Mundus fuit. Et occidet sol et mundabitur, et mundabitur de habundantia¹ sanguinum eius, Et vocavit, certe levabor in ipsis. et mundabor, Regum, mundatus sum de peccato meo, Proverbiorum, et revertetur caro tua tibi et mundare, Regum, imperativum in loco in² futuri, et est sicut et mundaberis, non mundaberis post quando ultra expo. non mundaberis posquam polluta es, et si dices quod mundaberis quando adhuc ante Dominum mundabimini, Et vocavit. Et adiectivum³, et vir qui ipse mundus, In deserto. Et cum affixo et mundus manibus iot tet et het leguntur cum cames hateph de bestia munda, In principio, supra candelabro mundo supra mensa munda, Et vocavit, expo. et fuerunt aurum mundum. Et nomen in sanguinibus munditie, Et vocavit, he non ipsa enuntiata et non ipsa signum mulieris occulte^(a), sed est nomen solum ipsum et propter he conversa est cames in ayin appoal, quia fuisset conveniens cum pe sicut fortitudo, sapientia. Et veniet⁴ cum tau sine affixione et supra munditia ad omnem sanctitatem, Verba, et copulans se ad pronomen, et post immunditiam suam septem diebus, Ezechielis. Et declaraverunt doctores nostri post separationem suam de mortuo post videri ipsum ad sacerdotem ad munditiam suam, Et vocavit, expo. post munditiam suam, sed in implere dies munditie sue, Et vocavit, he cum mappic et est signum ad mulierem occultam, quia nomen divisum de ipso, munditia, et sicut proprietascęli ad munditiam, Nomina. Et verbum grave et mundabunt terram, Ezechielis, ad mundare ipsum vel ad inquinare ipsum, Et vocavit, et sic facies ipsis ad mundare ipsos, In deserta, terra non non⁵ mundata ipsa, Ezechielis, purificans et mundans argentum, et mundabit filios Levi, Regum, et purgabit ipsos, et ventus transiens et mundavit ipsos^(b), Iob, expo. quando nubes sparguntur cęli mundi et puri, et sic aurum mundum, Nomina, post purificari ipsum, et relinquetur purgatum et purum de omni scoria ipsum mundum. Et in verbis doctorum nostrorum aurum mundum^(c) quod fuerunt facientes intrare ipsum ad ignem, et non fuit deficiens nihil. Et hitpoal quod non mundavimus nos de ipso, Iosue, et mundaverunt se levite, Nehemie⁶, et mundamini et mutate vestes vestras, In principio, vir mundans se, Et vocavit, sanctificantes se et mundantes se ad hortos, Isaie, in omnibus ipsis tau hitpaal cadens ad levigare. Et nomen cum addictione de mem fecisti vocare munditiam suam, Psalmiste, tet cum cames hateph⁷ ad ornatum^{8 (i)} cum dagges sanctuarium Domini, et multa sicut ipsa. Et conveniens⁹ sine dagges teher¹⁰ in statera desertum, custodia. Et expositio vacare fecisti munditiam suam, ut dicere vacare fecisti munditiam eius et duritatem eius et splendorem regni eius et tronum suum¹¹ ad terram destruxisti.

ובא השמש וטהר ^{(וי' כב, ז)}, וטהרה ממקר דמיה ^{(וי' יב, ז)}, הלא ארחץ בהם וטהרתי ^{(מל"ב ה, יב)}, טהרתי מחטאתי ^{(מש' כ, ט)}, וישב בשרך לך וטהר ^{(מל"ב ה, י)}, צווי במקום עתיד והוא כמו ותטהר, לא תטהרי אחרי מתי עוד^{1 (יר' יג, כז)}, פירוש לא תטהרי אחרי שנטמאת ואם תאמרי שתטהרי מתי עוד? לפני י"י תטהרו ^{(וי' טז, ל)}. והתאר והאיש אשר הוא טהור ^{(במ' ט, יג)}. ² מן³ הבהמה הטהורה ^{(בר' ז, ב)}, על המנורה⁴ הטהורה ^{(וי' כד, ד)}, על השלחן הטהור^{5 (וי' כד, ו)}, פירוש שהיו זהב טהור. והשם בדמי טהרה ^{(וי' יב, ד)}, הה"א אינה מפיק ואינה סימן נקבה⁶ הנסתרת אך הוא שם לבדו ומפני הה"א נהפך הקמץ בעי"ן הפעל כי היה ראוי בפ"א הפעל כמו עצמה, חכמה. ובא בתי"ו בלתי סמיכות ועל טַהֳרָת לכל קדש ^{(דה"א כג, כח)}. והמחבר⁷ אל הכנוי ואחרי טהרתו שבעת ימים יספרו לו ^{(יח' מד, כו)}, ופרשוהו⁸ רבותינו ז"ל ^[א] אחרי פרישתו מן המת. אחרי הראותו⁹ אל הכהן לטהרתו ^{(וי' יג, ז)}, פירושו אחרי טהרתו. אבל ובמלאת ימי טהרה ^{(וי' יב, ו)}, הה"א במפיק והיא סימן לנקבה הנסתרת כי השם הנפרד ממנו טהר וכעצם השמים לטהר ^{(שמ' כד, י)}. והפעל הכבד וטהרו הארץ ^{(יח' לט, טז)}, לטהרו או לטמאו ^{(וי' יג, נט)}, וכה תעשה להם לטהרם ^{(במ' ח, ז)}, את ארץ לא מטהרה היא ^{(יח' כב, כד)}, וישב מצרף ומטהר כסף ^{(מלאכי ג, ג)}, וטהר את בני לוי וזוקק¹⁰ אתם ^{(מלאכי ג, ג)}. ורוח עברה ותטהרם ^{(איוב לז, כב)}, פירוש כי¹¹ כאשר העבים מתפזרים השמים טהורים וזכים. וכן זהב טהור, אחרי הצרפו וישאר מזקק ונקי מכל סיג הוא טהור. ובדברי רבותינו ז"ל ^[ב] זהב טהור שהיו מכניסין אותו לאור ולא היה חסר כלום. וההתפעל אשר לא הטהרנו ממנו ^{(יהו' כב, יז)}, ויטהרו הלוים^{12 (נחמ' יב, ל)}, והטהרו והחליפו שמלותיכם ^{(בר' לה, ב)}, את האיש המטהר ^{(וי' יד, יא)}, המתקדשים והמטהרים ^{13 (יש' סו, יז)}, בכלם תי"ו התפעל נופלת להקל. והשם בתוספת מ"ם השבת מטהרו ^{(תה' פט, מה)}, הטי"ת מטהרו¹⁴בקמץ חטף לתפארת ¹⁵ כדגש מקדש י"י ^{(שמ' טו, טז)}, ורבים כמוהם. והראוי בלא דגש מטהר בפלס מדבר, משמר. ופירוש השבתו¹⁶ מטהרו כלומר השבת זכותו ונקיותו וזהר מלכותו וכסאו לארץ מגרת.