Astutus. Per astutiam decipere decipiet ipse, Samuelis, et simplex astutus fiet, et custodiens castigationem astutior fiet, Proverbiorum, supra populum tuum collebunt secretum, Psalmiste. Et adiectivum et serpens erat callidus, In principio, rumpens cogitationes astutorum. Et nomen et fecerunt etiam ipsi cum astutia, Iosue, capiens sapientes in astutia eorum, Iob, rectum in ipso in astutia eorum. Et sic sicut intelligentia eorum idola quod rectum intelligentia eorum modus versutiarum et astutie.

Et modus¹ alius et nudum cooperuit panno et tu nudus et discooperta, Ezechielis, et etiam est adiectivum quod quando loquetur ad congregationem Israel loquetur in lingua masculi et mulieris. Et scribetur cum iot attractionis post ayin et nudus cooperietur panno quia nudus quia nudi sunt, Principio, in esse nudum et nudam, Ezechielis. Et modus alius nudus et discalciatus, Isaie. Et collectio et fuerunt ambo ipsi nudi, In principio, et pannos nudorum dispoliare facies, Iob, cum dagges, et scribentur cum vau cum dagges. Et similia ipsis scripsimus in parte dicduc. Et massoret sapientes tenues nudi daggessati. Et pondus aliud adiectivum nudos eorum indui fecerunt, Verba. Vel est nomen. Et nomen adhuc et cum nuditate et defectu omnium, Verba. Et aptabitur etiam sic nuditas et discooperitio et expo. cum nuditate et discooperitione et modus eorum notus. Et modus alius in² extremitate acervi acervus frumentorum, Cantici. Et collectio in lingua mulierum et dederunt acervos acervos, Verba. Et in lingua masculorum exaltate ipsam sicut acervos, Ieremie. Et niphal de hoc acervate fuerunt aque, Nomina, ut dicere quod steterunt acervi acervi sicut quod dixit steterunt sicut acervus. Et in via metaphore si vivificabunt lapides acervi pulveris et isti combusti, Nehemie. Recens et avellana et castanea, In principio, castanee non fuerunt in ramis suis, Ezechielis, ipse vocate in lingua doctorum nostrorum robole. Et sic caldeizat Ionatan castanea. Et dicunt quod est arbor vocata in lingua castagnar³.

ערום יערים¹ הוא ^{(שמ"א כג, כב)}, ופתי יערים^{2 (מש’ יט, כה)}, ושומר תוכחת יערים^{3 (מש’ טו, ה)}, על עמך יערימו סוד^{4 (תה’ פג, ד)}. ⁵ והנחש היה ערום ^{(בר’ ג, א)}, מפר מחשבות ערומים ^{(איוב ה, יב)}. והשם ויעשו גם המה בערמה ^{(יהו’ ט, ד)}, לוכד⁶ חכמים בערמם ^{(איוב ה, יג)}, הנכון בו בערמותם⁷. וכן בתבונם עצבים ^{(הו' יג, ב)} שהנכון בתבונתם, ענין התחבולות והערמה. וענין אחר וערום⁸ כסה בגד ^{(יח’ יח, טז)}, ואת ערום⁹ ועריה ^{(יח’ טז, ז)10}. ונכתב ביו"ד המשך אחר העי"ן וערום¹¹ יכסה בגד ^{(יח’ יח, ז)}, כי עירום¹² אנכי ^{(בר’ ג, י)}, בהיותך עירום¹³ ועריה ^{(יח’ טז, כב)}, כי ערמים¹⁴ הם ^{(בר’ ג, ז)}. ומשקל אחר ערום ויחף ^{(יש’ כ, ב)}. והקבוץ ויהיו שניהם ערומים ^{(בר’ ג, כה)}, ובגדי ערומים תפשיט ^{(איוב כב, ו)}, בדגש. ונכתבו בוא"ו¹⁵ עם הדגש. והדומים להם כתבנו בחלק הדקדוק. והמסורת חכימין רפין ערטילאין¹⁶ דגשין. ומשקל אחר התאר וכל¹⁷מערמיהם הלבישו ^{(דה"ב כח, טו)}. או הוא שם. והשם עוד ובערום¹⁸ ובחסר כל ^{(דב’ כח, מח)}. ויתכן גם ערום ועריה ^{(יח’ טז, ז)}, ופירושו בעירום¹⁹ ובעריה וענינם ידוע. וענין אחר בקצה הערמה ^{(רות ג, ז)}, ערמת חטים ^{(שה"ש ז, ג)}. והקבוץ בלשון נקבות ויתנו ערמות ערמות ערמות^{20 (דה"ב לא, ו)}. ובלשון זכרים הלוה²¹ כמו ערמים ^{(יר’ נ, כו)}. והנפעל מזה נערמו מים ^{(שמ’ טו, ח)}, כלומר שעמדו ערמות ערמות, כמו שאמר נצבו כמו נד ^{(שמ’ טו, ח)}. ובדרך ההשאלה היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות ^{(נחמ’ ג, לד)}. לח ולוז וערמון ^{(בר’ ל, לז)}, וערמונים²² לא היו כפארותיו ^{(יח’ לא, ח)}, הם הנקראים בלשון רבותינו ז"ל דולבי²³. וכן אמר התרגום ודדלוב. ואומרים כי הוא האילן הנקרא בלעז קשטנייר.