Reversus est¹. Et revertetur et sanabit ipsum, expo. conversus est de peccato suo. Et revertentes de peccato in Iacob, Isaie^(a), reversus sum et videre sub sole, Ecclesiastes, et revertetur ad principem, Ezechielis, sicut et revertetur tau in loco he. Et iam scripsimus similia ipsi in parte dicduc. Et illuc non revertetur si non satiari fecit terram, Isaie, et expo. et illuc non revertetur si non quod faciet satiari fecit terram. Et dominus meus pater meus declaravit ipsum sicut auditio sua non revertetur si non satiari fecit sed postquam quod satiari fecerit revertitur. Et hoc est reverti pluviam quia calidus sol absorbet ipsam et si non hoc erit et necessitata terra ad pluviam revertentur non altum si revertetur deum gradibus, Regum, post reverti me penituit, Ieremie, expo. postquam quod reversus sum de peccatis meis. Et civitates tue non revertentur vult dicere non revertentur ad antiquitatem eorum et Samaria et filie eius revertentur ad antiquitatem eorum, et tu et filie tue revertimini ad antiquitatem vestram, Ezechielis. Et est ad declarare de hoc et tu in deum tuum reverteris, et erit in deum tuum sicut ad deum tuum. Et verbum grave reversi sumus ad te, et reverti fecit omnem substantiam, In principio, et reddebat ad regem Israel centum millia arietum dederunt munus tuum, Ezechielis^(b), quid retribuam Domino munus reddent, Psalmiste, non facias² reverti filium meum illuc, In principio, nunc faciam reverti captivitatem Iacob, Ezechielis^(c), quod reverti faciam captivitatem Iude et Hierusalem, et reddent ipsis verbum, In deserto. Et transiens ad terciam propterea cogitationes mee reddere facient me, Iob, expo. cogent me ad respondere verbum tibi et culpam eorum quam dabunt mihi, In deserto, que culpa quam reddemus ipsi et vasa auri que reddidistis culpam, Samuelis, et expo. redditionis³ sicut modus muneris quia quod munus est retributio bona et reddet ipsi de quo meriti sunt, vel ad timorem de ipso et reddens ipsi munus donum quod non ipse noceat ipsi. Et expo.⁴ redditio in modo culpe quia peccator in adducere ipsum sacrificium est sicut⁵ dominus debiti qui reddit debitum suum ad dominum suum. Et rectum in oculis meis adhuc quod ratio redditionis sicut modus muneris quia quod ipsum continue vice post vicem sicut et reddebat ad regem Israel quia in omni anno et anno erat faciens hoc. Reverti fecisti⁶ de irasci furorem tuum, Psalmiste, non ipsum verbum stans sed est verbum transiens sicut iuditium suum, et dictio de irasci infinito cumadditione de nun sicut quod scripsimus in parte dicduc et ac si diceret fecisti reverti furorem tuum de irasci. Et cuius non memoratus est agens suus de ipso et factus reverti Mose et Aaron, Nomina. Et grave aliud animam meam