Malum fuit^(a). Et in oculi Moisi malum fuit et malum erit in oculis eius, Proverbiorum, et malum erit tibi hoc, Samuelis, et malum erit oculo tuo. Et adiectivum res mala hec verba malus oculo, Proverbiorum, et mali non avulsi¹ fuerunt, Ieremie, et malitia non invenietur in te, Samuelis. Et collectio non eris post multos ad malignari, Nomina, ut dicere² ad facere mala etiam malas docuisti vias tuas, Ieremie, expo. mulieres malas. Et nomen malitia operum suorum, Osee, non hoc nisi malitia cordis, Nehemię, et non ad dividere inter modum istum ad modum multa mala iusti, Psalmiste, ad liberare ipsum de malo suo, Ione, quia malum, quod veniet de homine vel malum quod veniet ipsi de nomine totum malum et non differentia inter³ ipsa. Et verbum grave malas fecerunt operationes eorum, Michee, si etiam ad viduam qua ego habitans secum malum fecisti, Regum, et in prophetis meis non malignemini, Psalmiste^(b), non bonificabit Dominus et non malefaciet, Sophonię, et malignatus est ad facere, Regum, quare malefecistis mihi, In principio. Et iubilare iubilabitis^(c), Samuelis^(d), et malignati sunt nos verba sicut nobis ypochrita et malus, Isaie, malus auscultaris ad labium iniquitatis, Proverbiorum, quia mali incidentur, Psalmiste, semen mali, Isaie, non ipse dicens mali supra patres si non supra filios ut dicere semen qui sunt mali et filii destruentes opera eorum et sic in modo tenuitatis corporis et mutationis facierum et male figura valde male aspectu quare facies vestre male in tota terra Egipti ad maliciam, In principio, et non fui trisits ante ipsum si non gaudens et bonus corde et die quo vidit me sic interrogavit me quare facies tue⁴ tristes omnia ipsa modus malicie et notum est. Et modus alius sonabitis et non iubilabitis^(e), In deserto, iubilabitis etiam clamabit, Isaie, iubilate et iubilabitis et iubilavit populus, Osee, quare iubilabis iubilationem, Michee. Et cuius non memoratus est agens suus de daggessato et in vineis non cantabitur non iubilabitur, Isaie. Et nomen et pulsabitis iubilationem, In deserto, et iubilatio in tempore meridei, Ieremie. Et nomen in pondere alio annunciabit supra ipsum iubilationem suam, Iob, vox populi in iubilare ipsum, Nomina, et expo. annunciabit supra ipsum iubilationem suam quia tonitrum annunciabit et ostendet supra pluvia. Et hitpaal iubilabunt etiam cantabunt supra me peleset iubila, Psalmiste, omnia ipsa modus iubilationis que est auditio vocis cum iubilatione ad gaudium vel ad tristiciam sunt quare iubilabitis iubilatione et iubilatio in tempore meridiei et dixit iubilabunt etiam cantabunt supra spicis quando flat⁵ in ipsis ventus et percuti facit istam cum ista et quasi sint iubilantes et cantantes. Et modus alius vir sotiorum ad sotiari socius tuus et sotius patris tui, Proverbiorum, et comedetis supra sotios vestros, Iob, scripta fuit in ipso iot ayin appoal vade conculcar et fortifica sotium tuum, Proverbiorum^(f), et est scriptum cum iot forte est ad multos et iam declaravimus ipsum in radice fortificavit et sic et dedi ad sotium, Samuelis, scriptum cum iot et modus suus ad singularem et adhuc ego futurus ad scribere ipsa in radice malum. Et modus alios franges ipsos cum virga ferri, Psalmiste, si frangere ferrum de Aquilone et es, Ieremie, expo. si frangere ferrum et es est Nabucdonosor si frangere ferrum quod ipsis certe si ipsi fortes veniet ipsis maior fortitudo de ipsis ad frangere ipsos et ad conterere ipsos frangere⁶ fortes non inquisitio, Iob, dens fructus, Proverbiorum, et est stans et sic frangimini populi et frangimini, Isaie. Et niphal frangere frangetur fideiussit extraneum et sotias⁷ stultos frangetur, Proverbiorum. Et hitpaal frangere frangetur terra, Isaie, et frangere gravisonum quia he addita et est infinitum omnia ipsa modus fractionis et secundum scientiam meam quia modus totius de verbis geminationis. Et sic in lingua doctorum in pariete fracta legerunt casus quod dixerunt sani et non fracti.

