ב, א)}. ועם ה"א הנקבה הוא בשרק ויבן ערי מצורה ביהודה ^{(דה"ב יד, ה)}, נצור מצורה ^{(נח' ב, ב)}. וכן הקבוץ לכל ערי המצורות^{10 (דה"ב יא, כג)}, ויתן להם אביהם אבנים¹¹ מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצורות ביהודה ^{(דה"ב כא, ג)}, ויחזק את המצורות^{12 (דה"ב יא, יא)}. וענין אחר ¹³ והוא ענין הדוחק¹⁴ בכל צרתם לו צר ^{(יש’ סג, ט)}, והמסכה צרה כהתכנס ^{(יש' כח, כ)}, פעל עבר כי הוא מלעיל. וכן קצר שהגדיל¹⁵ פעל עבר כי הוא חציו קמץ וחציו פתח. ואשר הוא יוצא וצרתי את צורריך^{16 (שמ’ כג, כב)}, ¹⁷ ויתכן להיות מזה הענין אל תצר את מואב, אל תצורם¹⁸. והתאר צר לי מאד ^{(שמ"ב כד, יד)}, ¹⁹, בצר הרחבת לי ^{(תה’ ד, ב)}, צר ומצוק מצאוני ^{(תה’ קיט, קמג)}, צר לי המקום ^{(יש’ מט, כ)}, הנה נא המקום אשר אנחנו יושבים²⁰ צר²¹ לפניך צר ממנו ^{(מל"ב ו, א)}, והבטת צר מעון ^{(שמ"א ב, לב)}. וכן האויב נקרא צר, כי יבא כנהר צר ^{(יש’ נט, יט)}, כי אין הצר שוה בנזק המלקך^{22 (אס' ז, ד)}, איש צר ואויב ^{(אס' ז, ו)}, נצב ימינו כצר ^{(איכה ב, ד)}, צרי ילטוש עיניו לי ^{(איוב טז, ט)}, אל תתנני בנפש צרי ^{(תה’ כז, יב)}. והשם צרה כמבכירה ^{(יר’ ד, לא)}, תעלים לעתות בצרה ^{(תה’ י, א)}, פירושו לעתות שאנחנו בצרה ובצוקה. בכל צרתם לו צר ^{(יש’ סג, ט)}, בשש צרות יצילך ^{(איוב ה, יט)}. ויתכן ²³ לו צר שם. וכן צר לי מאד ^{(שמ"ב כד, יד)}, כי צר לי ^{(איכה א, כ)}, צר ומצוק ^{(תה’ קיט, קמג)}, יתכן היותם שם זולתי תאר. ומשקל²⁴ אחר ציר, צירים וחבלים יאחזון ^{(יש’ יג, ח)}, צירים אחזוני כצירי יולדה ^{(יש' כא, ג)}, כי נהפכו עליה ציריה^{25 (שמ"א ד, יט)}, נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח ^{(דנ' י, טז)}. וכנוי²⁶ בענין זה לצלמים ואמרו²⁷ חרשי צירים ^{(יש’ מה, טז)}, כמו שכנו להם גם כן עצבים. והפעל הכבד והצרותי²⁸ לאדם ^{(צפ' א, יז)}, ²⁹. והצרותי³⁰ להם למען ימצאו ^{(יר’ י, יח)}, ³¹, פירושו למען ימצאו ³² אשר אמרתי עליהם. והחכם רבי אברהם אבן עזרא פירש הפסוק כן, כי השם ³³ יביא עליהם קולעים ורבים³⁴ ויצר להם ³⁵. והטעם להיותם נחברים³⁶ במקום אחד למען ימצאו אותם הקולעים. ואשר הם עומדים ויצר לו ולא חזקו ^{(דה"ב כח, כ)}, וכהצר לו חלה את פני י"י אלהיו ^{(דה"ב לג, יב)}, ובעת הצר לו ^{(דה"ב כח, כב)}. כלב אשה מצרה ^{(יר’ מח, מא)}, כלומר כואבת ועומדת בדחק³⁷. ויש לפרש ויצר לו יוצא, כלומר כי מלך אשור הצר לאחז. כלם³⁸ והדומים להם ענין הכאב והדחק. ומה