Per gratiam donavit^(a). Et per gratiam donabo^(b) cui per gratiam donabo, Nomina, forte per gratiam concedet Dominus, Amos. Et per gratiam dabo filiis ventris mei, Iob, et expo. passuc spiritus meus alienatus est ab uxore mea et ad ipsos quibus per gratiam donavi et dilexi ut dicere ad filios ventris mei. Quia per gratiam dedit mihi deus, quas per gratiam dedit deus servo tuo, et legem tuam per gratiam dona¹ mihi, Psalmiste, per gratiam date nobis ipsos, Iudicum, orate nunc facies dei et per gratiam dabit nobis, Malachi², deus per gratiam det tibi filii mi, In principio, gratificare gratificabit tibi, Isaie, fuerunt convenientia ad esse per gratiam dabit tibi het cum cames et nun daggessata sed levigarunt in ipsis sicut mos. Et propterea expectabit Dominus ad gratis dare vobis, Isaie, ad gratis dare in statera ad dormire cum⁽ⁱ⁾ filia Iacob, non pruna ad calefieri ipsos. Et infinitum in pondere alio si oblitus est si oblitus est gratis dare deus, Psalmiste, gratis dare in statera interficere de et dixi mors mea ipsa. Et nomen et dabit Dominus gratiam populo, Nomina, et dedit gratiam suam, Principio, et de ista radice et modo et gratia aciei suc, Iob, et venit cum hiric et est sicut cum sere et sic³ succus et succus filius et filius candela et candela, pauper et pauper, non et non, et expo. passuc non tacebo fortitudines eius si poterit ad preliari secum non tacebo gratiam aciei belli sui ut dicere si erit fortis et ordinabit bellum secum laudo ipsi fortitudines eius et inveniet gratiam⁴ ante me in acie belli sui. Et pondus aliud cum perfectione sua quod non dabo vobis gratiam, Ieremie. Et pondus aliud ad non esse ipsis, Iosue, fuit gratia de Domino deo nostro, Ezre. Et pondus aliud preces loquetur pauper, Proverbiorum, et cum precibus adducam ipsos, Ieremie⁵, spiritus gratie et pecum, Zacarie, vox precum mearum, Psalmiste. Et⁶ in lingua mulierum preces et attende in voce precum mearum, Psalmiste. Et niphal quid gratie consecuta es in venire⁷ tibi dolores proprietas sua quid gratie consecuta es. Et hitpaal et supplicavi ad Dominum, Verba, in donum grat. petere ipsum⁸ ad nos, In principio. Et verbum grave quia gratificabit vocem suam, Proverbiorum, expo. levabit vocem suam in via precis per gratiam da mihi Domine, Psalmiste, et erit conveniens ad daggessari. Et sic quia tempus ad gratis dare, Psalmiste, conveniens ad gratis dare het cum patha et nun⁹ cum dagges. Et verbum grave aliud et per gratiam dans pauperibus beatus ipse, Proverbiorum. Et cuius non memoratur agens suus gratis dabitur impio non didicit iustitiam, Isaie, omnia ipsa modus gratie, sed intelligens poterit ad differentiam facere parum inter omne unum et unum secundum locum suum, quia expo. et gratis dabo cui gratis dabo, Nomina, dabo gratiam meam. Et sic et gratis da mihi deus¹⁰, orate nunc facies dei et gratis dabit nobis, gratis dare, gratis dabit, et cum precibus adducam ipsos et similia ipsis et licet quod expo. proxima ad modum miserationis et sic gratis dedit¹¹ deus servo tuo, date gratis nobis ipsos, expo. proxima ad modum doni et sic et donum gratuitum petii et in donum grat. petere ipsum ad nos quia gratificabit vocem suam expo. proxima ad modum orationis et precis, quia expo. gratis date nobis ipsos date nobis de ipsis. Et expo. quos per gratiam dedit deus expo. quod sicut ipsos sicut pueros gratis dedit deus servo tuo, et expo. et petii donum gratui quesivi a facie eius quod per gratiam det mihi, et sic in per gratiam petere ipsum ipsum ad nos, In principio, et erit conveniens ad daggessari et sic omnis oratio et supplicatio, Regum, et faciens cadere ego orationem meam ante regem, Ieremie, et similia ipsis, et omnia ipsa ingredientia in modum unum ad intelligentem et expo. quid gratie consecuta¹² es¹³ in venire tibi dolores ut dicere quid gratie relictum est tibi de omni quod edificasti et in edeficasti¹⁴ in cedris in venire tibi dolores, et compositio dictionis quid gratie consecuta es, et venit deficiens ad viam perfectam et egredietur gratis, Nomina, mem addita sicut mem in vacuum et expo. et egredietur cum gratia de non argentum ac si exiens cum gratia quod invenit gratiam in oculi domini eius, et sic omne gratis quod in lectura declamabitur sicut gratia.

