Bestia. Ista bestia quam commedetis¹, Verba, bestiam et rectile, Principio, he ad signum mulieris. Et cum coniunctione et bestia levitarum, In deserto, sed loco bestie eorum, bestiam tuam non facies misceri mixtim², Et vocavit, non egredietur³ de incisione bestie si non de incisione bestie, et si non invenitur⁴, quia non dicemus de bestia bestia eorum si non bestia tua sicut scripsi⁵in parte gramatices in capitulo nominum et est nomen conclusionis et aliquando speciei. Si non bestia qua ego equitans in ipsa, Nehemie⁶, ecce nunc bestia quam feci tecum, Iob, bestia una cuius nomen bestie. Et sunt dicentes quod sic⁷ interroga nunc bestiam et ostendet tibi, Iob, quia quod⁸ dixit et ostendet tibi lingua unica, et non opus quia ratio et ostendet tibi omne unum et unum de bestiis. Vel dictio et ostendet tibi cadet⁹ supra speciem bestiarum. Et sic et volucrem celi et annuntiabit tibi. Et cum affixo¹⁰ bestie agri, Psalmiste, etiam¹¹ bestie agri clamabit ad te, Ioelis, bestie meridiei, Isaie, et expositio passuc prophetavit propheta quod exiverunt bestie meridiei ad commedere Israel euntes ad querere auxilium ab Egiptiis et portantes supra humerum pullorum bona eorum et supra gibbum¹² camellorum thesauros eorum ad dare munus Egiptiis ad auxilium et ipsi populus quod non iuvabunt ipsos. Et bestie quas dixit propheta sunt quas dixit catulus leonis et leo de ipsis vipera serpens¹³ volans. Et vocavit Egiptum meridiem quoniam est meridionalis ad terram Israel. Vel erit expositio meridiei sicut expositio terram meridiei dedi, Oseę,⁽ⁱ⁾ quia habitatio ferarum in deserto et in terra meridei.

זאת הבהמה אשר תאכלו ^{(דב' יד, ד)}, בהמה ורמש ^{(בר' א, כד)}, הה"א לסימן הנקבה. ובסמוך ואת בהמת הלוים ^{(במ' ג, מא)}, אבל תחת בהמתם ^{(במ' ג, מה)}, בהמתך לא תרביע כלאים ^{(וי' יט, יט)}, אינו יוצא מגזרת בהמה כי אם מגזרת בהמת, ואם לא נמצא, כי לא יאמר מבהמה בהמתך כי אם בהמתך כאשר כתבתי בחלק הדקדוק בשער השמות, והוא שם כלל ופעם פרט. כי אם הבהמה אשר אני רוכב בה ^{(נחמ' ב, יב)}, הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך ^{(איוב מ, טו)}, בהמה אחת ששמה בהמות. ויש אומרים כי כן שאל נא בהמות ותורך ^{(איוב יב, ז)}, לפי שאמר ותורך לשון יחידה, ואין צרך כי טעם ותורך כל אחת ואחת מהבהמות. או מלת ותורך נופלת על מין הבהמות. וכן ועוף השמים ויגד לך ^{(איוב יב, ז)}. ובסמוך בהמות שדי ^{(תה' ח, ח)}, גם בהמות שדה¹ תערג אליך ^{(יואל א, כ)}, בהמות נגב ^{(יש' ל, ו)}, ופירוש הפסוק התנבא הנביא שיצאו בהמות הנגב לאכול ישראל ההולכים לבקש עזר ממצרים, ונושאים על כתף עירים חֵיֵלֶיהם ועל דַבֶּשֶת גמלים אוצרותם לתת שוחד למצרים לעזר והם עם שלא יועילו למו. והבהמות שאמר הנביא הם אשר אמר לביא וליש מהם אריה² ושרף מעופף ^{(יש' ל, ו)}. ויקרא מצרים נגב לפי שהיא דרומית לארץ ישראל. או יהיה פירושו נגב כפירוש ארץ הנגב נתתני ^{(שופ' א, טו)}, כי מדור חיות רעות במדבר ובארץ הנגב.