Vacuavit. Vacue et male, vacue carni, In principio. Et crustule azimi¹, In deserto, modus tenuitatis et vacuitatis. Et iam memoravi vacuabo ipsos in radice vacuum et composui in ipso ad esse de radice vacuavit. Et de modo isto et infixit clavem in tempus suum, Iudicum, sicut frustum granati tempus tuum, Cantici, tempus vocant² templa in lingua. Et vocatur tempus ad paucitatem carnis in ipso sicut vacue carne. Et modus alius et quando spuet fluxum patiens, Et vocavit. Et nomen³ et de facie mea non prohiberunt sputum, usque ad absorbere⁴ me sputum meum, Iob, notum.

הרקות והרעות^{1 (בר’ מא, כז)}, רקות² בשר^{3 (בר’ מא, יט)}. ורקיקי מצות ^{(שמ’ כט, ב)}, ענין הדלות והרקות⁴. וכבר זכרתי ⁵ אריקם^{6 (תה’ יח, מג)}, בשרש ריק והכשרתי⁷ בו להיות משרש רקק. ומענין זה⁸ ותתקע ⁹ היתד ברקתו ^{(שופ’ ד, כא)}, כפלח הרמון רקתך ^{(שה"ש ד, ג)}, הרקה נקראת טנפלא¹⁰ בלעז. ונקראת¹¹ רקה ¹²למיעוט הבשר בה¹³ כמו רקות הבשר¹⁴. וענין אחר כי¹⁵ ירוק¹⁶ הזב ^{(וי’ טו, ח)}. והשם מפני¹⁷ לא חשכו רק^{18 (איוב ל, י)}, עד בלעי רקי ^{(איוב ז, יט)}, ידוע¹⁹.