Divisit. Dividens mare et sonuerunt unde eius, Isaie, cum fortitudine sua divisit mare cutis mea divisa est et abhominationi fuit, Iob, modus divisionis et fractionis et de hoc et supra fissuras terre, Psalmiste, ut dicere divisiones terre loca quibus absconditur ibi et est dicere de hoc et usque dividam linguam¹ mendacii ut dicere dividam ipsam² et incidam ipsam et expo. et usque sicut ad semper quod meminit et sic est dicere de hoc dividam currere faciam ipsos de super ipsa ut dicere incidam captivabo ipsos de terra eorum. Et modus alius ibi requievit lamia, Isaie^(a), ire ad facere quiescere ipsum Israel, Ieremie^(b), et in gentibus ipsis non quiesces, Verba. Et verbum transiens et usque quiescere faciam linguam mendacii ut dicere quiescere faciam ipsum quod non multiplicabit ad loqui et iudicium meum ad lucem gentium quiescere faciam, Isaie, ut dicere ad oculos populorum quiescere faciam vos et iuditium meum ipsis ut facere quiescere³ terram et tremere faciet ad habitantes Babiloniam, Ieremie, et est infinitum cum hiric he. Et possibile quod sic quiescere fecit preteritum in loco futuri ac si dixerit ut faciat quiescere terram et tremere faciet habitantes Babiloniam et invenite requiem anime vestrum, Ieremie. Et pondus aliud et hec requies, Isaie. Et pondus aliud ad scientiam partis interpretum et in punto infernum descendent, Iob, cum segol. Et niphal quietus sis et tace, Ieremie⁴, modus eorum quies⁵ et otium. Et rabi Iona expo. de hoc et supra fissuras terre ut dicere mites terre et debiles quod in ipsa. Et sic expo. adhuc de hoc cutis mea⁶ divisa est⁷, ut dicere debilitata fuit et infirmata fuit puncto loquar cum segol. Et collectio et contremiscent ad puncta, Ezechielis, est tempus modicum. Et rabi Iona expo. de hoc et iuditium meum ad lucem gentium quiescere faciam ut dicere iuditium meum ostendam in omni puncto ad illustrare cum ipso ad populos. Et sic expo. de hoc quia subito quiescere faciam ipsos de super ipsa ut dicere quod erit parum de tempore eiciam ipsos de ipsa. Et sic caldeizat Ionatan quod in tempore venire faciam ipsos de supra ipsam. Et scripsit rabi Iona pro aleph subito subito addita sicut aleph Achzib^(c) et Achzita^(d)⁸ sicut et erat in Chisib.

בכחו רגע הים ^{(איוב כו, יב)}, רגע¹ הים ויהמו גליו ^{(יש' נא, טו)}, עורי רגע וימאס ^{(איוב ז, ה)}, ענין הבקיעה והמחץ. ומזה ועל רגעי ארץ ^{(תה' לה, כ)}, כלומר² בקעי ארץ³ מקומות שנסתרים שם. ויש לפרש מזה ועד ארגיעה לשון שקר ^{(מש' יב, יט)}, כלומר אבקיענה ואכרתנה.⁴⁵. וכן⁷ יש⁸ לפרש מזה כי ארגיעה אריצנו מעליה ^{(יר' מט, יט)},⁹ כלומר אכרתם¹⁰ ואגלם מארצם. וענין אחר שם הרגיעה לילית ^{(יש' לד, יד)}, הלוך להרגיעו ישראל ^{(יר' לא, ב)}, ובגוים ההם לא תרגיע ^{(דב' כח, סה)}. והפעל היוצא ועד ארגיעה לשון שקר ^{(מש' יב, יט)}, כלומר אשקיטנה שלא תרבה לדבר. ומשפטי לאור עמים ארגיע^{11 (יש' נא, ד)}, כלומר לעיני העמים ארגיעה¹² לכם ומשפטי להם. למען הרגיע את הארץ והרגיז ליושבי¹³ בבל ^{(יר' נ, לד)}, והוא מקום¹⁴ בחרק¹⁵ הה"א. ואפשר¹⁶ שיהיה הרגיע עבר במקום עתיד כאלו¹⁷ אמר למען ירגיע את הארץ והרגיז¹⁸ ליושבי בבל. והשם¹⁹ ומצאו מרגוע לנפשכם^{20 (יר' ו, טז)}. ומשקל אחר וזאת המרגעה ^{(יש' כח, יב)}. ומשקל אחר לדעת קצת המפרשים וברגע שאול יחתו ^{(איוב כא, יג)}, בסגול. והנפעל הרגעי ודומי^{21 (יר' מז, ו)}, ענין²² המנוחה וההשקט. ורבי יונה פירש מזה ועל רגעי ארץ ^{(תה' לה, כ)}, כלומר ענוי ארץ והרפים שבו²³. וכן פירש ²⁴ מזה עורי רגע ^{(איוב ז, ה)}, כלומר נרפה ונחלש. רגע אדבר ^{(יר' יח, ז)}, בסגול. ²⁴והקבוץ וחרדו לרגעים ^{(יח' כו, טז)}, הוא הזמן המועט. ורבי יונה פירש מזה ומשפטי לאור עמים ארגיע ^{(יש' נא, ד)}, כלומר משפטי אראה בכל רגע מהזמן להאיר בו עמים²⁶. וכן פירש מזה כי ארגיעה²⁷ אריצם מעליה ^{(יר' נ, מד)}, כלומר שיהיה²⁸ מעט מן הזמן²⁹ אגרשם ממנה. וכן תרגם יונתן ארי בזמן אייתנון³⁰ עלה. וכתב רבי יונה כי אל"ף ארגיע³¹, וארגיעה³² נוספת³³ כאל"ף אכזיב³⁴, ואכזיבה כמו³⁵ והיה בכזיב ^{(בר' לח, ה)}.