convertet, Psalmiste, expo. redire faciet ipsam ad viam bonam ad reddere agros nostros dividet, Michee, expo. dixit quomodo auferet mihi ut dicere quomodo auferet inimicus partem meam que erat mihi. Et si nos⁷ sperantes ad reddere agros nostros⁸ quod redderent ipsos nobis ipsi divident ipsos ad se ipsos ad facere reverti Iacob, Isaie, in facere reverti me ipsos, Ezechielis^(d), faciens reverti semitas, Isaie, revertens de ense, Ezechielis, ut dicere liberata de ense gentium et revertetur ad terram suam. Et nomen ad reversionem anni, Verba, expo. ad finem anni quod revertetur sol ad punctum suum quod incepit de ipso. Et pondus aliud in convertendo Dominus reversionem Syon. Et modus secundus et quiescet Dominus cum reversione tua, Verba^(e), ecce ego quiescens reditu, et quiescet reditu eorum, quievit Dominus Regum, omnia ipsa modus quietis et otii sicut scripsit ipsa rabi Iuda. Et rabi Iona arguit supra⁹ eum et dixit quod modus quod quiescere faciet ipsos in captivitate et non hec credulitas recta quia propheta dixit quod quiescere faciet captivitatem et faciet quiescere ipsos de angustia eorum et hoc non aptatur sine quod faciat redire ipsos ad loca eorum, quia captivatus de terra sua non quiescet et etiam quod erit ibi cum delitiis magnis. Et quod quod scripsit rabi Iuda est rectum quod erant omnia verba levis de modo primo verba stantia, et non unum de ipsis transiens et non ratio in quiescere me, Ezechielis, et ecce supra labio fluminis arbor magna valde sicut quod scripsit rabi Iona quod etiam ipsum verbum stans licet quod dictum est pronomen cum nun iot et non sic mos si non cum pronomine operati^(f) copulati ad infinitum operantem si ad interficere me tu dicis non festinetis ad consolari me, et similia ipsis et non sic mos in pronomine operantis copulati ad infinitum operantem in se ipso si non cum iot sola ipsa sicut et in loqui me tibi in mictere me sagictas famis in dicere me ad impium et simile ipsis et erat sibi dicere secundum credulitatem rabi Iona in reverti me. Et non hec¹⁰ ratio quia ecce invenimus humiliabis insurgentes in me sub me sunt sub me. Et cum pronomine operantis cum infinito operatum cum iot sola ipsa quia noluit Dominus¹¹ dimictere me noluit cogitare¹² me ad non contristare me. Reversi sunt vasis suis vacuis, expo. cum vasis suis. Et adhuc ipse non revertebatur et revertere ad Gedaliau, Ieremie, est de modo primo, expo. et adhuc Ieremias non dixit quod velle suum quod reverteretur quod ipse¹³ magnus macellatorum intellexit quod velle suum sic et dixit ipsi vade et revertere. Et de modo secundo quiesce Domine decem millia millium Israel¹⁴, In deserto. Et que ipsa stantia et tu in deum tuum reverteris, revertentur habitantes penes ipsum, Osee^(g), in