Fregit. Fregit se medorach, Ieremie, fregerunt se, et non responderunt ultra, Iob, fregerunt se abhominationes¹ eorum ipsi fracti, Ieremie, cingite vos² et frangimini, Isaie. Et niphal propter nomen meum fractus ipse, Regum, et frangetur arcus ęreus cum brachiis meis expo. et frangetur cum brachiis meis, et erat conveniens ad esse et frangetur cum dagges, et levigata fuit sicut et ampliabitur et circundabitur sed quod ibi aram quieti, Regum, licet quod ipsum simile de ista radice bonum est ad ponere ipsum de radice quievit quia quod non modus eius similis ad istum modum non timebis et non frangeris, Iosue, frangetur Ephraim de populo, Isaie, et in puncto ad infernum frangetur, Iob, non timebunt amplius et non frangentur Iob, Ieremie, ut dicere non frangetur et non vacuabitur. Et verbum grave fregisti sicut dies madiam, Isaie, et contemptus generationum franget me, Iob, ne forte frangam te ad facies eorum, Ieremie, et preda bestiarum franget, Abacuc, quieta mutatione dagges quia conveniens in ipso in via sotiorum eius franget cum dagges tau, et expo. quam exposuit rabi Iona in ipso quod exposuit quod dixit supra quia iniquitas Libani cooperiet te dixit ad regem Babillonie iniquitatem quam fecisti ad Libanum, quod est terra Israel cooperiet te ut dicere convertetur iniquitas tua in caput tuum, postquam fecisti tot mala ad finem convertentur, et quiescent supra caput tuum, quia sic preda bestiarum franget, quia predam quam fecerunt fere in rapere ipsas rapinam multam diebus³ multis et in fine voce una congregabuntur supra ipsis multi viri et frangent et interficient ipsos, sic tu omnem iniquitatem quam fecisti tot annis convertet a supra te in vice una, et cooperiet te et pulchre expo. sed quod scripsit ipsam radicem pro se sola in radice fregit non ipsum rectum postquam quod invenimus radicem fregit bonum est ad ponere ipsum de radice sua et modo suo et quieta que in ipsa mutatione dagges, non admiratio quia sic via lingue in locis multis et si radix franget fregit bonum quod erit nomen de ipsa non dabis ad congregationem animam turturis tuę, sed quia quod iot pathissata similiabitur quod est dictio affixa non quod erit tau radix. Et iam declaravimus ipsum in radice vixit et est dicere passuc expo. aliam adhuc quod quia quod comparavit terram Israel ad Libanum qui erat sylva plena arboribus comparavit habitantes in ipso ad feras quorum via eorum ad habitare in Libano sicut quod dixit et Libanus non sufficientia combustionis et fere eius non sufficientia sacrificii et iot frangetur ad regem Babillonie, et expo. passuc iniquitas quam fecisti ad terram Israel et preda quam fecisti ad habitantes in ipsa quod fregisti eos cooperiet te. Et in pondere complimenti et⁴ frangam Elam et, Ieremie, Et grave aliud et fregisti me in somnis, Iob. Et cuius non memoratur agens⁵ suus et capietur fortes eius fregisti arcus eorum, Ieremie, et hiric in loco surec sicut et aperientur porte tue continue non aperta fuit auris tua de domo meretricis congregata fuit. Et est ad declarare adhuc fregit sicut audictio sua de piel daggessato. Et dictio et fregit convertitur ad Babilloniam ut dicere est ac si ipse fregit ipsam pro peccatis suis, arcus fortium eius, et ista expo. est compositum⁶. Et nomen sine fractione, Iob. Et possibile quod est verbum preteritum et in pondere perfecto videbitis fractionem et timuistis, Iob. Et in pondere alio et fuit fractio dei, In principio, conveniens fractio in statera iustitia Domini. Et in pondere alio quia fregisti fortes in terra virorum in frangere ipsos de fortitudine eorum confundentes, Ezechielis. Et cum addictione de mem fractio pauperum paupertas eorum, Proverbiorum. Et in pondere alio et in duplicari pe et fractiones in via, ut dicere fractiones, et timor veniet ipsis ad senes in via quod non poterunt ad ire pre multitudine debilitatis senecte eorum et omnia ipsa modus fractionis.

