Destruxit¹. Et omnem animam destruxit, Iosue, et destruet dominus linguam maris² Egipti, Isaie, destruere et facere destrui, et destruam civitates eorum, In deserto, ne forte destruatis, Iosue, expo. et accepistis de anathemate, Isaie. Et cuius non memoratur agens suus sacrificans deo excomunicabitur, Nomina, omne anathema quod excomunicabitur de homine non redimetur, Et vocavit, declaraverunt ipsum doctores nostri in homine qui egredietur ad interfici et dicet precitium meum supra me vel pecunia mea vel homo alius dixit supra ipsum pretium³ hoc supra me, vel pecunia ista supra me non ipse debitor nihil postquam iste sicut mortuus est et mortuus non ipsi precium et non ipse pecunie propterea dixit non redimetur morte morietur, ut dicere postquam morte morietur non ipsi redemptio⁴ destruatur omnis eius, Ezre. Et nomen omnis destructio in Israel, In deserto, cum sex punctis et supra populum destructio mea ad iudicium, modus omnium occisio et incisio et destructio et deperictio⁵. Et est ad declarare de hoc vir destructionis mee, Regum, et sic caldeizat Ionatan⁶ vir debitor mortis. Et modus et destruet dominus lingua maris Egipti modus et incisionis et incisionis sicut modus ad incisorem maris rubri ad incisiones et modus omnium omnis destructio Israel, omnis destructio qua dedicabit vir dominus omnis quod ipsi, Et vocavit, licet quod non res destructa et consumpta penes destruentes ipsam est sicut destructa et consumpta, iuvabitur de ipsa et proximum ad modum istum venabuntur destructionem, Michee. Et est cum quinque punctis faciet congregari ipsum in rete suo, Abacuc, misisti virum retis mei, Regum, extensio retium, Ezechielis, retitia et retia, Ecclesiastes, modus eorum Eccle. modus eorum retia et retia venabuntur cum ipsis vel diminutus vel superfluus, Et⁷ vocavit, declaraverunt ipsum doctores nostri diminutus est cuius natus eius profundus inter duos oculos quod tussiantes duos oculos simul^(a).

ואת כל הנשמה החרים ^{(יהו’ י, מ)}, והחרים י"י את לשון ים מצרים ^{(יש’ יא, טו)}, חרוב והחרם ^{(יר’ נ, כא)}, והחרמתי את עריהם ^{(במ’ כא, ג)}, פן תחרימו ^{(יהו’ ו, יח)}, פירושו ¹ ולקחתם מן החרם ^{(יהו’ ו, יח)}. ושלא נזכר פועלו זובח לאלהים יחרם ^{(שמ’ כב, יט)}. כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה ^{(וי’ כז, כט)}, פרשוהו² רבותינו ז"ל ^[א] כ³אדם היוצא ליהרג ואמר ערכי עלי או דמי עלי או אמ⁴⁵ אחר אמר עליו ערך זה עלי או דמי זה עלי אינו חייב כלום שזה⁶ כמת הוא, והמת אין לו ערך ואין לו דמים, לפיכך אמר לא יפדה מות יומת ^{(וי' כז, כט)}, כלומר אחר שמות יומת⁷ אין לו פדיון, יחרם כל רכושו ^{(עז’ י, ח)}. והשם כל חרם בישראל ^{(במ’ יח, יד)}, בשש נקודות. ועל עם חרמי למשפט ^{(יש’ לד, ה)}. ענין כלם ענין הריגה וכריתה והשחתה ואבוד. ויש לפרש מזה איש חרמי ^{(מל"א כ, מב)}, וכן תרגום יונתן גבר דחייב קטול. וענין אחר⁸והחרים י"י את לשון ים מצרים ענין כריתה וגזירה כענין לגזור ים סוף לגזרים ^{(תה’ קלו, יג)}. וענין כל חרם בישראל ^{(במ’ יח, יד)}, כל חרם אשר יחרם⁹ איש לי"י מכל אשר לו ^{(וי’ כז, כח)}, פירושו¹⁰אף על פי שאין הדבר משחת ¹¹אצל ה¹²מחרים אותו הוא כאלו משחת שלא יהנה מהם¹³. וקרוב לענין זה יצודו חרס ^{(מי’ ז, ב)}, והוא בחמש נקודות. יגורהו בחרמו ^{(חב’ א, טו)}, שלחת את איש חרמי ^{(מל"א כ, מב)}, משטח חרמים ^{(יח’ כו, ה)}, מצודים וחרמים ^{(קה’ ז, כו)}, ענין¹⁴ מכמורות ורשתות יצודו בהם. או חרום או שרוע ^{(וי’ כא, יח)}, פירשו רבותינו ז"ל ^[ב] חרום זה שחוטמו שקוע בין שתי העינים שכוחל שתי עיניו כאחת.