Fermentavit. Quia non fermentavit se, Nomina, verbum preteritum antequam fermentaretur, Nomina, de miscere pastam usque fermentari ipsam, Iosue, infinitum in statera ad misereri supra te fermentatum coquentur, Et vocavit, adiectivum. Et nomen nullam fermentationem comedetis, Nomina. Et possibile quod erit fermentatum nomen adiectivum ad messane modus eorum scitus. Et doctores nostri expo. de hoc beneficate fermentantem, Isaie, ut dicere fermentantem¹ iudicium quod non iudicabit statim si non post studium multum, et sic dixerunt beatificate iudicem qui² fermentat iudicium suum ut dicere dicite beatus ipse³ acetum vini et acetum cicere, In deserto, notum. Et hitpaal ipso in via metaphore quia acerbum fuit⁴ cor meum, Psalmiste, in modo ire⁵, et acetum vini et fermentatum, modus unus ipsum, quia pacta quando ipsa fermentata magis sufficientia sopor eius sopor aceti pabulum purum comedent, Isaie, expo. rabi Iona purum et bonum et similavit ipsum in lingua arabica qui dicunt pabulum bestie purum et bonum humza⁶ cum punto supra zadi. Et caldeizat Ionatan pabulum pabulum. Dirigite oppressum adiectivum ad oppressum de manu impii et opprimentis, Psalmiste. Opprimens et est sicut predans cum samach et sic et lunule^(a) cum samach, de modo et incastonabis cum zadi. Et est ad declarare de hoc et suffumigare de violentia laudem. Et caldeizat Ionatan et perfumans de violentia confessionem et sotius devoratorum^(b) confundet patrem suum caldeizat et qui sotiatur devoratoribus predatum patrem suum, tinctus vestibus, Isaie, rubeus secundum modus passuc.

כי לא חמץ ^{(שמ' יב, לט)}, פועל עבר. טרם יחמץ ^{(שמ' יב, לד)}, מלוש בצק עד חמצתו ^{(הו' ז, ד)}, מקור בפלס לחמלה עליך ^{(יח' טז, ה)}. חמץ תאפינה ^{(וי' כג, יז)}, תאר. והשם כל מחמצת לא תאכלו^{1 (שמ' יב, כ)}, ואיפשר שיהיה מחמצת שם תאר לעריסה ²ענינם ידוע. ורבותינו ז"ל פרשו מזה אשרו חמוץ ^{(יש' א, יז)}, כלומר המחמיץ הדין שלא ידין מיד אלא אחר העיון³ הרבה. וכן אמרו ^[א] אשרו דיין⁴ שמחמיץ את דינו כלומר אמרו אשריו. חמץ יין וחמץ שכר ^{(במ' ו, ג)}, ידוע. וההתפעל ממנו בדרך ההשאלה כי יתחמץ לבבי ^{(תה' עג, כא)}, כענין כעס. וחמץ יין וחמץ ענין אחד הם⁵ כי הבצק כשהוא חמץ יותר מדאי טעמו טעם חמץ. בליל חמיץ יאכלו ^{(יש' ל, כד)}, פירשו רבי יונה נקי וטוב ודומהו⁶ ללשון הערב שאומרים למספא הבהמה ⁷ הטוב והנקי⁸ חמצה ⁹. אשרו חמוץ ^{(יש' א, יז)}, תאר לעשוק, מכף מעול וחומץ ^{(תה' עא, ד)}, עושק והוא כמו חומס בסמ"ך. וכן השביסים ^{(יש' ג, יח)} בסמ"ך מענין ושבצת בצד"י. ויש לפרש מזה וקטר מחמץ תודה ^{(עמ' ד, ה)}, וכן¹⁰ תרגם¹¹ יונתן ומגבן מן אניס¹² תודתא. ורועה זוללים יכלים אביו ^{(מש' כח, ז)} תרגום¹³ ודמחבר¹⁴ לזלזילי¹⁵ מחמיץ אבוי. חמוץ בגדים ^{(יש' סג, א)}, אדום לפי ענין הפסוק.