שיש בו בענין האויב גם כן כי האויב מכאיב ודוחק. ולפי ששתי נשים או יותר לאיש אחד האחת שונאה לחברתה ומקנאה לה ומקומם³⁹ צר להם⁴⁰, נקראת כל אחת מהם צרה כנגד חברתה וכעסתה צרתה ^{(שמ"א א, ו)}. וכן פרשתי^{41 42} צר מעון ^{(שמ"א ב, לב)}, בשרש עון. וגם זה הענין כלו שהוא ענין הדוחק⁴³ הוא קרוב לענין הראשון, כי היושב במצור הוא בדחק⁴⁴ שם ובצרה. ויתכן להיות זה הענין כלו שרשו צרר. וענין אחר וצרת הכסף ^{(דב' יד, כה)}, וצרת אותם בכנפיך ^{(יח’ ה, ג)}, ויצר ככרים כסף ^{(מל"ב ה, כג)}. ויצורו⁴⁵ וימנו ^{(מל"ב יב, יא)}, פירושו וכבר מנו אותר⁴⁶ תחלה ואחר כך צרו אותו. צור תעודה ^{(יש’ ח, יז)}, ענין גניזת הכסף או כל דבר בכיס וכיוצא בו עם הקשירה. וזה הענין קרוב לענין שלפניו כי קושר⁴⁷ הדבר דוחק אותו. וענין אחר ציר נאמן לשולחיו^{48 (מש' כה, יג)}, וציר בגוים שלח ^{(עו' א)}, השולח⁴⁹ בים צירים ^{(יש’ יח, ב)}. וההתפעל ממנו וילכו ויצטירו ^{(יהו’ ט, ד)}, ענינם ענין שליחות. וענין אחר הדלת תסוב על צירה ^{(מש' כו, יד)}, והוא רגל הדלת שתסוב הדלת עליו. ⁵⁰ שתי ידות תרתין צירין. ויש מפרשים ⁵¹ החקק שבמפתן שנכנס⁵² בו רגל הדלת. ואינו כן והראיה ⁵³ ידות, ואותו החקק שנכנס⁵⁴ בו רגל הדלת נקרא צנור כמו שאמרו במשנה ^[א] הציר והצנור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד. ומה שאמר תסוב על צירה שדומה כי דבר אחר הוא הציר זולתי הדלת כן הוא, כי יש שאין עושין הציר מגוף הדלת אלא נוקבין הדלת וקובעין בו עץ אחד⁵⁵ או ברזל להכניסו בחקק שבמפתן⁵⁶ כדי שיסוב, וכן אמרו במשנה ^[ב], מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור. ורבותינו ז"ל פירשו ^[ג] מענין זה כי נהפכו עליה ציריה. וכבר כתבנו אותו במלת אבנים בשרש אבן. וענין אחר וצור יעתק ממקומו ^{(איוב יד, יח)}, ויעתק צור ממקומו ^{(איוב יח, ד)}, הנני עומד⁵⁷ לפניך שם על הצור ^{(שמ’ יז, ו)}. והקבוץ והצורים⁵⁸ נתצו ממנו ^{(נח' א, ו)}, חלקת הצורים^{59 (שמ"ב ב, טז)}, ופירושו חלקת החזקים, כי חזקים היו אלה הנערים ⁶⁰ אלה מול אלה ולא נצחו אלה לאלה אלא יחדו⁶¹ נפלו. ובקבוץ הנקבות בצורות יאורים⁶² בקע ^{(איוב כח, י)}. ובחלם כשמיר חזק מצור^{63 (יח’ ג, ט)}, ותקח צפורה צור^{64 (שמ’ ד, כה)}. ומשקל אחר כצר נחשבו ^{(יש’ ה, כח)}, ענינם סלע. ולחזק⁶⁵ הצורים כנה האל יתברך⁶⁶ בצור, ⁶⁷ הצור תמים פועלו^{68 (דב' לב, ב)}, צור עולמים ^{(יש’ כו, ד)}, ואין צור כאלהינו ^{(שמ"א ב, ב)}. ויש לפרש כמוהם ויעתק צור ממקומו ^{(איוב