ובעיני משה רע ^{(במ' יא, י)}, ורע בעיניו ^{(מש' כד, יח)}, ורעה לך זאת ^{(שמ"ב יט, ח)}, ורעה עינך^{1 (דב' טו, ט)}. והתאר הדבר הרע הזה ^{(שמ' לג, ד)2} , רע עין^{3 (מש' כג, ו)}, ורעים לא נתקו ^{(יר' ו, כט)}, ורעה לא תמצא בך ^{(שמ"א כה, כח)}. והקבוץ לא תהיה אחרי רבים לרעות^{4 (שמ' כג, ב)}, כלומר לעשות רעות⁵. גם את הרעות למדת את דרכיך ^{(יר' ב, לג)}, פירושו הנשים הרעות. והשם רוע⁶ מעלליהם ^{(הו' ט, טו)}, אין זה כי אם רוע⁷ לב ^{(נחמ' ב, ב)}.⁶ ואין להפריש בין ענין זה לענין רבות רעות⁹ צדיק ^{(תה' לד, כ)}, להציל לו מרעתו ^{(יונה ד, ו)}, כי רעה שתבא מאת האדם או רעה שתבא אליו¹⁰ הכל רעה אין הפרש ביניהם. והפעל הכבד הרעו מעלליהם ^{(מי' ג, ד)}, הגם על¹² האלמנה אשר אני מתגורר עמה¹³ הרעות ^{(מל"א יז, כ)}, ובנביאי אל תרעו ^{(דה"א טז, כב)},¹⁴ לא יטיב¹⁵ י"י ולא ירע^{16 (צפ' א, יב)}, וירע¹⁷ לעשות ^{(מל"א יד, ט)}, למה¹⁸ הרעותם¹⁹ לי ^{(בר' מג, ו)}, ואם הרע²⁰ תרעו^{21 (שמ"א יב, כה)}. וירעו²² אותנו^{23 (דב' כו, ו)}, כמו לנו. חנף ומרע ^{(יש' ט, טז)}, מרע מקשיב על שפת און ^{(מש' יז, ד)}, כי מרעים יכרתו^{24 (תה' לז, ט)}. זרע מרעים ^{(יש' א, ד)}, יכרתו²⁵אינו אומר מרעים²⁶ על האבות אלא על הבנים ²⁷ שהם מרעים ובנים ²⁸משחיתים מעלליהם. וכן בענין דלות הגוף והשתנות הפנים ורעות תאר מאד ^{(בר' מא, יט)}, רעות המראה ^{(בר' מא, ד)}, מדוע פניכם רעים ^{(בר' מ, ז)}. בכל ארץ מצרים לרוע^{29 (בר' מא, יט)}, ולא הייתי רע לפניו ^{(נחמ' ב, א)}, פירושו ³⁰עד היום לא הייתי³¹ רע לפניו³² אלא שמח וטוב לב והיום כשראה אותי כך שאלני מדוע פניך³³ רעים. כלם ענין רעה וידוע הוא. וענין אחר תתקעו ולא תריעו ^{(במ' י, ז)}, יריע אף יצריח ^{(יש' מב, יג)}, הריעו והרעותם^{34 (יהו' ו, י)}, וירע העם ^{(יהו' ו, כ)}, למה תריעי ריע^{35 (מי' ד, ט)}. ושלא נזכר פועלו^{36 37} ובכרמים לא ירנן ולא³⁸ירועע^{39 (יש' טז, י)}. והשם ותקעתם תרועה ^{(במ' י, טז)40}. והשם במשקל אחר למה תריעי רע ^{(מי' ד, ט)}.³⁶ ושלא נזכר פועלו⁴²יגיד עליו רעו ^{(איוב לו, לז)}, את קול העם ברעה ^{(שמ' לב, יז)}. ופירושו יגיד עליו רעו⁴³ כי הרעם יגיד ויורה על הגשם. וההתפעל יתרועעו אף ישירו ^{(תה' סה, יד)}, עלי פלשת התרועעי ^{(תה' ס, י)}, כלם ענין תרועה^{44 45}. ואמר יתרועעו אף ישירו, על השבלים כאשר נושב בהם⁴⁷ הרוח ומכים זה בזה וכאלו⁴⁸ הם מתרועעים ומשירים. וענין אחר איש רעים להתרועע ^{(מש' יח, כד)}, רעך ורע אביך ^{(מש' כז, י)}. ותכרו על ריעכם^{49 (איוב ו, כז)}, נכתב בו היו"ד עי"ן⁵⁰ הפועל⁵¹. לך התרפס ורהב רעיך^{52 (מש' ו, ג)}, והוא כתוב ביו"ד אולי הוא לרבים וכבר פרשנו⁵³ אותו בשרש רהב⁵⁴. וכן ונתתי⁵⁵ לרעך^{56 (שמ"ב יב, יא)}, כתוב ביו"ד אולי הוא לרבים⁵⁷וענינו ליחיד. ועוד אני עתיד לכתבם⁵⁸ בשרש רעה. וענין אחר ⁵⁹תרועם⁶⁰ בשבט ברזל ^{(תה' ב, ט)}, הידוע^(iii)61 ברזל ברזל מצפון ונחשת ^{(יר' טו, יב)}, פירושו הידוע⁶² ברזל ונחשת מצפון ברזל, ⁶³ כלומר ברזל^{64 63 66} הידוע ברזל ברזל מצפון ונחשת הוא נבוכדנצר הידוע ברזל⁶⁷שלהם, הלא אם הם חזקים יבא להם יותר חזק מהם לשברם ולכתתם. ירוע⁶⁸ כבירים לא חקר ^{(איוב לד, כד)}, שן רועה^{69 (מש' כה, יט)}, והוא פועל עומד. ⁷⁰ רעו עמים וחתו ^{(מש' יא, טו)}. והנפעל רע ירוע כי ערב זר ^{(מש' יא, טו)}, ורועה⁷¹ כסילים ירוע ^{(מש' יג, כ)}. וההתפעל⁷² רעה⁷³ התרועעה⁷⁴ ארץ^{75 (יש' כד, ה)}, ורעה ⁷⁶ מלעיל כי הה"א נוספת והוא מקור. כלם ענין שבר. ולפי דעתי כי זה הענין כלו⁷⁷ מפעלי הכפל וכן בלשון רבותינו ⁷⁸ ^[א] בכותל⁷⁹ רעוע שנו⁸⁰. מפולת שאמרו בריאות ולא רעועות⁸¹.