Cogitavit^(a). Et Saul cogitavit ad facere cadere David, Samuelis, vos cogitastis supra me, In principio, quia supra me cogitaverunt cogitationes, Ieremie, et estimavit ipsam Eli, Samuelis, estimabit abyssum ad senectutem, Iob, expo. videns abyssum albam estimabit ipsam ad senectutem. Et grave estimavit¹ dies de antiquitate, et cogitavi ad scire, Psalmiste, quia cogitabit² ad Dominum, Nahum, cor hominis faciet cogitare, Proverbiorum, et navis cogitavit ad frangi, Ione, expo. cogitaverunt viri navis quod frangetur navis, ad viam et tota terra venerunt Egiptum, quod expo. et omnes viri terre, et esuriit tota terra Egipti, et similia ipsis. Modus cogitationis notum. Et quia magisterium est via cogitationis dixerunt sic in magisterio et ad cogitare cogitationes, opus cogitatoris, Nomina. Et nomen et cingulum ephot eius, Nomina, cum quinque punctis. Et fecit in Ierusalem cogitationes, Verba, et dagges xin ad ornatum. Et iam scripsimus similia ipsi in parte dicduc. Et dixerunt doctores nostri quod scriptum est opus rechamatoris sicut opus cogitationis dixit rabi Eliezer quod rechamant³ in loco quo cogitant in lectura legimus rechamat opus acus et propterea corpus unum cogitat opus textoris propterea duo corpora et dixerunt sicut sic in opere numeri et sapientie philosophie et que scivit sapientiam et numerum^(b) quod non opus et numerus et ipsi quesiverunt numeros multos, Ecclesiastes, et dagges xin ad ornatum vult dicere astutias et modi ad opus creatoris quare fecit sic et quare fuit sic et ipse fecit ipsum rectum, et omne opus eius in veritate et in modo numeri sicut sic quia quod numerus suspensus in cogitatione non estimabit dominus ipsi peccatum, Psalmiste. Et niphal sed non estimabitur ipsis argumentum datum per manus eorum, Regum. Et verbum grave et estimabit annos venditionis sue, Et vocavit, et non estimabunt cum viris, Regum⁴. Et hitpaal et ingentibus non extimabitur, In deserto. Et proximum ad modum istum non cogitavit homo, Isaie, ut dicere non fecit sentire ad ipsos et non extimavit ipsos ad nihil. Et sicut ipsum contemptus et non extimavimus ipsum quod argentum non extimavit, Isaie, et ad extimantes nomen suum, Regum, extimabitur mihi, Psalmiste, quod extimabuntur ante ipsum orationes mee et deprecationes mee, et sentiet ad afflictionem et paupertatem quod ego in ipsa. Et de hoc dixerunt doctores nostri ad virum honoratum homo extimatus. Et niphal non argentum extimatum in diebus Salomonis ad nihil expo. non argentum ad omnia vasa quia omnia ipsa fuerunt aurum, et propterea quod non extimatum argentum in diebus Salomonis ad nihil expo. non argentum ad omnia vasa quia omnia ipsa fuerunt aurum, et propterea quod non extimatur argentum⁵ in diebus Salomonis ad nihil, Regum, et extimabitur ipsis oblatio vestra, In deserto, quare extimati sumus sicut bestia, Iob, quia in quo extimatus ipse certe extranee estimate sumus ipsi non extimabitur ipsi, gigantes extimabuntur.

