Improbe fecit. Si impie gessi ve¹ mihi, Iob, et non impie gessi a deo meo, Psalmiste. Et mem de Deo meo vult dicere quod non exivi de viis dei mei ad ire in viis malicie, vult dicere quod non transivi supra mandata non facias, quia custodivi vias Domini quas anticipavit vult dicere quod firmavit mandata fac. Et non impie agas multum. Et nomen locus iuditii ibi improbitas sive iniustitia², Ecclesiastes, cum segol. Ad malitiam suam et ad peccatum suum, Verba. Et cum he mulieris et³ malicia, Zacarie, et rebellasti a iuditiis meis ad maliciam, Ezechielis, quia accensa est sicut ignis malitia, Isaie^(a), et in malicia gentium ipsarum, Verba. Et adiectivum quod ipse impius ad mori ad facere solicitare impium de via eius impia, ve impio, Isaie, sicut quod adiectivum iustum in bono adiectivavit etiam sic impium in milo. Et grave ipse impie agi fecit ad facere, Verba, impie gessimus et rebellavimus, Danielis, ut dicere impie fecimus opera nostra et verbum transiens aliud ut dicere dans maliciam in alium et si iustus fortem improbaveris condemnet te os tuum et non ego, Iob, qui ipse impie agere faciet me, Isaie, et iniquum dicent impium, Verba. Et scripsit rabi Iona in omni quod respiciet tremere faciet, Samuelis, et ipse quiescere faciet et quis tremere faciet, Iob, tremere faciet et perturbabit quia Ataliahu⁴ impia, Verba, mem cum hiric et est adiectivum sicut civitates divise dominantes ad domum patrum eorum et licet quod modus eorum proximus est hoc non liberabuntur de modo primo, sed sunt in conclusione sua quia quod modus malitie bellum et tremor et sic et non liberabit impius dominos suos et sic modus non impie agas multum, Ecclesiastes, ut dicere non contremisces multum ad negotia mundi et etiam non sis stultus quod non des scientiam ad facta mundi et ad necessitates de vita sua sed sis negotians in via media et quare morieris in non tempore tuo, ratio ad ambo ipsa quia si tremuerit multum ponet personam in periculo ut ad congregare divitias et morietur in fame, et expo. in non tempore tuo prefixo homini ad dies vite sue in plus et sunt septuaginta vel octuaginta⁵.

אם רשעתי אללי לי ^{(איוב י, טו)}, ולא רשעתי מאלהי ^{(תה’ יח, כב)}. ומ"ם מאלהי רוצה לומר שלא יצאתי מדרכי אלהי ללכת בדרכי רשע, רוצה לומר שלא עברתי על מצות לא תעשה, כי שמרתי דרכי י"י שהקדים רוצה¹ לומר שקיים מצות עשה. אל תרשע הרבה ^{(קה’ ז, יז)}. והשם מקום המשפט שמה² הרשע ^{(קה’ ג, טז)}, בסגול. אל³ רשעו ⁴ ואל חטאתו ^{(דב’ ט, כז)}. ובה"א הנקבה זאת הרשעה ^{(זכ’ ח, ה)}, ותמר את ⁵ משפטי⁶ לרשעה ^{(יח’ ה, ו)},^{5 8}וברשעת הגוים ההם^{9 (דב’ ט, ד)}. והתאר אשר¹⁰הוא רשע¹¹ למות ^{(יח’ ג, יח)12}, להזהיר¹³ רשע מדרכו הרשעה ^{(יח’ ג, יח)}. אוי לרשע רע ^{(יש’ ג, יא)}, כמו שתאר¹⁴ הצדיק בטוב תאר גם כן הרשע ברע. והכבד הוא הרשיע לעשות ^{(דה"ב כ, לה)}, הרשענו¹⁵ ומרדנו ^{(דנ’ ט, ה)}, כלומר הרשענו מעשנו¹⁶, ופעל¹⁷ יוצא לאחר כלומר שנותן¹⁸ הרשע¹⁹ באחר. ואם צדיק כביר תרשיע ^{(איוב לד, יז)}, ירשיעך פיך ולא אני ^{(איוב טו, ו)}, מי הוא ירשיעני ^{(יש’ נ, ט)}, והרשיעו את הרשע ^{(דב’ כה, א)}. וכתב רבי יונה בכל²⁰ אשר יפנה ירשיע ^{(שמ"א יד, מז)}, והוא ישקיט²¹ ומי ירשיע^{22 (איוב לד, כט)}, יחריד ויבלבל. כי עתליהו המרשעת ^{(דה"ב כד, ז)}, המ"ם בחרק²³ והוא תאר כמו הערים המבדלות ^{(יהו' טז, ט)}, הממשלים לבית אביהם ^{(דה"א כו, ו)}. ואף על פי שענינם הקרוב הוא זה לא ימלטו²⁴ מן הענין הראשון אבל הם בכללו לפי שענין²⁵ הרשע המלחמה והחרדה²⁶. וכן לא²⁷ ימלט רשע את בעליו ^{(קה’ ח, ח)}. וכן ענין אל תרשע הרבה ^{(קה’ ז, יז)}, כלומר אל תחרד הרבה לעסקי העולם וגם אל תהי סכל²⁸ שלא תתן דעת לעניני העולם ולצרכי²⁹ מחיתך³⁰, אלא³¹ היה מתעסק ³²בדרך האמצעי. ולמה תמות בלא עתך^{33 (קה’ ז, יז)}, הוא טעם³⁴ לשניהם כי³⁵ אם יחרד הרבה ישים עצמו בסכנה³⁶ כדי לאסוף³⁷ ממון ³⁷וימות בלא עת³⁹. וכן אם יהיה בטל ולא יתעסק ימות ברעב. ופירוש בלא עתך עת הקצוב לאדם לימי חייו ברוב⁴⁰ והם שבעים או שמונים⁴¹ שנה⁴². וכן מדור באהלי רשע ^{(תה’ פד, יא)}, עסק העולם וחנדתו.⁴³