Locutus est. Et non loquens ad ipsum, Iob, vere filię Zelpahat loquentes, In deserto, verbum dictum ad facies suas, Proverbiorum, loquentes supra iustum inveterata. Et niphal vult dicere in ipso continuationem in locutione propterea est in lingua niphal tunc locuti sunt timentes Dominum, Regum, loquentes in te, Ezechielis, quid dicemus supra te, Regum. Et grave locutus est vir dominus terrę, In principio, et complevit ad loqui cum ipso, In principio, spiritus Domini locutus mihi¹, Samuelis, os ad os loquar cum ipso, In deserto, tunc locutus² es in visione ad sanctos tuos, Psalmiste, locuta est lingua mea ad palatum meum, Iob, et locutus³ est Ionatan cum David bonum, Samuelis, et locutus⁴ est Dominus ad Moise dicere, Nomina, sicut locutus est tibi, et qui est mihi, In principio, et non potuerunt loqui cum ipso ad pacem, expositio loqui cum ipso, gloriosa dicta in te, Psalmiste, et locutus⁵ est populus cum deo et Moise, In deserto, et locuta⁶ est Maria et Aaron Mose, In deserto, sedibus in fratre tuo loqueris, et locutus⁷ sum ad prophetas, Osee, sicut locutus sum ego cum corde meo, Ecclesiastes, ut dicere cogitavi sicut quod venit etiam sic lingua sermonis in isto modo. Et cuius non memoratur agens eius de ipso in die quo dicetur in ipsa, Cantici. Et Et niphal⁸ et audivit vocem loquentis ad ipso, Nomina⁹, iudicium suum¹⁰ loquens. Et nomen⁽ⁱ⁾ verbum magnum, Regum, et verbum cuius ostendet mihi, In deserto, affixum ad dictionem cuius, et verba unica, Noe. Et cum addictione de he verbum, ad verbum filiorum hominis, Ecclesiastes, ad verbum Malchicedec, Psalmiste. Vel cum dagges verbum, recipiet verba tua, Verba, vel cum addictione mem verbum, et verbum tuum pulchrum, Cantici, vel cum dagges sine additione verbum, et verbum non¹¹ in ipsis, principium verbi domini in Osea¹². Et modus totius sicut sermo si non quod est differencia inter ipsa in servitio lingue, quia sermo non est sine affixione ad alium et locutio¹³ est sine affixione ad aliud quod est ostendens ad proprietatem¹⁴ locutionis quod est¹⁵ in homine, sicut quod dices homo vivus loquens et non dices homo vivus dicens si non si affiges ipsum talis dicens ad talem. Et licet quod non affixio scripta aliquando modus intellectus quia sermo cum affixione. Sicut dic nunc soror mea tu, quia certe volebat dicere, dic ad interrogantes¹⁶ te. Et sic similia ipsis ad istam viam. Et non dicetur lingua locutionis¹⁷ supra quem non ipse loquens etiam via proverbii sicut quod dicetur lingua narrationis et annunciationis sicut et dixerunt tibi ecce nos, et avis cęli et annuntiavit tibi, et narraverunt tibi pisces maris, et sic in ligamine est differencia inter ipsa quia sermo ligatus cum¹⁸ ad et cum lammed servitii solum et locutio¹⁹ ligata etiam sic cum bet servitii et cum aet et non sic sermo. Et quod quod dixit dixi ego in corde meo, modus²⁰ cogitavi. Et sic dicens²¹ in corde suo. Et est sicut res supra re ranarum, Nomina, supra re argenti, In principio, ad rem ranarum et ad rem argenti. Et ista res qua circumcidit Iosue, ista res quod propter ipsam circumcidit Iosue, non defectus nullius rei, nullius rei in mundo de omnibus speciebus²² quibus homo indigens ipsis, et non morietur de omnibus de filiis²³ Israel res, Nomina, et non facientes confundi rem, Iudicum, et non videbit in te verecundiam rei, Verba, nulla