Angustiavit. Et angustiabo Ariel, Isaie, angustiavit me spiritus ventris mee, Iob, qui angustiabit¹ te, Verba, et ubi ira angustiantis, Isaie, latitudo non angustiatus sub te, Iob, ad quem angustiatus ipsi, Isaie, vel erit angustia nomen. Et nomen et in angustia temporis Danielis. Et cum additione de mem cum tribulatione et cum angustia, Verba. Et pondus aliud in terra angustie et tribulationes, Isaie. Et adiectivum omnis vir angustians, Samuelis, modus angustie notum sicut modus angustie. Et in modo fusionis verbum leve² et lapis fundabat mecum et lapis fundet^(a) es, Iob. Et rectum ad esse de radice ista fuderunt orationem, Isaie, ut dicere fuderunt orationem in tempore suo castigatio tua ipsis. Et sunt dicentes quod est de radice fudit. Et iam scripsimus ipsum ibi et in modo stationis et stare fecerunt^(b) ipsos ante Dominum, Osee, expo. et stare fecerunt ipsos in mutatione quiete sicut et murmurare fecerunt ipsos³ et dagges statio de aquilone expo. statio columne^(c) terre, Samuelis, ut dicere calumnie terre⁴.

והציקותי לאריאל ^{(יש’ כט, ב)}, הציקתני רוח בטני ^{(איוב לב, יח)}, אשר יציק לך ^{(דב' כח, נג)}, ואיה חמת המציק ^{(יש’ נא, יג)}, רחב לא מוצק תחתיה ^{(איוב לו, טז)}. ¹ והשם ובצוק העתים ^{(דנ' ט, כה)}. ובתוספת מ"ם ² ובמצוק ^{(דב' כח, נג)}. ומשקל אחר בארץ צרה וצוקה ^{(יש’ ל, ו)}. והתאר כל איש מצוק ^{(שמ"א כב, ב)}, ענין צוקה ידוע בענין³ צרה. ובענין ההתכה הפעל הקל וצור יצוק עמדי ^{(איוב כט, ו)}, ואבן יצוק נחושה ^{(איוב כח, ב)}. ונכון הוא להיות מן השרש הזה צקון לחש ^{(יש’ כו, טז)}, כלומר שפכו תפלת⁴ בעת שמוסר עליו⁵. ויש אומרים כי הוא⁶ משרש יצק, וכבר כתבנוהו שם. ובענין העמדה ויציקום⁷ לפני י"י ^{(יהו’ ז, כג)}, פירושו ויעמידום לפני⁸, והדגש תמורת הנח כמו וילינו עליו ^{(במ' יד, לו)}. והשם מענין זה מצוק מצפון ^{(שמ"א יד, ה)}, פירושו מעמד. מצוקי⁹ ארץ ^{(שמ"א ב, ח)}, כלומר עמודי ארץ.