יט, ד)}, ⁶⁹ משפטו. וכתב רבי יונה מהענין הזה ותבן צור מצור לה ^{(זכ' ט, ג)}, יושבת במצור ^{(יר' י, יז)}, ויבן ערי מצורה ביהודה ^{(דה"ב יד, ה)}, וכל הדומים להם ענין חוזק. וכן תרגם יונתן. וכן כתב מזה בכל צרתם לו צר ^{(תה' לד, יח)}, וכנוי לו שב אל ישראל, ⁷⁰ צר פועל⁷¹ יוצא, ופירושו⁷² בכל צרתם חזקם ואמצם. ויש לפרש מזה יאורי⁷³ מצור ^{(יש’ יט, ו)}, לפי שהנהרות והיאורים חוזק העיר. ⁷⁴ ויש מפרשים דללו וחרבו יאורי⁷⁵ מצור ^{(יש’ יט, ו)}, ואחריב בכף פעמי כל יאורי⁷⁶ מצור ^{(מל"ב יט, כד)}, כמו יאורי מצרים. וכן למני אשור וערי מצור ולמני מצור ^{(מי' ז, יב)}, כמו מצור⁷⁷. ויונתן תרגם יאורי מצור נהרין עמיקין. וענין אחר צר ואור חשך בעריפיה ^{(יש’ ה, ל)}, פרשו⁷⁸ בו שמש וירח. ויתכן לפרשו כמשמעו אויב, כלומר יראה והנה חשך צר והאור שחשך בהריסות המדינה. או יהיה שם והנה חשך הצרה הבאה עליו ואף על פי שעמד הטעם במלת חשך. וענין אחר בענין החדוד אף תשיב צור ^{79 (תה’ פט, מד)}, חדוד חרבו. וכן חרבות צורים^{80 (יהו’ ה, ב)}, חרבות חדודים כלומר חרבות שיש להם חדודים⁸¹. או יהיה צור וצורים תאר, וצור חרבו ^{(תה' פט, מד)} כמו חרבו הצור כלומר חרבו החד. וכן חרבות צורים^{82(יהו’ ה, ב)}, חרבות חדים. ואם נסמך המתואר אל התאר כמו בני שלשים תמול שלשום⁸³ תולעת שני שני התולעת. ויונתן תרגם מזה הענין חלקת הצורים^{84 (שמ"ב ב, טז)}, שתרגם אחסנת קטיליא⁸⁵. וענין אחר אחור וקדם צרתני ^{(תה’ קלט, ה)}, ויצר אותו⁸⁶ בחרט ^{(שמ’ לב, ד)}. צורת הבית ^{(יח’ מג, יא)}. וצורם לבלות שאול ^{(תה’ מט, טו)}, והנכון בו צורתם. וכן כתבונם⁸⁷ עצבים הראוי כתבונתם⁸⁸. ויש לפרש מזה ויצורו⁸⁹ וימנו ^{(מל"ב יב, יא)}, שעשו הכסף מטבע להוציאו לאומנים ולקנות⁹⁰ עצים ואבנים. וכן דעת רבותינו ז"ל במלת וצרת הכסף ^{(דב' יד, כה)}, שאמרו ^[ד] דבר שיש עליו⁹¹ צורה. ומן השרש הזה עד צאור⁹² יחצה ^{(יש’ ל, כח)}, וישם רביד⁹³ הזהב על צוארו ^{(בר’ מא, מב)}. ונכתבה בהם האל"ף למשך ונפל⁹⁴ מן ואדיריהם לא הביאו צורם בעבודת⁹⁵ אדניהם ^{(נחמ' ג, ה)}. ופעמים זכרו הצואר בלשון שנים לפי שהוא שני צדדין הימין והשמאל בכה על צואריו ^{(בר’ מה, יד)}, ויפל על צואריו ^{(בר' לג, ד)}. ופעמים בא⁹⁶ הקבוץ בשבא הוא"ו⁹⁷ ויפול⁹⁸ על צוארי בנימן ^{99 (בר' מה, יד)}, הביאו את צואריכם בעול¹⁰⁰ מלך בבל ^{(יר’ כז, יב)}. ובתוספת נו"ן באחד ענק מצוארוניך^{101 (שה"ש ד, ט)}. ונשארה האל"ף בצוארי ובצואריכם ובצוארוניך¹⁰² ואף על פי שאבד בהם המשך. ¹⁰³