Recollegit. Et collegit vir mundus, Vacca, recollegit deus opprobrium meum, collige de terra mercem tuam, Ieremie. Et ultra declarabimus passuc istum in radice humiliavit vel incurvavit se. Colligam claudam, Mihee, et colligit adhuc David, Samuelis, colligere colligam Iacob, et colligerunt coturnicem¹, In ascendere te. Et niphal et colligetur gaudium et letitia, Isaie, collectus fuit Mose ad exercitum ipse et senes Israel, In ascendere te. Et verbum grave, colligens omnes exercitus, In deserto, et colligens ambulans post arcam Domini, Iosue. Et venit levigatum quia congregantes eius commedent ipsum, Isaie. Et cuius non memoratur agens eius de ipso et colligetur preda vestra, et colligentur collectione, Isaie, modus² eorum sicut modus collectionis.⁽ⁱ⁾ Est differentia inter ipsa sicut quod nos futuri ad declarare in radice collegit. Et sic festum³ collectionis, vocatur sic quoniam quod colligentes in ipso⁴ messem⁽ⁱⁱ⁾ et omnes fructus ad domos propter pluvias. Et nomen collectio quod non veniet, collectio locuste, Isaie. Et collectio sicut collectores estatis, Michee. Patroni collectionum, Eclesiastes, expo. verba patronorum⁵ collectionum. Et pondus aliud et colligetur collectione, et similia ipsis lingua congregationis⁽ⁱⁱⁱ⁾ et vocans doctos patronos compositionum patronos collectionum quia congregantes verba sapientiarum in libris eorum. Et ad filios eius domus collectionum, Verba dierum⁶, in collectionibus portarum, Nehamie, domus que erat in domo sanctuarii ad portam in conspectu meridiei et vocata est sic pro modo cognito penes eos. Et possibile quod fuerunt collecta duobus locis quia quod dixit post sic et ad sapientes duos⁷ levitas, Verba,^(iv) ut dicere⁸ ad omnem unum de domibus⁹ sapientum erant duo levite. Et in duplicari ayin et lammed et collectaneum¹⁰ quod in medio eius, In ascendere¹¹ te, et aleph quieta et geminatio ad fortificare modum sicut quod scripsimus in parte grammatices vult dicere populus multus qui congregati fuerunt supra ipsos¹², et sic scripsit¹³ et etiam mixtio multa ascendit cum ipsis. Et modus proximus huic ecce ego colligens te ad patres tuos, Regum. Et niphal quando collectus fuit Aaron frater tuus, Pinchas¹⁴, collectus fuit iustus, Isaie, niphal preteritum et ipsa aperta, ego collectus ad populum meum, niphal stans et est camessatum et collectus fuit ad populos eius, Et vixit. Et sic in modo isto et congregavit pedes eius ad lectum, Et vixit, congregabis spiritum eorum consumabuntur, Psalmiste, collige manus tuas, Samuelis. Et sic et non erunt ultra collecti de fame, Ezechielis, quod vult dicere mortui fame. Et verbum grave et non vir colligens me domum, Iudicum, omnia ipsa et similia ipsis modus collectionis. Et dictus est modus iste in morte quia mors vadens sicut via qua iverunt patres eorum sicut quod collectus fuit ipsis. Dives iacebit et non colligetur, Iob, expo. si iacebit ad infirmitatem dives non morietur dives, ut dicere [quia] quia ante mortem eius rapient omne quod¹⁵ ipsi quia postquam quod cecidit ad lectum non sunt timentes ipsum, et hoc quod dixit oculus eius¹⁶ aperuit et non ipse expositio¹⁷ et non ipse in divitiis suis. Et de isto modo et colliget leprosum, colliget ipsum a lepra sua, Regum. Et niphal usque colligi Miriam, In ascendere¹⁸ te, quia leprosus usus eius ad sedere extra exercitum vel ad civitatem divisus¹⁹ de filiis hominis et in sanari ipsum colligetur ad ipsos et ingredietur inter ipsos. Et modus alius consumare consuma omnia de supra faciem terre, Sophonie, consumere²⁰ consuma ipsos, Ieremie, vult dicere consumavit quia consumare²¹ et consumabo ipsos radix eius finis, et sic finiit dominus opprobium²² meum, Exivit, ad scientiam^(vi) interpretum.^(vii) Et consumabis animam tuam et animam²³ domus tuę, Iudicum. Et possibile ad esse ipsa²⁴ de isto niphal et consumetur gaudium et letitia, et etiam pisces maris finientur, Osee. Et verbum grave ne forte consumabo te cum ipso, Samuelis, ad viam perdam civitatem, omnia ipsa modus cessationis et consumationis.