¹חת מרודך^{2 (יר’ נ, ב)}, חתו ולא³ ענו עוד ^{(איוב לב, טו)}, חתו גלוליה ^{(יר’ נ, ב)}, המה חתים ^{4(יר' מו, ה)}, התאזרו וחתו ^{(יש’ ח, ט)}. והנפעל ומפני שמי נחת הוא ^{(מל’ ב, ה)}, ונחתה קשת נחושה זרועותי^{5 (תה’ יח, לה)}, פירושו ונשבר⁶ קשת נחושה⁷בזרועותי. וכן ונחתה קשת נחושה.⁸ והיה ראוי להיות ונחתה בדגש והוקל כמו ⁹רחבה ונסבה ^{(יח’ מא, ז)}, אבל כי שם ארם נחתים ^{(מל"ב ו, ט)}, אף על פי שהוא דומה מזה השרש טוב הוא לשומו משרש נחת לפי שאין ענינו דומה לזה הענין. אל תירא ואל תחת ^{(דב’ א, כא)}, יחת אפרים מעם ^{(יש’ ז, ח)}, וברגע שאול יחתו ^{(איוב כא, יג)}, ¹⁰לא יראו עוד ולא יחתו ^{(יר’ כג, ד)}, וצדקתי לא תחת ^{(יש’ נא, ו)}, כלומר לא תשבר ולא תתבטל. והפעל הכבד החתות¹¹ כיום מדין ^{(יש' ט, ד)}, ובוז משפחות יחיתני^{12 (איוב לא, לד)}, פן אחתך ^{(יר’ א, יז)}, ושד בהמות יחיתן ^{(חב’ ב, יז)}, הנח תמורת הדגש כי הראוי בו כדרך חבריו יחיתן בדגש התי"ו. והפירוש שפירש בו¹³רבי יונה נכוןהוא¹⁴, שפירש¹⁵ מה שאמר למעלה כי חמס לבנון יכסך ^{(חב’ ב, יז)} אמר למלך בבל החמס שעשית ללבנון שהוא ארץ ישראל יכסה אותך, כלומר ישוב חמסך בראשך, אחר שעשית כמה רעות לסוף ישובו ויחולו על ראשך, כי כן שד בהמות יחיתן. כי השוד¹⁶ שיעשו החיות בטרפם טרף רב ימים רבים ולסוף¹⁷ פעם אחת יאספו עליהן¹⁸ הרבה אנשים ויחתו ויהרגו אותן¹⁹ כן אתה כל החמס שעשית כמה שנים ישוב עליך בפעם אחת הכל ויכסך. ויפה פירש. אבל מה שכתב אותו ב²⁰שורש²¹ בפני עצמו בשרש חית אינו נכון ²²אחר שמצאנו שרש חתת טוב הוא לשמו²³ משרשו ומענינו. והנח שבא תמורת ²⁴דגש אין ת²⁵מה כי כן דרך הלשון במקומות רבים²⁶. ואם שורש²⁷ יחיתן חית טוב שיהיה שם ממנו אל תתן לחית נפש תורך ^{(תה’ עד, יט)}, אבל לפי שהיו"ד פתוחה ידמה שהיא מלה סמוכה לא שתהיה התי"ו שרש וכבר פירשנוהו בשרש חיה. ויש לפרש הפסוק פירוש אחר עוד. כלפי^{28 29} שדמה ³⁰ ישראל ללבנון שהוא יער מלא עצים דמה השוכנים בה לחיות שדרכן לשכן בלבנון כמו שאמר ולבנון אין די בער וחיתה³¹ אין די עולה ^{(יש’ מ, יז)}, ויו"ד יחיתן הוא³² למלך בבל ופירוש הפסוק, החמס שעשית לארץ ישראל והשד³³ שעשית לשכנים בה שהחתת³⁴ אותם יכסך. ובפלס התשלום והחתתי את עילם ^{(יר’ מט, לז)}. וכבד אחר וחתתני בחלומות^{35 (איוב ז, יד)}. ושלא נזכר פועלו³⁶ ונלכדו גבוריה חתתה קששותם^{37 (יר’ נא, נו)}, והחרק³⁸ במקום שרק³⁹ כמו ופתחו שעריך תמיד ^{(יש’ ס, יא)}, לא פתחה אזנך ^{(יש' מח, ח)}, מאתנן זונה קבצה ^{(מי’ א, ז)}. ויש לפרש עוד חתתה כמשמעו מפעל הדגוש ומלת חתתה שבה אל בבל כלומר כאלו היא חתתה בחטאתיה קשתות גבוריה. וזה הפירוש הוא הנכון. והשם לבלי חת ^{(איוב מא, כה)}. ואפשר שהוא פעל עבר. ובמשקל השלם תיראו⁴⁰ חתת ^{41 (איוב ו, כא)}, ובמשקל אחר ויהי חתת אלהים ^{(בר’ לה, ה)}, הראוי חתתת בפלס צדקת י"י ^{(דב’ לג, כא)}. ומשקל⁴² אחר כי חתית גבורים בארץ חיים ^{(יח’ לב, כז)}, בחתיתם מגבורתם בושים ^{(יח' לב, ל)}. ובתוספת מ"ם מחתת דלים רישם ^{(מש’ י, טו)}. ומשקל⁴³ אחר בהכפל הפ"א וחתתחתים⁴⁴ בדרך ^{(קה’ יב, ה)}, כלומר שברים ומורא יבא להם לזקנים בדרך שלא יוכלו⁴⁵ להלך⁴⁶ מרוב חלש⁴⁷ זקנתם וכלם ענין שבירה.