ושאול חשב להפיל את דוד ^{(שמ"א יח, כה)}, ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטובה ^{(בר’ נ, כ)}, ¹כי עלי חשבו מחשבות ^{(יר’ יא, יט)}, ויחשבה עלי לשכורה ^{(שמ"א א, יג)}. יחשב תהום לשבה^{2 (איוב מא, כד)}, פירושו הרואה התהום לבן יחשבהו³ לשיבה. והכבד חשבתי ימים מקדם ^{(תה’ עז, ו)}. ואחשבה לדעת זאת ^{(תה’ עג, טז)}, מה תחשבון אל י"י ^{(נח’ א, ט)}, לב אדם יחשב דרכו ^{(מש’ טז, ט)4}. והאניה חשבה להשבר ^{(יונה א, ד)}, פירושו חשבו אנשי האניה שתשבר האניה, על דרך וכל⁵ הארץ באו⁶ מצרים^{7 (בר’ מא, נז)}, שפירושו וכל אנשי הארץ, ותרעב⁸ כל ארץ מצרים ^{(בר' מא, נה)}, והדומים להם. ענין מחשבה ידוע. ולפי שהאומנות⁹ הוא דרך המשר¹⁰המחשבה¹¹ אמרו כמו¹²כן בענין האומנות ולחשוב¹³ מחשבות^{13 (שמ’ לא, ד)}, מעשה חשב^{15 16(שמ’ כו, א)}. והשם וחשב אפדתו ^{(שמ' כח, ח)}, בחמש נקודות¹⁷. ויעש בירושלם חשבונות ^{(דה"ב כו, טו)}. ודגיש¹⁸ השי"ן לתפארת. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק. ואמרו רבותינו ז"ל ^[א] מאי דכתוב¹⁹ מעשה רקם²⁰ כמעשה חשב²¹ אמר רבי אלעזר שרוקמין במקום שחושבין²². במתניתא תנא רוקם מעשה מחט לפיכך²³ פרצוף אחד, מע²⁴חשב²⁵ מעשה ארג²⁶ לפיכך שני פרצופין. ואמרו כמו כן במלאכת החשבון וחכמת הפילוסופיא ובקש חכמה וחשבון ^{(קה’ ז, כה)}, כי אין מעשה וחשבון ^{(קה' ט, י)}, והמה בקשו חשבונות²⁷ רבים ^{(קה' ז, כט)}, ודגש השי"ן לתפארת, רוצה לומר תחבולות וענינים על מעשה²⁸ הבורא למה עשה כן²⁹ ולמה היה כך והוא עשה אותו ישר וכל מעשהו באמונה. ובענין המספר כמוכן³⁰ כן³¹ לפי שהמדבר³² תלוי במחשבה לא יחשב י"י לו עון ^{(תה’ לב, ב)}. והנפעל אך לא יחשב אתם הכסף³³ הנתן³⁴ אל³⁵ ידם ^{(מל"ב, כב, ז)}. והפעל הכבד וחשב את שני ממכרו ^{(וי’ כה, כז)}, ולא יחשבו את האנשים ^{(מל"ב יב, טז)}. וההתפעל ובגוים לא יתחשב ^{(במ’ כג, ט)}. וקרוב לענין זה לא חשב אנוש ^{(יש’ לג, ח)}, כלומר לא הרגיש להם ולא חשבם למאומה³⁶. וכמהו³⁷ נבזה ולא חשבנוהו^{38 (יש' נג, ג)}, אשר כסף לא יחשבו ^{(שם יג, יז)}, ולחושבי³⁹ שמו ^{(מל’ ג, טו)}. י"י יחשב לי ^{(תה’ מ, יח)}, כלומר שיחשבו לפניו תפלותי ותחנותי וירגיש אל העני⁴⁰ ואל הדלות שאני בו. ומזה אמרו רבותינו ז"ל ^[ב] לאיש נכבד אדם חשוב. והנפעל אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה ^{(מל"א י, כא)41}, פירושו אין כסף בכל⁴² הכלים ⁴³כלם היו ⁴⁴זהב בעבור כי לא נחשב הכסף בימי שלמה⁴⁵ למאומה. ונחשב לכם תרומתכם ^{(במ’ יח, כז)}, מדוע⁴⁶ נחשבנו כבהמה ^{(איוב יח, ג)}, כי במה נחשב הוא ^{(יש’ ב, כב)}, הלא נכריות נחשבנו לו ^{(בר’ לא, טו)}, לא יחשבנו⁴⁷ לו⁴⁸ פגול יהיה ^{(וי’ ז, יח)}, רפאים יחשבו אף הם כענקים ^{(דב’ ב, יא)}.