verecundia in mundo. Et aptabitur ad declarare sicut ipsa supra re Malchizedec, supra re filiorum hominis, Ecclesiastes, et sicut ipsa multa. Et modus alius pestis²⁴ gravis multum, Nomina, cum sex punctis et est modus mortis, et de ipso ero mors tua mors, Osee. Et verbum augumentatum de ipso interimet populos sub nos, Psalmiste. Et verbum grave et interemisti totum semen regni, Verba. Et sunt declarantes de hoc tunc interimet ipsos in furore suo, Psalmiste, et declarantes ipsos sicut dominos terre. Et sunt dicentes de modo isto percutientes Egiptum in omni percussione cum peste, Samuelis. Vel est sicut audictio eius et expo. quod percussit ipsos supra mari rubro in omni plaga sicut quod dixit manus magna, que plagavit eos in decem plagis. Et expo. in deserto in deserto²⁵ maris rubri. Et Ionatan caldeizat et populum suum fecit.⁽ⁱⁱ⁾ Pater meus exposuit sicut verbum de et verbum tuum pulchrum, Cantici, et sic expo. dixerunt isti dii qui plagaverunt Egiptum in omni plaga in verbo suo et in mandato suo solo et nunc ipse in persona sua venit quis liberabit nos de manu sua. Desertum Sinai, et totum desertum magnum, Verba, locus desolatus qui²⁶ non ipse cultivatus et habitatus. Et sic²⁷ locus pascue bestiarum vocabitur desertum distans a civitate vel affixus civitati sicut et supra facie vię deserti, Verba. Et modus alius sicut grex in medio moris^(a) sui, Michee, moris sui. Et venit cum duabus notitiis sicut in medio tabernaculi mei, et dabit pretium tuum, et dalet stans cum gaia et iudicium eius ad rapi sicut et pascent agni sicut usus^(b) eorum, Isaie. Et expo. sicut mos^(c) eorum et simile ad targum²⁸ et duxit et duxit. Et rectum quia de hoc vocatur desertum locus pascue²⁹ bestiarum quia quod pastor ducens ibi bestias, et duxit pecus post desertum, Nomina, sicut targum post bonum pascua deserti. Et de isto modo ponam rates in mari, Regum, et ipse trabes magne quod ligant ipsas⁽ⁱⁱⁱ⁾ in mari et vocant ipsos in latino rates. Et ad apem que in terra de Assur, Isaie. Congregatio apum, Iudicum, circumdederunt me sicut apes, Psalmiste, sicut facient verba, ape in latino. Ad templum et adytum³⁰, Regum, notum. Et est domus interior, sicut quod dixit et edificavit ipsi ab intus ad adytum³¹ domus,^(iv) composuit ad dare ibi arcam pacti domini, Regum, et domus exterior vocatur templum.

ואין דובר אליו דבר^{1 (איוב ב, יג)}, כן בנות צלפחד דברות ^{(במ' כז, ז)}, דבר דבור על אפניו ^{(מש' כה, יא)}, הדברות על צדיק עתק ^{(תה' לא, יט)}. והנפעל ורוצה² לומר בו ההתמדה בדבור לפיכך היא³ בלשון נפעל, אז נדברו יראי י"י ^{(מל' ג, טו)}, הנדב' בך ^{(יח' לג, ל)}, מה נדברנו עליך ^{(מל' ג, יג)}. והכבד דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות^{4(בר' מב, ל)}, ויכל לדבר אתו ^{(בר' יז, כב)}, רוח י"י דבר בי ^{(שמ"ב כג, ב)}, פה אל פה אדבר בו ^{(במ' יב, ו)}, אז דברת בחזון לחסידיך ^{(תה' פט, כ)}, דברה לשוני בחכי ^{(איוב לג, ב)}, וידבר יהונתן בדוד טוב ^{(שמ"א יט, ד)}, וידבר י"י אל משה ^{(שמ' ו, י)}, כאשר דבר לך ^{(דב' יב, כ)}, ואשר דבר לי ^{(בר' כד, ז)}, ולא יכלו דברו לשלום ^{(בר' לז, ד)}, פירוש דבר⁵ אתו, נכבדות מדבר בך ^{(תה' פז, ג)}, וידבר העם באלהים ובמשה ^{(במ' כא, ה)}, ותדבר מרים באהרן⁶ במשה ^{(במ' יב, א)}, תשב באחיך תדבר ^{(תה' נ, כ)}, ודברתי על הנביאים ^{(הו' יב, יא)}, כמו אל הנביאים⁷ דברתי אני עם לבי ^{(קה' א, טז)}, כלומר חשבתי כמו שבא גם ⁸ לשון האמירה בזה הענין. ושלא