reverti ipsum in exercitus, Samuelis. Et licet quod scripsimus in ipso rationem aliam in radice sedit. Et nomen cum quiete et quiete salvabimini, Isaie, et de hoc adhuc si reverteris Israel¹⁵ dictum Domini ad me quiesces, Ieremie, secundum est de modo isto. Et est ad declarare de hoc animam meam quiescere faciet ut dicere quiescere faciet et quietam faciet. Et sic et quiescam in domo Domini, Psalmiste. Et aptabitur etiam sic et reverti me de modo primo et dixit et redire me in continuatione ambulationis sue ibi vice post vicem. Et sic revertere circuncide filios Israel¹⁶, vice post vicem usque quo circumcidantur ipsi omnes. Et sunt interpretantes de hoc quia quia apostasia simplicium interficiet ipsos, Proverbiorum, sicut quod dixit et pax stultorum perire faciet ipsos. Et dominus meus pater meus scripsit revertere Domine¹⁷ decem millia millium Israel¹⁸ de modo primo sicut targum suum revertere Domine quiesce in gloria tua, et expo. quod ipsi tres dies quod iverat arca ante ipsos quando eduxerunt ipsum de exercitu dixit Moises surge Domine ut spargantur inimici tui et in fine trium dierum quo reversa fuit in locum suum in medio exercitus quia ibi erat movens se continue sicut quod dixit et movebatur tabernaculum congregationis in medio exercituum dixit in reverti ipsam revertere Domine decem millia nullum, Israel ut dicere¹⁹ cum decem millibus millium Israel revertere et vade cum ipsis sicut in principio. Et modus tercius erudiet te malum tuum et rebelliones tue castigabunt te, Ieremie^(h), suspensi ad rebellionem meam, Osee, propter rebellionem quam faciunt mecum ipsi suspensi in tribulatione eorum et non sciunt quo respiciunt ad auxilium. Et iot ad rebellionem meam non ipsa signum agentis. Et sic et gaudere faciam ipsos in domo orationis mee. Et iam scripsi in parte dicduc quia retrocessio simplicium interficiet ipsos retrocessio fortis ista, Nomina. Et adiectivum revertere retrocedens Israel, Ieremie. Et sic in isto pondere adiectivum de quietis ayin et afflicti profugi dices ad mulierem²⁰ de ipso profuga in pondere retrocedens. Et verbum grave de ipso quare apostatans populus iste, Ieremie⁽ⁱ⁾ Et transiens ad terciam sapientia tua et scientia tua ipsa apostatare facit te. Et adiectivum et fuit apostatans, Isaie, revertimini filii apostate omnia ipsa modus rebellionis. Et sunt declarantes de hoc quod post apostatare me penitui, Ieremie^(j).

