Iratus est supra pastoribus, caluit ira mea, Zacarie, et irascetur furor meus in ipso, Verba, ne forte irascatur furor Domini, Verba, et infinitum in irasci furorem eorum nobiscum, Psalmiste. Et infinitum aliud convertisti de irasci furorem tuum cum cames quod non ipsum affixum et furorem tuum paul et niphal filii matris mee, irati fuerunt in me, Cantici, omnes irati in te, Isaie. Et hitpaal non irasceris cum impiis, Psalmiste, non irasceris cum prosperante viam suam, Psalmiste. In pondere irriteris. Et aptabitur quod erit radix eius iratus est vel iratus est. Et pondus irasceris niphal et hoc rectum propter patha eius et si fuisset ad pondus irriteris cum cames sicut ipsum. Et verbum grave fecit irasci fecit fortificare et iratus est supra me furor eius, Iob, modus omnium ira, et propietas modi calor quod pre multitudine caloris irascetur homo, et expo. fecit irasci fecit fortificare calefecit personam suam ad fortificare se in opere. Et nomen quia ira ad totum exercitum suum, Ezechielis, mittes iram tuam, Samuelis. Et pondus aliud que ira furoris magni.

על הרועים חרה אפי ^{(זכ’ י, ג)}, וחרה אפי בו ^{(דב’ לא, יז)}, פן יחרה אף י"י ^{(דב' ו, טו)}, והמקור בחרות אפם בנו ^{(תה’ קכד, ג)}. ומקור אחר השיבות מחרון אפך ^{(תה’ פה, ד)}, שאם היה שם היה לו לומר מחרון בקמץ החי"ת כי איננו סמוך, ואפך הוא הפעול. והנפעל בני אמי נחרו בי ^{(שה"ש א, ו)}, כל הנחרים בך ^{(יש’ מא, יא)}. וההתפעל אל תתחר במרעים ^{(תה’ לז, א)}, אל תתחר במצליח דרכו ^{(תה' לז, ז)}, בשקל ¹אל תתגר ^{(דב’ ב, ט)}. ויתכן שיהיה שרשו תחר או תחרה. ומשקל תתחר, תפעל. וזה נכון מפני פתחותו, ואלו היה על משקל תתגר היה קמץ כמוהו. והפעל הכבד החרה החזיק ^{(נחמ’ ג, כ)}, ויחר עלי אפו ^{(איוב יט, יא)}, ענין הכל הכעס. ועיקר הענין חמימות, כי מרוב החמימות יכעס האדם. ופירוש החרה החזיק, חמס עצמו להתחזק במלאכה. והשם כי חרון אל כל² המונה ^{(יח’ ז, יב)}, תשלח חרונך ^{(שמ’ טו, ז)}. ומשקל אחר מה חרי האף הגדול הזה ^{(דב’ כט, כד)}.