Ambussit. Non amburet dolus venationem suam. Et modus passuc scripsit dominus pater meus qui accepit sic expo. quia via venatorum qui venabuntur aves quod facient in ustionem in capite ale, ut quod non fugiant de manu eorum et non ipse incidens alas eorum propterea quod remanebunt penne earum et sic videntur pulchre ad vendere ipsas, et ipse venator qui est patronus doli, non relinquetur venatio sua in manu sua usque faciet ipsi in ustionem, quia ante volabit de manu sua et deperibit de ipso, et hoc ad viam proverbii supra divitiis in mamona quas colliget cum rapina et cum dolo quia in veloci peribunt et modus ambustionis nota in verbis doctorum nostrorum in dicere ipsos rabi Sifra ambustio capitis. Et in lingua syra et capillus capitis eorum non ambustus est prospiciens de fenestris, Cantici, de fenestris targum per fenestram.

לא יחרך רמיה צידו ^{(מש’ יב, כז)}, פירושו לא יחרך איש רמיה צידו. וענין¹ הפסוק כתב אדני אבי ז"ל שקבל כך פירושו כי דרך הצידים² שיצודו העופות שיעשו כויה בשרש³ הכנף כדי שלא יברחו מידם ואינו מקצץ כנפיהם בעבור שישארו בכנפיהם והם נראים יפים למכרם ואותו הציד⁴ שהוא בעל רמיה לא ישאר צידו בידו עד אשר יעשה לו כויה, כי קדם⁵ יד⁶יעוף מידו ויאבד⁷ ממנו וזה ⁸ דרך משל על עושר⁹ וממון שיקבץ¹⁰ בחמס וברמיה כי במהרה יאבד. וענין החרוך¹¹ ידוע בדברי רבותינו ז"ל כאמרם¹² ^[א] רב ספרא חריך רישא. ובלשון ארמית ושער ראשיהון¹³ לא התחרך ^{(דנ’ ג, כז)}. מציץ מן החרכים ^{(שה"ש ב, ט)}, מן החלונות, תרגום בעד חרב¹⁴החלון ^{(שופ' ה, כח)}, מן חרכא ^[ב].