נזכר פועלו ממנו ביום שידבר בה ^{(שה"ש ח, ח)}. וההתפעל וישמע את הקול מדבר אליו ^{(במ' ז, פט)}, משפטו מתדבר אליו⁹. והשם דבר, דבר גדול ^{(מל"ב ה, יג)}, ודבר מה יראני ^{(במ' כג, ג)}, סמוך למלת מה. ודב' אחדים ^{(בר' יא, א)}. ובתוספת ה"א דברה, על דברת בני האדם ^{(קה' ג, יח)}, על דברתי מלכי צדק ^{(תה' קי, ד)}. או בדגש דברה, ישא מדברותיך ^{(דב' לג, ג)}. או בתוספת מ"ם מדבר, ומדברך נאוה ^{(שה"ש ד, ג)}, או בדגש דברה¹⁰ מבלי תוספת דבר, והדבר אין בהם ^{(יר' ה, יג)}, תחלת דבר י"י בהושע ^{(הו' א, ב)}. ענין¹¹ הכל כמו אמירה אלא שיש הפרש ביניהם בשמוש הלשון, כי האמירה אינה מבלי סמיכה אל אחר והדבור הוא פעמים¹² מבלי סמיכה אל אחר ¹³, כמו שתאמר אדם חי מדבר ולא תאמר אדם חי אומר אלא אם תסמכנו ¹⁴ בלתי¹⁵ אומר לפלני. ואף על פי שאין הסמיכה כתובה לפעמים הענין מובן כי המאמר עם הסמיכה. כמו אמרי נא אחתי את ^{(בר' יב, יג)}, כי בודאי רוצה¹⁶ לומר אמרי לשואלים אותך. וכן הדומים לו על זה הדרך. ¹⁷ וכן בקשר יש הפרש ביניהם כי המאמר קשור עם אל אל¹⁸ ועם למ"ד השמוש לבד והדבור קשור גם כן עם בי"ת השמוש ועם את ולא כן המאמר. ומה שאמר אמרתי אני בלבי ^{(קה' ב, א)}, ענינו חשבתי. וכן האומרה בלבבה ^{(יש' מז, ח)}. ויש כמו ענין על דבר הצפרדעים ^{(שמ' ח, ח)}, על דבר הכסף ^{(בר' מג, יח)}, על ענין הצפרדעים, על ענין הכסף. וזה¹⁹ הדבר אשר מל יהושע ^{(יהו' ה, ד)}, זה הענין שבעבורו מל יהושע, אין מחסור כל דבר ^{(שופ' יט, יט)}, שום ענין בעולם מכל המינין²⁰ אשר האדם צריך אליהם, ולא ימות מכל לבני ישראל דבר ^{(שמ' ט, ד)}, ואין מכלים דבר ^{(שופ' יח, ז)}, יראה בך ערות דבר ^{(דב' כג, טו)}, שום ערוה בעולם. ויתכן לפרש כמו כן²¹ על דברתי מלכי צדק ^{(תה' קי, ד)}, על דברת בני אדם^{22 (קה' ג, יח)}, וכמו הם רבים. וענין אחר דבר כבד מאד ^{(שמ' ט, ג)}, בשש נקדות והוא ענין מיתה, וממנו אהי דברך מות ^{(הו' יג, יד)}. והפעל הנוסף ²³ ידבר עמים תחתינו ^{(תה' מז, ד)}. והפעל הכבד ותדבר את כל זרע המלוכה^{24 (דה"ב כב, י)}. ויש מפרשים מזה אז ידבר אלימו באפו ^{(תה' ב, ה)}. ומפרשים אלימו כמו אילי הארץ ^{(יח' יז, יג)}. ויש מפרשים מהענין הזה המכים את מצרים בכל מכה במ' ^{(שמ"א ד, ח)}. או הוא כמשמעו, ופירושו שהכם על יד²⁵ ס ן²⁶ף בכל מכה כמו שאמר את היד הגדולה ^{(שמ' יד, לא)}, שהכם בעשר מכות. ופירוש במ' במ' ים סוף. ויונתן תרגם ולעמיה עביד פרישן במ'א. ואדני אבי ז"ל²⁷ פרשו כמו דבר מן ומדברך נאוה ^{(שה"ש ד, ג)}. וכן פרשו אמרו אלה האלהים שהכו את מצרים בכל מכה בדברו ובשפתו²⁸ לבד ועתה הוא בעצמו בא מי יצילנו מידו. מדבר סיני ^{(שמ' יט, א)}, את כל המדבר הגדול ^{(דב' א, יט)}, מקום שומם שאינו נעבד ונושב. וכן מקום מרעה הבהמות יקרא מדבר רחוק מן העיר או סמוך לעיר כמו על פני דרך את המדבר ^{(שמ"ב טו, כג)}. וענין אחר כעדר בתוך הדברו ^{(מי' ב, יב)}, מנהגו. ובא בשתי ידיעות כמו בתוך האהלי ^{(יהו' ז, כא)}, ונתן את הערכך ^{(וי' כז, כג)}, והדל"ת מעמדת בגעיא ומשפטן החטף²⁹ כמו ורעו כבשים כדברם ^{(יש' ה, יז)}. ופירושו כמנהגם ודומה לתרגום וינהג ודבר.והנכון כי מזה נקרא מדבר מקום מרעה הבהמות לפי שהרועה נוהג שם הבהמות, וינהג את הצאן אחר המדבר ^{(שמ' ג, א)}, כתרגומו בתר שפר רעיא דמדברא. ומזה הענין אשים³⁰ דברות בים ^{(מל"א ה, כג)}, והם הקורות הגדולות שקושרין אותם בראשיהם ומנהיגים אותם³¹ בים וקורין אותן בלעז רטץ, ולדבורה אשר בארץ אשור ^{(יש' ז, יח)}. עדת דבורים ^{(שופ' יד, ח)}, סבוני כדבורים ^{(תה' קיח, יב)}, כאשר תעשינה הדבורים ^{(דב' א, מד)}, אביליש³² בלעז. להיכל ולדביר ^{(מל"א ו, ה)}, ידוע. והוא הבית הפנימי, כמו שאמר ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים ^{(מל"א ו, טז)}. ואמר ודביר בתוך הבית ³³ הכין לתתן שם את ארון ברית י"י ^{(מל"א ו, יט)}, והבית החיצון נקרא היכל.