Dilatavit. Et dilatabit ad salutem, Samuelis, loquar et dilatabitur mihi, Iob. Et nomen dilatatio et liberatio, Hester, ad¹ dilatationem ponetis, In principio, cum segol. Et pondus aliud quia fuit dilatatio, Nomina, ad² dilatationem meam ad clamorem meum, Quomodo, et expo. non abscondas aurem tuam ad clamorem meum quia ego clamans ad te propter dilatationem meam. Et verbum grave camere late, Ieremie^(a), modus dilatationis quod est contrarium angustie. Et rabi Iona scripsit de hoc ad ventum diei, In principio, ut dicere in tempore dilatationis diei est refrigidatio aeris sui. Et possibile ad declarare ipsum de modo venti flantis sicut auditio sua ut dicere ad tempus vertere diem quod flans ventus et ambulans revertitur ad ventum vel ad vocem et sicut ipsum vox eius sicut serpens ibit. Et modus alius spiritus Domini loquutus est cum me, Samuelis, omne quod fuit in spiritu secum, Verba, et spiritus tuus bonus dedisti ad facere intelligere ipsos, Nehemie, et egressus est spiritus et stetit ante Dominum, Regum, est spiritus prophetie vel angelus et sic et equi eorum caro et non rua angelus quia ipse spiritualis. Et dominus meus misit me et spiritus suus³, Isaie, et angelus suus et spiritu induit Amasei, Verba, expo. spiritu voluntatis et placiti et sic quia fuit spiritus alter cum ipso, In deserto, usque reveletur supra nos spiritus de alto, Isaie, voluntas creatoris et reliquum spiritus ipsi, Regum, nimietas placiti et spiritus boni fuit ipsi ad Abraham⁴ patrem nostrum. Et adhuc declarabimus passuc in radice remansit ad quem erit ibi voluntas ad ire ibunt, Ezechielis, ut dicere ad quem erit voluntas eorum et placitum eorum ad ire ibunt. Et est ad declarare de hoc loquar vobis spiritum meum rua non veniet⁵ inter ipsos aer, Iob, ventus magnus et fortis, Regum, ventus orientis, Psalmiste^(b), ventus flans et de hoc excisum est qui spargit cum pala, Isaie, in pondere plenitudo manus quietis et est instrumentum quo spargunt cum ipso frumentum quia quod elevant ipsum ad ventum pala in lingua. Et scripsit sapiens rabi Iacob filius Eleazari de hoc et faciam descendere in naves omnes ipsos, Isaie, et sunt naves vocantur sic quia quod euntes cum vento. Et sic caldeizat Ionatan et faciam descendere in naves omnes ipsos. Et aptabitur ad declarare de hoc et camere ventose ut dicere quod intrat in ipsis ventus⁶ facte ad dies estatis et hoc est quod dixit et aperiet ipsi fenestras ad Elam quattuor venti de quattuor extremitatibus celorum, Ieremie, expo. quattuor regna et assimilavit ipsas ad ventum sicut quod ventus fortis destruens et consumens cedros altos et vult dicere in dicere ipsum quattuor quia de omni latere et de omni angulo veniet ipsis malum. Et de modo isto vocatur angulus rua quod sunt quattuor venti et ad quattuor angulos. Ad omne latus spargam, mensurans ad latus aquilonis, et⁷ ventum^(c) meridiei mensus est, Ezechielis, et fuerunt granata nonaginta sex angulum, Ieremie, gravisonum et expo. ad angulum unum fuerunt granata sic ad quattuor angulos suos mensuravit ipsum. Et sunt declarantes circuens circuens vadens angulum et ad circuitus suos reversus angulus, Ecclesiastes, et est dicens supra soli qui circuit et ibit angulum spiritus omnis carnis spiritus suus et anima sua ad ipsum congregabitur, Iob, aliquando ipsa vocata omnis una de tribus animabus sic vel anima superior solum et spiritus revertetur ad deum qui dedit ipsum, Ecclesiastes, vel habitata in corde et ipsa patrona iracundie propter dixit non turberis in spiritu tuo ad irasci, Ecclesiastes, quia reddis ad deum iram tuam, Iob^(d), facere quiescere me voluntatem in terra aquilonis, Zacarie, totam voluntatem suam educet stultus, Proverbiorum, expo. totam voluntatem suam et est qui dicat supra anima rua anima mea alienata est ad uxorem meam non dimictet me redire anima mea, Iob, et cum vento labiorum eius interficiet impium, Isaie, expo. cum verbo labiorum eius quia verbum exiens de ore cum spiritu et flatu loquar vobis verbum meum, Proverbiorum. Et dominus meus pater meus expo. de hoc et verbum suum in timore Domini et sic expo. de hoc ad verbum meum ad clamorem meum non abscondas aurem tuam ad verbum meum.