ושב ורפא לו ^{(יש' ו, י)}, פירוש ושב¹ מחטאיו², ולשבי פשע ביעקב ^{(יש' נט, כ)}, שבתי וראה תחת השמש ^{(קה' ט, יא)}, ושבת לנשיא ^{(יח' מו, יח)}, כמו ושבה התי"ו³ במקום ה"א. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק. ושמה לא ישוב ⁴אלא מה⁵ יעשה הרוה את הארץ. ואדני אבי ז"ל פרשו כמשמעו לא ישוב כי אם הרוה אבל לאחר שהרוה ישוב. וזהו שוב הגשם, כי חם השמש שואף אותו, ולולי⁶ זה לא היתה הארץ צריכה גשם⁷. ישובו לא על ^{(הו' ז, טז)}, אם ישוב עשר מעלות ^{(מל"ב כ, ט)}. אחרי שובי נחמתי ^{(יר' לא, יט)}, פירוש אחרי⁸ ששבתי⁹ מעונותי. ועריך לא תשבנה^{10 (יח' לה, ט)}, רוצה לומר לא תשובנה לקדמותן. ושמרון¹¹ ובנותיה תשבן לקדמתן^{12 (יח' טז, נה)}, ואת ובנותיה⁽ⁱ⁾¹³ תשבנה¹⁴ לקדמתכן^{15 (יח' טז, נה)}. ויש לפרש מזה ואתה באלהיך תשוב ^{(הו' יב, ז)16} כמו אל אלהיך. והפעל הכבד השיבונו אליך ^{(בר' מד, ח)}, וישב את כל הרכוש ^{(בר' יד, טז)}, והשיב למלך¹⁸ אלף כרים ^{(מל"ב ג, ד)}, השיבו אשכרך ^{(יח' כז, טו)}, מה אשיב לי"י ^{(תה' קטז, יב)}, מנחה ישיבו ^{(תה' עב, י)}, אל²⁰ תשב את בני שמה ^{(בר' כד, ו)}, עתה אשיב²¹ את שבות יעקב ^{(יח' לט, כה)}, אשר אשיב את שבות יהודה וירושלם ^{(יואל ד, א)}, וישיבו אותם דבר ^{(במ' יג, כו)}. והיוצא לשלישי לכן שעיפי²² ישיבוני ^{(איוב כ, ב)}, פירוש יכריחוני להשיב דבר אליך. ואת²³ אשמם אשר ישיבו לי ^{(במ' יח, ט)}, מה האשם אשר נשיב לו ^{(שמ"א ו, ד)}, ואת כלי הזהב אשר השיבותם ²⁴ אשם ^{(שמ"א ו, ח)}, ופירוש ההשבה²⁵ בענין שמחה²⁶המנחה לפי שהמנחה הוא²⁷ גמול הטובה ומשיב²⁸ לו מאשר גמלו, או ליראה ממנו ומשיב לו המנחה תגמול שאינו מריע לו. ופירוש ההשבה בענין האשם כי החוטא בהביאו הקרבן הוא כבעל חוב שמשיב חובו לבעליו. והנכון בעיני עודני²⁹ טעם ההשבה²⁹ בענין המנחה³¹ לפי שהיא³² תמיד פעם אחר פעם כמו והשיב למלך ישראל ^{(מל"ב ג, ד)}, כי בכל שנה ושנה היה עושה זה. השיבות מחרון אפך ^{(תה' פה, ד)}, אינו³³ פועל³⁴ עומד אך הוא פעל יוצא כמשפטו, ומלת מחרון מקור בתוספת נו"ן כמו שכתבנו בחלק הדקדוק וכאלו אמר השיבות אפך מחרות³⁵. ושלא נזכר פועלו ממנו³⁶ ויושב את משה ואת אהרן ^{(שמ' י, ח)}. וכבד אחר נפשי ישובב ^{(תה' כג, ג)}, פירוש ישיב אותה³⁷ אל הדרך הטוב³⁸. לשובב שדינו יחלק ^{(מי' ב, ד)}, פירוש אמר איך ימיש לי כלומר איך יסיר האויב חלקי שהיה לי, ואם אנחנו מיחלים לשובב שדינו שישיבום לנו ³⁹הם יחלקום לעצמם. לשובב יעקב אליו^{40(יש' מט, ה)}, בשובבי אותם מן העמים^{41(יח' לט, כז)}, משובב נתיבות ^{(יש' נח, יב)}, משובבת מחרב ^{(יח' לח, ח)}, כלומר הנמלטת⁴² מחרב הגוים ושבה לארצה. והשם⁴³ כי⁴⁴לתשובת⁴⁵ השנה ^{(דה"ב לו, י)}, כי⁴⁶ השנה שתשוב⁴⁷ השמש לנקודה⁴⁸ אשר אשר⁴⁹ ממנה. ומשקל אחר את שיבת ציון ^{(תה' קכו, א)}. וענין שני⁵⁰ ושב י"י ⁵¹ את שבותך ^{(דב' ל, ג)}, בשוב י"י את שיבת ציון^{52(תה' יד, ז)}, ⁵⁰הנני שב את⁵⁴ שבות אהלי יעקב^{54 (יר' ל, יח)}, ושב שבותם ורחמתים^{56(צפ' ב, ז)},⁵⁷ כולם⁶⁰ ענין הנחה⁶¹ והשקט⁶¹ כאשר כתבם רבי יהודה. ורבי יונה תפש⁶³ עליו ואמר כי מה ענין⁶⁴ שישקיטם⁶⁵ בגלות? ואין בו⁶⁶ סברא ⁶⁷נכונה, כי הנביא⁶⁸ אמר שישקיט הגלות ויניחם מצרתם וזה לא יתכן זולת⁶⁹ שישיבם אל מקומם, כי הגולה מארצו לא ישקוט ולא ינוח ⁷⁰ואפלו יהיה שם בתענוגים גדולים. ומה שכתב רבי יהודה הוא הנכון שיהיה⁷¹ כל הפעל הקל⁷² מהענין הראשון פעלים עומדים ואין אחד מהם יוצא. ואין טענה מן בשובני⁷³⁷³ והנה אל שפת⁷⁵ הנחל עץ רב מאד ^{(יח' מז, ז)}, כמו שכתב רבי יונה כי גם⁷⁶ הוא פעל עומד⁷⁷ ואף על