Venit mane et etiam nox, Isaie, et venit de decem milibus sanctitatis, Verba, usque te veniet, Michee, in quiescere aleph. Et in moveri, de aquilone aurum veniet, Iob, sicut tempestas veniet, Proverbiorum. Et cum defectu de lammed appoal et in quiescere aleph, feci excitare de aquilone et venit, Isaie. Et legitur sicut patroni¹ aleph, ecce nos venimus. futura petierunt nos², annuntiate venientia post, et venientia et que venient, approximaverunt se et venerunt, Isaie, quod timorem timui et venit mihi. In omnibus ipsis videtur in ipsis lammed appoaal³ quę mutatur cum iot, et venit princeps populi, Verba, iudicium eius et venit, et aleph in loco de he lammed appoal. Venite ad commedere omnes fere in silva, venite capiam vinum, revertimini venite, Isaia. Mutata est aleph pe appoaal⁴ cum he, venite ad commedere, Ieremie, ad occursum sitibundi venite aque, Isai., expo. dicens aquis quod veniant⁵ ad occursum sitibundi, et ipse movens se de loco eius propter ensem, et modus omnium ipsorum modus adventus sicut caldeum eius et venit et venit.

אתה בקר וגם לילה ^{(יש' כא, יב)} ואתא¹ מרבבות קדש ^{(דב' לג, ב)}, עדיך תאתה ^{(מי' ד, ח)}, בנוח האל"ף. ובנועה, מצפון זהב יאתה ^{(איוב לז, כב)}, כסופה יאתהא ^{(מש' א, כז)}. ובחסרון למ"ד ² ובנוח האל"ף העירותי מצפון ויאת ^{(יש' מא, כה)}. ונקרא כבעלי האל"ף, הננו אתאנו לך^{3 (יר' ג, כב)}. האותיות שאלוני ^{(יש' מה, יא)}, הגידו האותיות לאחור ^{(יש' מא, כב)}, ואותיות ואשר תבאנה ^{(יש' מד, ז)}, קרבו ויאתיון ^{(יש' מא, ה)}, כי פחד פחדתי ויאתיני ^{(איוב ג, כד)}. בכלם נראה⁴ בהם למ"ד הפעל שהומרה ביו"ד, ⁵ אתיו לאכל כל חיתו ביער ^{(יש' נו, ט)}, אתיו⁶אקחה יין ^{(יש' נו, יב)}, שובו אתיו ^{(יש' כא, יב)}. והומרה האל"ף פ"א הפעל בה"א התיו לאכלה ^{(יר' יב, ט)}, לקראת צמא התיו מים ^{(יש' כא, יד)}, פירושו אומר למים שיבאו לקראת הצמא, והוא הנודד ממקומו מפני החרב. וענין כלם ענין ביאה כתרגם⁷ ויבא ואתא.