Ignis. Et ignis exivit de Domino, In deserto, ignis lex ipsis, Verba, et ignis eorum non extinguet, Isaie, ignis eius magnus, Verba, et levigatum est ambulate in luce ignis vestri, Isaie, et aleph cum segol. Et in lingua maris devorabit ipsum ignis non sufflatus, Iob, ecce tetigit iste supra labia tua, Isaie, quia ratio ista super ignem. Quia ignis exivit¹ de Hesbon flammam²de civitate Sihon³, In deserto, ignis flammescens, Psalmiste. Aptabitur⁴ quod radix dictionis istius ignis et copulatio eius fortificata arguet. Vel dicemus quod dagges ad complementum quiete que in dictione ignis. Oblatio igneum⁵ est Domino, tition,⁽ⁱ⁾ in statera siccus siti de aruit, et est adiectivum ad sacrificium ad nomen quod consumatur in igne. Et sic caro de sacrificio quod⁶ erat sacerdotibus vocatur oblatio postquam pars eius⁷ devoratur in igne, oblationes Domini et hereditatem eius comedent, Verba.

ואש יצאה מלפני¹ י"י ^{(במ' טז, לה)}, אש דת למו ^{(דב' לג, ב)}, ואשם לא תכבה ^{(יש' סו, לד)}, את אשו הגדולה ^{(דב' ד, לו)}, והוקל לכו באור אשכם ^{(יש' נ, יא)}, והאל"ף בסגול. ובלשון זכר תאכלהו אש לא נפח ^{(איוב כ, כו)}, הנה נגע זה על שפתיך ^{(יש' ו, ז)}, כי טעם זה על האש. כי אש יצא² מחשבון ולהבה מבין³ סיחון ^{(במ' כא, כח)}, אש לוהט ^{(תה' קד, ד)}. יתכן⁴ ששרש המלה הזאת ⁵ וחבורו הנדגש⁶ יוכיח, או נאמר כי הדגוש⁷ לתשלום הנח אשר⁸ במלת אש. אשה הוא לי"י ^{(וי' ח, כא)}, בפלס צחה צמא מן צחה, והוא תאר לקרבן על שם שהוא כלה באש. וכן הבשר מהקרבן אשר היה לכהנים נקרא אשה אחר שקצתו נאכל באש, אשי י"י ונחלתו יאכלון ^{(דב' יח, א)}.