Mons^(a). Altios¹ et montes alti ad² planitiem, Isaie, montes alti. Et pondus aliud de altitudinibus viri de superbia filiorum hominis et altitudine eorum. Et verbum de ipso et elevaverunt³ rationale, Nomina, ut dicere elevabant pectorale ad sotium suum cum suprahumerali quod est ad supra de ipso.

והרכסים לבקעה ^{(יש' מ, ד)}, ההרים הגבוהים¹. ומשקל אחר מרכסי² איש ^{(תה' לא, כא)}, מגאות בני אדם³ ומגבהותם⁴. והפעל ממנואת⁵ וירכסו את החשן ^{(שמ' כח, כח)}, כלומר יגביהו החשן לחברו עם האפוד⁶ שהוא למעלה ממנו.