ורוח לשאול ^{(שמ"א טז, כג)}, אדברה וירוח לי ^{(איוב לב, כ)}. והשם ריוח¹ והצלה ^{(אס' ד, יד)}, וריוח² תשימו ^{(בר' לב, ז)}, בסגול. ומשקל אחר כי היתה הרוחה ^{(שמ' ח, יא)}, לרוחתי לשועתי ^{(איכה ג, נו)}. ופירוש אל תעלם אזנך לשועתי ^{(איכה ג, נו)} שאני משוע אליך בעבור רוחתי. והפעל הכבד ועליות מרוחים ^{(יר' כב, יד)}, ענין הרוח ידוע שהוא הפך הצוקה. ורבי יונה כתב מזה לרוח היום ^{(בר' ג, ח)}, כלומר בעת רוח היום, ורוח היום הוא הוא³קרות אוירו⁴. ואפשר לפרשו מענין רוח הנושבת כמשמעו, כלומר לעת פנות היום שנושב הרוח, ומתהלך שב אל אדם⁵ או אל הקול. וכמוהו קולה כנחש ילך ^{(יר' מו, כב)}. וענין אחר רוח י"י דבר בי ^{(שמ"ב כג, ב)}, כל אשר היה ברוח עמו ^{(דה"א כח, יב)}, ורוחך הטובה נתת להשכילם ^{(נחמ' ט, כ)}. ויצא הרוח ויעמד לפני י"י ^{(מל"א כב, כא)}, הוא רוח הנבואה או ⁶ מלאך. וכן⁷ וסוסיהם בשר ולא רוח ^{(יש' לא, ג)}, ⁸ מלאך לפי שהוא רוחני. ⁹. ורוח לבשה את עמשי^{12 (דה"א יב, יח)}, פירושו רוח צפון¹³ רצון¹⁴ והחפץ. וכן יען היתה רוח אחרת עמו ^{(במ' יד, כד)}, עד יערה עלינו רוח ממרום ^{(יש' לב, טו)}, רצון הבורא. ושאר רוח לו ^{(מל' ב, טו)}, יתרון רצון ורוח טובה היה¹⁵ לו לאברהם אבינו. ועוד נפרש הפסוק בשרש שאר. אל כל ¹⁶אשר יהיה שמה הרוח ללכת ^{17 (יח' א, יב)}, ¹⁸ אל¹⁹ אשר יהיה חפצם ורצונם ללכת ילכו. ²⁰. ורוח לא יבא ביניהם ^{(איוב מא, ח)}, אויר. רוח²¹ גדולה וחזק ^{(מל"א יט, יא)}, רוח קדים ^{(שמ' י, יג)}, הרוח הנושבת. ומזה נגזר אשר זורה²² ברחת ^{(יש' ל, כד)}, בשקל מלא כף נחת, והוא הכלי שמזרים²³ בו התבואה לפי שמניפין²⁴ אותו אל הרוח פאלא²⁵ בלעז. וכתב החכם רבי יעקב בן אלעזר מזה והורדתי בריחים כלם ^{(יש' מג, יד)}, והם הספינות²⁶ נקראו²⁷ כן לפי שהולכיןם ²⁸ברוח. וכן תרגם יונתן ואחיתית במשוטין כלהון²⁹. ויתכן לפרש מזה ועליות מרוחים³⁰ כלומר שיכנס בהם³¹ הרוח עשויין³² לימי הקיץ. וזהו שאמר וקרע לו חלוני ^{(יש' מג, יד)}. והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים ^{(יר' מט, לו)}, פירושו ארבע³³ מלכיות. ודמה אותם לרוח כמו שהרוח החזקה משחתת ומפלת³⁴ הארזים הגבוהים. ורוצה³⁵ לומר³⁶ באמרו ארבע כי מכל צד ומכל פנה תבא³⁷ להם³⁸ הרעה. ומהענין הזה נקראת הפאה רוח לפי שהם ארבע רוחות לארבע הפאות. לכל רוח אזרה ^{(יח' ה, יב)},³⁹ מדד ⁴⁰ רוח צפון ^{41(יח' מב, יז)}, את רוח הדרום מדד ^{(יח' מב, יח)}, ויהיו הרמונים⁴² תשעים וששה רוחה^{43 (יר' נב, כג)}, מלעיל, ופירושו לרוח אחת היו הרמונים כך. לארבע רוחות⁴⁴ מדדו ^{(יח' מב, כ)}. ויש מפרשים מזה סובב סובב⁴⁵ הולך הרוח ועל סביבותיו⁴⁶ שב הרוח ^{(קה' א, ו)}, והוא אומר על השמש שיסב⁴⁷ וילך הפאה. רוח⁴⁸ כל בשר ^{49 (איוב יב, י)}, רוחו ונשמתו אליו יאסף ^{(איוב לד, יד)}, פעמים היא⁵⁰ קרויה⁵¹ כל אחת משלש הנפשות כן, או הנשמה העליונה בלבד. והרוח תשוב אל האלהים אשר⁵² נתנה ^{(קה' יב, ז)}. או השכונה בלב והוא⁵³ בעלת הכעס לפכך⁵⁴ אמר אל תבהל ברוחך לכעוס ^{(קה' ז, ט)}, כי תשיב אל אל רוחך ^{(איוב טו, יג)}, הניחו ר⁵⁵את רוחי בארץ צפון ^{(זכ' ו, ח)}, כל רוחו יוציא כסיל ^{(מש' כט, יא)}, פירושו כל רצונו. ויש שיאמר על הנשימה רוח⁵⁶ רוח⁵⁷ רוח ⁵⁸יזרה⁵⁹ לאשתי ^{(איוב יט, יז)}, לא יתנני השב רוח^{60 (איוב ט, יח)}. וברוח שפתיו ימית רשע ^{(יש' יא, ד)}, פירושו בדבר שפתיו כי הדבר יצא⁶¹ מהפה ברוח והבל. ⁶² ואדני⁶³ אבי ז"ל⁶⁴ פירש מזה והריחו ביראת י"י ^{(יש' יא, ג)}, דבורו יהיה⁶⁵ ביראת י"י^{66 65}. וכן פירש מזה לרוחתי לשועתי ^{(איכה ג, נו)}, אל תעלם אזנך לדברי ולצעקתי.