Coxit. Azimos coxit, Et vidit, et etiam coxi supra prunas eius panem, Isaie, ad nomen finis eius quia non vocabitur panis usque quo coquatur. Et sic et mole farinam, et cępit pastam et miscuit, et vestes mundos faciet¹ spoliare, contrita fuit civitas vanitatis, da sapientiam sapientibus, moriatur mortuus, et sic et egredientur filii eius, et ipsi non nati fuerunt si non erant convenientes ad esse natos. Et coxit ipsi azimos, Isaie, quod quoquetis quoquite, In mittere², sicut clibanus ardens de pistore, Osee,⁽ⁱ⁾ de latere pistoris qui facit ardere ipsum, sine pistoribus, Ieremie. Niphal supra testam in oleo fiat³, fermentatum coquantur, Dic. Et nomen coctio de furno, Et vocavit. Pondus aliud in mutari aleph in vau quietam et cum addictione de nun in fine, coctum munus frustrorum. Et dixit in lingua multorum quoniam quod fuit cocta coctionibus multis, calefacta in calidis, et post sic cocta in clibano, et revertens et coquens in testa. Lingua coctionis semper supra panem, quod supra reliquum escarum est lingua coctionis.

ומצות אפה ^{(בר' יט, ג)}, וגם¹ אפיתי על גחליו לחם ^{(יש' מד, טו)}, על שם סופו כי לא יקרא לחם עד שיאפה. וכן וטחני קמח ^{(יש' מז, ב)}, ותקח את הבצק ותלש ^{(שמ"ב יג, ה)}, ובגדי ערומים תפשיט ^{(איוב כב, ו)}, נשברה קרית תהו ^{(יש' כד, י)}, יהב חכמתא לחכימין ^{(דנ' ב, כא)}, יומת המת ^{(דב' יז, ו)}, וכן ויצאו ילדיה ^{(שמ' כא, כב)}, והם לא נולדו אלא היו ראויים להיות ילדים. ותופהו מצות ^{(שמ"א כח, כד)}, את אשר תאפו אפו ^{(שמ' טז, כג)}, כמו תנור בוערה מאפה ^{(הו' ז, ד)}, כלומר מצד האפה שמבעירו. מחוץ האפים ^{(יר' לז, כא)}. והנפעל על מחבת בשמן ^{(וי' ו, יד)2} תאפה ^{(וי' ו, י)}, חמץ תאפינה ^{(וי' כג, יז)}. והשם מאפה תנור ^{(וי' ב, ד)}. ומשקל אחר בהתחלף האל"ף בוא"ו³ נחה ובתוספת נו"ן בסוף, תופיני מנחת פתים ^{(וי' ו, יד)}. ואמר בלשון רבים לפי שהיתה אפויה אפויות הרבה, חולטה ברותחין ואחר כך⁴ אופה בתנור וחוזר ומטגנה במחבת. לשון האפיה לעולם על הפת, כי על שאר המאכלים הראשון⁵ הוא לשון בשול.