Comedit. Et non commedit pupillus ex ipsa, et commedes et saturaberis, et ad viam exempli commedit et obsternuit¹ os suum, Proverbiorum. Et nomen et dedit escam in civitatibus, Geneseos. Et mischal² aliud, in fortitudine cibi, Regum. Et mischal aliud, et inclinabo ad ipsum cibum, Oseę. Et sunt dicentes quod ipsum de bignan peil sicut faciam commedere. Et cum additione de mem³ ad cibum avibus cęli, Hieręmie, et cibus servorum eius, Regum. Et mischal aliud, cibus domui suę, deficit aleph et proprietas eius cibus, sicut cibus ignis, Isaie. Et niphal si commedi commedetur, Levitici⁴, non commedentur pre feditate, Hieremie. Et verbum grave fecit commedere me, Ezechielis, et ventrem tuum faciam commedere, Ezechielis, modus cibi in re cibi cognita. Et in significato commestionis ignis et combustio eius, ignis devorans⁵ ipse, Deuteronomii. Et niphal et combustus acervus manipulorum, Exodi. Et verbum meruba⁶, devorabit^(b) ipsum ignis, Iob. Et cuius non memoratur nomen agentis eius de dagus, devorati sicut stipula sicca plena, et venit plenum, et rubus non ipse combustus, Exodi. Et nomen et erit ad combustionem devoratio ignis, et fuit populus sicut devoratio ignis, Isaię. Et in modo destructionis et consummationis, et commedes omnes populos, Deuteronomii, propterea maledictio devoravit terram, Isaię, terra commedens habitantes suos, Numeri. Quia capient cantones ex ipsis, Ezechielis, vult dicere quod capient angulos de ipsis. Et sic caldeizavit Ionathas⁷, quia capiunt cantones de ipsis, et sic in lingua ista in verbis doctorum nostrorum quantum tabule capientes in arca ? Sex. Et in modo incisionis ensis et incidet ensis, Hieremie, si semper incidet ensis tuus⁸, Samuelis, et tav⁹ de tochal contra ensis, ut dicere si ensis tuus commedet^(c) in finem,⁽ⁱⁱ⁾ et ensis meus commedet^(d) carnem, Deuteronomii, vel expo. eorum commestionis proprie via exempli, sicut quod dixit inhebriari faciam sagictam¹⁰ meam de sanguine, et sic dixit ensis domini plenus sanguinis impinguati de pinguitudine¹¹ arietum. Et cuius non dicitur¹² agens eius¹³ de dagus ense devorabimini, Isaie, expo. sua in ense devorabimini, ut si dicere si audieritis bonum terre commedetis et si non lueritis, non eritis commedentes, sed devorati cum ense. Et vocatur etiam sic cultellus machelet, ad nomen quod ipse commedens et consumens. Et cepit cultellum, Geneseos, et ad multos et cultelli genae eius¹⁴ Proverbiorum, et omnia ipsa quod ipsa de radice commedit modus unus ipsa, quia commestio panis et omnis commestio consumatio, consumptio, destructio ipsa. Et scripsit dominus meus pater meus de radice ista et modo isto, fecit commedere propter aciem, et ratio eius ad facere commedere.

ולא אכל יתום ממנה ^{(איוב לא, יז)}, ואכלת ושבעת ^{(דב' יא, טו)}, ועל דרך משל, אכלה ומחתה פיה ^{(מש' ל, כ)}. והשם ויתן אכל בערים ^{(בר' מא, לה)}. ומשקל אחר, בכח האכילה ההיא ^{(מל"א יט, ח)}. ומשקל אחר, ואט אליו אוכיל ^{(הו' יא, ה)}. ויש אומרים שהוא מבנין הפעיל כמו אאכיל. ובתוספת מ"ם למאכל לעוף השמים ^{(יר' ז, לג)}, ומאכל ¹ עבדיו^{2 (מל"א י, ה)}. ומשקל אחר מכולת לביתו ^{(מל"א ה, כה)}, חסר אל"ף³ ועקרו מאכלת, כמו מאכלת אש ^{(יש' ט, ד)}. והנפעל אם⁴ האכל יאכל ^{(וי' ז, יח)}, אשר לא תאכלנה מרע ^{(יר' כט, טז)}. והפעל הכבד ויאכילני ^{(יח' ג, ב)}, ובטנך תאכל ^{(יח' ג, ג)}, ענין האכילה בדבר מאכל, ידוע. ובענין אכילת האש וביעורו, אש אוכלה הוא ^{(דב' ד, כד)}. והנפעל ונאכל גדיש ^{(שמ' כב, ח)}. והפעל המרובע תאכלהו אש ^{(איוב כ, כו)}. ושלא נזכר ⁵ פועלו מהדגוש אכלו כקש יבש מלא ^{(נח' א, י) 6}. והשם והיתה לשרפה מאכלת אש ^{(יש' ט, ד)}, ויהי העם כמאכלת אש ^{(יש' ט, יח)}. ובענין השחתה וכליון, ואכלת את כל העמים ^{(דב' ז, טז)}, על כן אלה אכלה ארץ ^{(יש' כד, ו)}, ארץ אכלת יושביה ^{(במ' יג, לב)}. כי יוכלו אתיקים מהנה ^{(יח' מב, ה)}, רוצה לומר⁷ שיתפשו⁸ הזויות מהם. וכן תרגם יונתן ארי נסיבן זויא⁹ מנהון. וכן בלשון הזה בדברי רבותינו ז"ל ^[א] כמה לוחות אוכלות בארון ששה. ובענין כריתת החרב ואכלה חרב ^{(יר' מו, י)}, הלנצח תאכל חרב ^{(שמ"ב ב, כו)}, ותי"ו תאכל כנגד החרב, כלומר אם חרבך תאכל לנצח, ¹⁰ וחרבי תאכל בשר ^{(דב' לב, מב)}, או פירושם אכילה ממש דרך משל, כמו שאמר אשכיר חצי מדם ^{(דב' לב, מב)}. וכן אמר חרב לי"י מלאה דם הדשנה מחלב ^{(יש' לד, ו)}. ושלא נזכר פועלו מהדגוש חרב תאכלו ^{(יש' א, כ)}, פי¹¹ בחרב תאכלו, כלומר אם תשמעו טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו לא תהיו אוכלים, כי אם אכולים לחרב. ונקרא גם כן הסכין מאכלת, על שם שהוא אוכל ומכלה. ויקח את המאכלת ^{(בר' כב, ו)}. ולרבים ומאכלות מתעלותיו^{12 (מש' ל, יד)}. וכלם שהם משרש אכל ענין אחד הם, כי אכילת הלחם וכל מאכל כליון ובעור והשחתה הוא. וכתב אדני אבי ז"ל משרש זה וענין זה להכיל למען ברק ^{(יח' כא, לג)}, ומשפטו להאכיל.