וחנותי את אשר אחון ^{(שמ' לג, יט)}, אולי יחנן י"י ¹ צבאות שארית יוסף ^{(עמ' ה, טו)}. וחנותי לבני בטני ^{(איוב יט, יז)}, ופירוש² הפסוק רוחי זרה לאשתי ולאותם שחנותי ואהבתי כמו³ לבני בטני. כי חנני אלהים ^{(בר' לג, יא)}, אשר חנן אלהים את עבדך ^{(בר' לג, ה)}, ותורתך חנני ^{(תה' קיט, כט)}, חנונו אותם ^{(שופ' כא, כב)}, חלו נא פני אל ויחננו ^{(מל' א, ט)}, אלהים יחנך בני ^{(בר' מג, כט)}, יחנון⁴ יחנך לקול זעקך ^{(יש' ל, יט)}, היו ראוים להיות יחנך החי"ת בקמץ והנו"ן דגושה אך הקלו בהם כמנהג. והמקור בתשלומו ולכן יחכה י"י לחננכם ^{(יש' ל, יח)}, לחנן בפלס לשכב את בת יעקב ^{(בר' לד, ז)}, אין גחלת לחמם ^{(יש' מז, יד)}. והמקור במשקל אחר השכח חנות אל ^{(תה' עז, י)}, חנות, בפלס חלות מן ואומר חלותי היא ^{(תה' עז, יא)}. והשם ויתן י"י את חן העם הזה^{5(שמ' יא, ג)}, ויתן חנו ^{(בר' לט, כא)}. ומזה השרש והענין וחין ערכו ^{(איוב מא, ד)}. ובא בחרק והוא כמו בצרי, וכן ומץ⁶ ומיץ, בן ובן, נר וניר, רש ורש, אין ואין, ופירוש הפסוק לא אחריש גבורותיו אם יוכל להלחם אתו ⁷ אחריש חן ערך מלחמתו, כלומר אם יהיה גבור ויערוך מלחמה עמו אודה לו גבורותיו וימצא חן לפני בערך מלחמתו. ומשקל אחר בתשלומו אשר לא אתן לכם חנינה ^{(יר' טז, יג)}. ומשקל אחר לבלתי היות להם תחנה ^{(יהו' יא, כ)}, היתה תחנה מאת י"י אלהינו ^{(עז' ט, ח)}. ומשקל אחר תחנונים ידבר רש ^{(מש' יח, כג)}, ⁸ רוח חן ותחנונים ^{(זכ' יב, י)}, קול תחנוני ^{(תה' לא, כג)}. ובלשון נקבות תחנונות הקשיבה⁹ לקול¹⁰ תחנונתי ^{(תה' פו, ו)}. והנפעל מה נחנת בבא לך חבלים ^{(יר' כב, כג)11}. וההתפעל ואתחנן אל י"י ^{(דב' ג, כג)}, בהתחננו אלינו ^{(בר' מב, כא)}, והיה ראוי להדגש. והפעל הכבד כי יחנן קולו אל תאמן בו ^{(מש' כו, כה)}, פירושו ישא קולו בדרך תחנה. חננני¹² י"י ^{(תה' ו, ג)}. ונהיה¹³ ראוי להדגש. וכן כי עת לחננה, ^{(תה' קב, יד)}, ראוי¹⁴ לחננה החית בפת"ח והנו"ן בדגש. ופעל כבד אחר ומחונן ענוים אשריו ^{(מש' יד, כא)}. ואשר לא נזכר פועלו יוחן¹⁵ רשע בל למד צדק ^{(יש' כו, י)}, כלם ענין חן הם¹⁶ אבל המבין יוכל להפריש מעט בין כל אחד ואחד לפי מקומו. כי פירוש וחנותי את אשר אחון ^{(שמ' לג, יט)} אתן חני. וכן חנני אלהים ^{(בר' לג, יא)}, חלו נא פני אל ויחננו ^{(מל' א, ט)}, חנון יחנך ^{(יש' ל, יט)17} והדומה¹⁸ להם ואף¹⁹ על פי שפרושם קרוב לענין חמלה. וכן חנן אלהים את עבדך ^{(בר' לג, ה)}, חנונו אותם ^{(שופ' כא, כב)}, פירושם קרוב לענין מתנה. וכן ואתחנן ^{(דב' ג, כג)}, בהתחננו אלינו ^{(בר' מב, כא)}, כי יחנן קולו ^{(מש' כו, כה)}, פירושם קרוב לענין תפלה ובקשה. כי פירוש חנונו אותם ^{(שופ' כא, כב)} חנו אותנו מהם. ופירוש אשר חנן אלהים את עבדך ^{(בר' לג, ה)} כלומר כי בהם בילדים חנן אלהים את עבדך, ופירוש ואתחנן ^{(דב' ג, כג)} בקשתי מלפני²⁰ שיחנני. וכן בהתחננו אלינו. וכן את כל התפלה והתחנה הזאת ^{(מל"א ח, נד)}, מפיל אני תחנתי לפני המלך ^{(יר' לח, כו)}, והדומים להם וכלם נכנסין²¹ בענין אחד למבין. ופירוש מה נחנת בבא לך חבלים ^{(יר' כב, כג)}, ²² מה חן נשאר לך מכל אשר בנית וקננת²³ בארזים בבא לך חבלים ותכן המלה מה נחננת ובא חסר על דרך השלם. ויצאה חנם ^{(שמ' כא, יא)}, המ"ם נוספת כמ"ם ריקם ופירושו תצא²⁴ בחן מאין כסף, כלומר כיון שיוצאה מאין כסף כאלו יוצאה²⁵ בחן שמצאה בעיני אדניה. וכן כל חנם שבמקרא יתפרש כמו חן.