ואסף איש טהור ^{(במ' יט, ט)}, אסף אלהים את חרפתי ^{(בר' ל, כג)}, אספי מארץ כנעתך ^{(יר' י, יז)}. ועוד נפרש הפסוק הזה בשרש הזה¹ כנע. אספה הצולעה ^{(מי' ד, ו)}, ויוסף עוד דוד ^{(שמ"ב ו, א)}, אסף אאסף יעקב כלך ^{(מי' ב, יב)}, ויאספו את השלו ^{(במ' יא, לב)}. והנפעל ² ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל ^{(במ' יא, ל)}. והפעל הכבד מאסף לכל המחנות ^{(במ' י, כה)}, והמאסף הולך אחרי ³ י"י ^{(יהו' ו, יג)}. ובא מוקל כי מאספיו יאכלוהו ^{(יש' סב, ט)}. ושלא נזכר פועלו ממנו ואסף שללכם ^{(יש' לג, ד)}, ואספו אספה ^{(יש' כד, כב)}, ענינם כענין קבוץ. אך יש הפרש ביניהם כמו שאנו עתידים לבאר בשרש קבץ. וכן חג⁴ האסיף ^{(שמ' לד, כב)}, נקרא כן לפי שאוספים אז הקציר והבציר וכל הפירות לבתים מפני הגשמים. והשם אסף בלי יבא ^{(יש' לב, י)}, אסף החסיל ^{(יש' לג, ד)}. והקבוץ כאספי קיץ ^{(מי' ז, א)}. ^(viii)5 ומשקל אחר אספה, והקבוץ בעלי אספות ^{(קה' יב, יא)}, פירוש דברי בעלי אספות ומשקל אחר ואסםו אספה ^{(יש' כד, כב)}, כלם והדומים להם לשון קבוץ.⁶ וקורא ⁷ בעלי החבורים בעלי אספות לפי שאוספים דברי החכמות בספריהם. ולבניו בית האספים ^{(דה"א כו, טו)}, באספי השערים ^{(נחמ' יב, כה)}, בית שהוא⁸ בבית המקדש אל השער לעומת דרום, ונקרא כן על ענין ידוע אצלם. ואיפשר שיהיו⁹ האספים שני מקומות לפי שאמר אחר כן לנאספים¹⁰ שנים שנים ^{(דה"א כו, יז)}, כלומר לכל אחד מבתי האספים היו שנים לוים. ובהכפל העי"ן והלמ"ד והאספסוף אשר בקרבו ^{(במ' יא, ד)}, והאל"ף¹¹ נחה והכפל לחזק הענין כמו שכתבנו בחלק הדקדוק, רוצה¹² לומר העם הרב שנאספו אליהם, וכן כתוב וגם ערב רב עלה אתם ^{(שמ' יב, לח)}. וענין קרוב לזה הנני אוסיפך על אבתיך ^{(מל"ב כב, כ)}. והנפעל ¹³ אני נאסף אל עמי ^{(בר' מט, כט)}, ¹⁴ ויאסף אל עמיו ^{(בר' מט, לג)}. וכן בענין זה ויאסף רגליו אל המטה ^{(בר' מט, לג)}, תוסף רוחם יגועון ^{(תה' קד, כט)}, אסף ידיך ^{(שמ"א יד, כ)} וכן ולא יהיו עוד אספי רעב ^{(יח' לד, כט)}, שרוצה¹⁵ לומר מתי רעב. והפעל הכבד ואין איש מאסף אתי הביתה^{16(שופ' יט, יח)}, כלם והדומים להם ענין התכנס. ונאמר הענין הזה במיתה כי המת ההולך¹⁷ בדרך שהלכו אבתיו כאלו נאסף אליהם. עשיר ישכב ולא יאסף ^{(איוב כז, יט)}, פירושו אם ישכב לחלי עשיר לא ימות עשיר, כלומר כי קודם מיתתו יבזו כל אשר לו כי אחר שנפל למטה אינם יראים אותו, וזהו שאמר עיניו פקח ואיננו ^{(איוב כז, יט)}, פירושו¹⁸ ואיננו בעשרו. ומזה הענין ואסף המצורע ^{(מל"ב ה, יא)}, יאסף אתו מצרעתו ^{(מל"ב ה, ג)}. והנפעל עד האסף מרים ^{(במ' יב, טו)}, פירושו¹⁹ כי המצורע מנהגו לשבת חוץ למחנה או לעיר נפרד מבני אדם ובהרפאו²⁰ יאסף אליהם ויכנס בתוכם. וענין אחר אסף אסף כל מעל פני האדמה ^{(צפ' א, ב)}, אסף אסיפם ^{(יר' ח, יג)}, ²¹ וכן אסף אלהים את חרפתי ^{(בר' ל, כג)}, על דעת קצת מפרשים. ²² ואספת נפשך ונפש ביתיך ^{(שופ' יח, כה)}. ²³ והפעל הכבד פן אספך עמו ^{(שמ"א טו, ו)}, על דרך אובידה עיר ^{(יר' מו, ח)}, כלם ענין הסרה וכליה.