פי שנאמר הכנוי בנו"ן יו"ד ואין כאן⁷⁸ המנהג אלא בכנוי⁷⁹ הפעול⁸⁰ המחובר אל מקום הפועל⁸¹ כמו הלהרגני אתה אומר ^{(שמ' ב, יד)}, אל תאיצו לנחמני ^{(יש' כב, ד)}, והדומים להם. ואין כן⁸³ המנהג בכינוי⁸⁴ הפועל⁸⁵ המחובר אל מקור הפועל⁸⁶ בעצמו כי אם ביו"ד לבדה כמו ותדברי⁸⁷ אותך^{88 (יח' ג, כז)}, בשלחי את חצי הרעב ^{(יח' ה, טז)}, באמרי לרשע ^{(יח' לג, ח)}, והדומים להם. והיה לו לומר לפי⁸⁹ סברת רבי יונה בשובי. אין⁹⁰ זו טענה כי הנה⁹¹ מצאנו תכריע קמי תחתני^{92 (שמ"ב כב, מ)} כמו תחתי. ובכנוי הפעול⁹³ עם מקור הפעל⁹⁴ ביו"ד לבדה כי מאן י"י לתתי ^{(במ' כב, יג)}, לא אבה יבמי ^{(דב' כה, ז)}, לבלתי עצבי ^{(דה"א ד, י)}. שבו כליהם ריקם ^{(יר' יד, ג)}, פירוש עם כליהם. ועודנו לא ישוב ^{(יר' מ, ה)}, ושובה⁹⁵ אל גדליהו^{(iii)96 (יר' מ, ה)}, הוא מענין הראשון⁹⁷, ופירושו⁹⁸ ועוד⁹⁹ ירמיה לא אמר כי דעתו שישוב והוא רב טבחים^{100 101}הבין¹⁰² כי בדעתו¹⁰³ כן ואמר¹⁰⁴ לו לך ושובה. ומהענין השני עוד שובה י"י רבבות אלפי ישראל ^{(במ' י, לו)}. ואשר הם עומדים ואתה באלהיך תשוב ^{(הו' יב, ז)}, ישובו יושבי בצלו ^{(הו' יד, ח)}, בשיבתו¹⁰⁵ במחנים ^{(שמ"ב יט, לג)}, ואף על פי שכתבנו¹⁰⁶ בו טעם אחר בשרש ישב. והשם בשובה ונחת תושעון ^{(יש' ל, טו)}. ומזה עוד אם תשוב ישראל נאם¹⁰⁷ י"י אלי תשוב ^{(יר' ד, א)}, השני הוא מענין¹⁰⁸ הזה¹⁰⁹. ויש לפרש¹¹⁰ מזה נפשי ישובב ^{(תה' כג, ג)}, כלומר יניחנה וישקיטנה¹¹¹. וכן ושבתי בבית י"י ^{(תה' כג, ו)}. ויתכן גם ושבתי¹¹² מהענין¹¹³ הראשון ואמר¹¹⁴ ושבתי¹¹⁵ בהתמדת הליכתו שם פעם אחר פעם. וכן ושוב¹¹⁶ מל¹¹⁷ את בני ישראל שנית ^{(יהו' ה, ב)}, ¹¹⁸פעם אחר פעם עד שימולו כלם. ויש מפרשים מזה כי משובת פתים¹¹⁹ תהרגם ^{(מש' א, לב)}, כמו שאמר ושלות כסילים תאבדם ^{(מש' א, לב)}. ואדני אבי ז"ל כתב שובה י"י רבבות אלפי ישראל ^{(במ' י, לו)}, מהענין הראשון¹²⁰, כתרגומו תוב י"י שרי ביקרך¹²¹, ופירושו כי אותן שלשה ימים שהלך הארון לפניהם כאשר הוציאוהו מן המחנה אמר¹²² משה ¹²³קומו¹²⁴ י"י ויפוצו אויביך^{125 (במ' י, לה)} ובסוף¹²⁶ שלשה¹²⁷ ימים שחזר למקומו בתוך המחנה כי שם היה נוסע תמיד כמו שאמר ונסע אהל מועד¹²⁸ בתוך המחנות אמר בשובו שובה י"י רבבות אלפי ישראל ^{(במ' י, לו)}, כלומר עם רבבות אלפי ישראל¹³⁰ ולך עמהם כאשר בתחלה. וענין שלישי תיסרך רעתך ומשובותיך תוכיחוך ^{(יר' ב, יט)}, ועמי תלואים למשובתי ^{(הו' יא, ח)}, פירוש בעבור המשובה שעושין¹³¹ עמי הם תלואים¹³² בצרתם לא¹³³ ידעו אן יפנו לעזרה. ויו"ד למשובתי איננה סימן¹³⁴ הפועל. וכן ושמחתים בבית תפלתי ^{(יש' נו, ז)}, וכבר כתבתים בחלק הדקדוק. כי משובת¹³⁵ פתים¹³⁶ תהרגם ^{(מש' א, לב)}, משובה נצחת ^{(יר' ח, ה)}, אלה שמות. והתאר שובה משובה ישראל ^{(יר' ג, יב)}. וכן בזה המשקל תאר מנחי העי"ן ועניים מרודים^{137 (יש' נח, ז)}, תאמר הנקבה ממנו¹³⁸ מרודה בפלס משובה. והפעל הכבד ממנו, ¹³⁹מדוע שובבה העם הזה ^{(יר' ח, ה)}. והיוצא לשלישי חכמתך ודעתך היא שובבתך^{140 (יש' מז, י)}. והתאר וילך שובב ^{(יש' נז, יז)}, שובו בנים שובבים ^{(יר' ג, יד)}, כלם ענין המרד. ויש מפרשים מזה כי אחרי שובי נחמתי ^{(יר' לא, יט)}.