Marginalia

a.  dictum vel sermo

Dixit. Sic dixit dominus, Nomina, et panem dixit ipsi, Regum, expositio dixit ipsi ad dare, tu dicens mihi, Recipies, dicens in corde suo, Sophonie, hec dicens, Regum, et dixit dominus ad Mose dicens, Nomina, expo. ad dicere ad Israel, sed nocte preterita dixit mihi ad dicere, Exivit, et est1 geminatio infiniti supra agentem ad fortificare rem et in venire aliud2 magis. Et sic dicentes dicere ad irritantes me, Ieremie, totum sicut quod scripsimus in parte grammatices. Dictum domus Israel3, quod dixerunt ipsi domus Iacob et vocaverunt ipsum sic, dicet nunc Israel, Psalmiste, ad massa dicent, Samuelis, deficiens aleph, et sic quod dicent pro te ad fornificationem, Psalmiste, ut dicere dicent vir ad fratrem suum et loquentur supra te, dic ad sacerdotes, dicite fratribus vestris, Iosue, dic ipsis, Recipere, et dicent tibi ecce nos, Iob. Et niphal quod dictum est veritas est, Danielis, dicetur Iacob4, Balac5. Et nomen non sermo et non verba, Psalmiste, locutio semper, Abacuc, si dicero me obliviscar lamentationis meę, Iob. Et pondus aliud et hereditas dictum eius vel sermo de deo. Et collectio ad respondere verba veritatis, Proverbiorum, verba desperati, Iob, verba mea auribus percipe, Psalmiste. Et cum addictione de mem et dictum Mordochai6, Hester. Pondus aliud sermo sermo domini, mictens verbum suum terre, Quomodo.(i) Et collectio verba domini eloquia munda, Psalmorum, modus eorum cognitus. Et est de ipsis sermo cordis, si ad interficere me tu dicens, Nomina, vult dicere tu cogitans, dicens in corde suo, et dixit ad vulnerare David, Samuelis, ut dicere cogitavit ad interficere ipsum. Et sic dixit ego in corde meo, Eclesiastae. Et modus alius in capite rami, Isaie, et est ramus altus. Et de isto modo dominum exaltasti, et dominus exaltavit te, Veniet, ut dicere exaltasti et magnificasti ipsum. Et sic exaltabuntur omnes operantes iniquitatem, Psalmiste, exaltabuntur et extollentur. Et aptabitur ad esse de isto et cum gloria eorum exaltabimini, Isaie, cum mutatione aleph in iot. Sunt declarantes de isto modo erigite iustum quia bonum, Isaie. Et rectum est esse ipsum de modo dictum(a).(ii) ut dicere causasti quod dicat ad esse tibi deum, et ipse causavit quod dices ad esse ipsi ad populum et ad ire in viis eius.

כה אמר י"י (שמ' יא, ד), ולחם אמר לו (מל"א יא, יח), פירושו אמר לתת לו1, אתה אומר אלי (שמ' לג, יב), האמרה בלבבה (צפ' ב, טו), זאת אמרת (מל"א ג, כב), וידבר י"י אל משה לאמר (שמ' ו, י) פירושו לאמר לישראל, אבל אמש אמר אלי לאמר (בר' לא, כט) הוא כפל המקור על הפעל לחזק הדבר ובבואו אחרון יותר. וכן אומרים אמור למנאצי (יר' כג, יז), הכל כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. האמור בית יעקב (מי' ב, ז), שיאמרו לו בית יעקב ויקראו אתו כן. יאמר נא ישראל (תה' קיח, ב), ולעמשא תמרו (שמ"ב יט, יד), חסר אל"ף, וכן ימרוך למזמה (תה' קלט, כ), כלומר יאמרו איש לאחיו וידברו עליך. אמור אל הכהנים (וי' כא, א), אמרו לאחיכם (הו' ב, ג), אמור להם (במ' ו, כג), 2 והנפעל אשר נאמר אמת הוא (דנ' ח, כו), יאמר ליעקב (במ' כג, כג). והשם אין אמר ואין דברים (תה' יט, ד), אמר סלה (חב' ג, ח), אם אמרי אשכחה שיחי (איוב ט, כז). ומשקל אחר ונחלת אְמרו מאל (איוב כ, כט). והקבוץ להשיב אמרים אמת (מש' כב, כא), אמרי נואש (איוב ו, כו), אמרי האזינה (תה' ה, ב). ובתוספת מ"ם ואת מאמר אסתר3 (אס' ב, כ). ומשקל אחר אמרה, אמרת י"י (תה' קה, יט), השולח אמרתו ארץ (תה' קמז, טו). ובסגול בצע אמרתו (איכה ב, יז). והקבוץ אמרות י"י אמרות טהורות (תה' יב, ז), ענינם ידוע. ויש מהם אמירת הלב הלהרגני אתה אומר (שמ' ב, יד), כלומר אתה חושב. האומרה בלבבה (יש' מז, ח), ויאמר להכות את דוד (שמ"ב כא, טז), כלומר אם4 להרגו. וכן ואמרתי5 אני בלבי (קה' ב, א). וענין אחר בראש אמיר (יש' יז, ו), והוא הצעיף6 העליון. ומזה הענין את י"י האמרת (דב', כו, יח), וי"י האמירך היום (דב' כו, יז), כלומר רוממת והגדלת אותו. וכן יתאמרו כל פועלי און (תה' צד, ד), יתרוממו ויתגאו. ויתכן היות מזה ובכבודם תתימרו (יש' סא, ו), בחלוף האל"ף ביו"ד. ויש מפרשים מזה הענין, אמרו צדיק כי טוב (יש' ג, י). ונכון הוא היותו מענין אמירה. ויתכן לפרש גם כן את י"י האמרת, וי"י האמירך מענין אמירה, כלומר סבבת שיאמר להיות לך לאלהים, והוא סבב שתאמר 7 להיות לו לעם וללכת בדרכיו.

Sources rabbiniques

Apparat critique

1et est A, ST, ed]  הוא BL ;  est TBL ;  והוא HTSR

2aliud A, ST, ed]  אחרון BL ;  אחר HTSR

3Israel A, ST, ed]  יעקב BL

4Iacob A, ST, ed]  ליעקב BL

5Balac A, ed]  Balach ST

6Mordochai A, ed]  Mardochei ST

1לתת לו]  לו לתת BL

2 חסר]  ויאמרו לך הננו (איוב לח, לה). BL

3אסתר]  מרדכי BL

4אם]  יזם BL

5ואמרתי]  אמרתי BL

6הצעיף]  הסעיף BL

7 חסר]  לו BL


Notes critiques

i.  Les mots ובסגול בצע אמרתו n'ont pas de correspondance dans A/ST.

ii.  A cause d’un saut du même au même, les mots ויתכן לפרש גם כן את י״י האמרת, וי״י האמירך מענין אמירה (BL) n'ont pas de correspondance dans A/ST.

back to top