Erravit. Et quod erravi facite intelligere me et si tota congregatio Israel errabunt, Et vocavit, de viro errante et de simplici, Ezechielis, ad errare de dictis scientie, Proverbiorum. Et nomen errores quis intelliget, Psalmiste, cum mutatione de he lamed appoal cum aleph. Et pondus aliud error est, In principio. Et verbum faciens errare secum in via, Verba, faciens errare rectos. Et rabi Iuda posuit in modo alio in amore suo errabis semper, Proverbiorum. Et rabi frater meus rabi Moise declaravit ipsum in expo. Proverbiorum in modo isto ut dicere extimabitur sicut errans si semper negotiabitur in amore et maxime sine ipso et hoc quod dixerunt doctores nostri cum uxore sua dixerunt multo magis cum uxore sotii sui quia multiplicans cum amore uxoris sue et loquitur cum ipsa magis quam sufficiens est errans propterea quod amor mulieris separabit¹ hominem de servitio Nominis. Et sic et quare errabis fili mi in extranea. Et rabi Iona elongare fecit de modo isto valde quia in oculis suis modus passuc supra modo sapientie. Et rectum quod modus passuc loquitur supra uxore sua sicut quod dixit supra bile aquas de puteo tuo spargent² fontes tue foras erunt tibi soli tibi et licet quod ad viam proverbii aptabitur quod loquatur supra sapientia interpretatio ipsa supra uxore hominis et intentio loquentis ad duos modus et si sic bonum et rectum quod erit errabis continue in modo erroris sicut quod declaravimus. Et rabi Iona posuit³ in amore suo errabit continue sicut modus letitie et dulcedinis sicut cantus ad David, Psalmiste, supra canti Abacuc^(a). Vel in modo negotiationis in amore suo de amare sine ipsa. Et de isto modo et omnis errans in ipso non sapiens erit, Proverbiorum. Et scripsit rabi Iona in nomine rabi Iude⁴ filii Cares quod ipse audivit Eldathadam dixit est mihi est mihi negotium.

ומה שגיתי הבינו לי ^{(איוב ו, כד)}, ואם כל עדת ישראל ישגו ^{(וי' ד, יג)}, מאיש שגה¹ ומפתי ^{(יח' מה, כ)}, לשגות מאמרי דעת ^{(מש' יט, כז)}. והשם שגיאות מי יבין ^{(תה' יט, יג)}, בחילוף² ה"א למ"ד³ הפעל באל"ף⁴. ומשקל אחר משגה הוא ^{(בר' מג, יב)}.⁵ והפעל הכבד⁶ משגה עור בדרך ^{(דב' כז, יח)}, משגה ישרים בדרך רע ^{(מש' כח, י)}. ורבי יהודה שם בענין אחר באהבתה תשגה תמיד ^{(מש' ה, יט)}. ורבי אחי רבי משה ז"ל⁷ פירשו⁸ בפירוש משלי מענין⁹ זה, כלומר תחשב כשוגה אם תמיד תתעסק באהבתה, וכל שכן בזולתה. וזהו שאמרו¹⁰ רבותינו ז"ל ¹¹^[א] באשתו אמרו קל וחומר¹² באשת חברו¹³, כי המרבה באהבת אשתו ומשיח עמה יותר מדאי הוא שוגה בעבור שאהבת האשה¹⁴ תסיר האדם מעבודת השם. וכן למה¹⁵ תשגה בני בזרה ^{(מש' ה, כ)}. ורבי יונה הרחיק ענין¹⁶ באהבתה תשגה תמיד מענין¹⁷ זה מאד לפי שבעיניו ענין ¹⁸הפסוק על ענין החכמה. והנכון כי ענין הפסוק מדבר על אשתו כמו שאמר למעלה שתה מים מבורך, יפוצו מעינותיך¹⁹ חוצה, יהיו לך לבדך. ואף על פי שעל דרך המשל יתכן שיתכן²⁰שידבר על החכמה, ²¹המליצה היא על אשת האדם וכונת המדבר²² לשני הענינים²³, ואם כן הטוב והישר שיהיה²⁴ תשגה²⁵ תמיד בענין²⁶ שגגה כמו שפרשתי²⁷. ורבי יונה שם באהבת²⁸ תשגה תמיד בענין שמחה וערבות כמו שגיון לדוד ^{(תה' ז, א)}, על שגיונות ^{(חב' ב, א)}, או בענין התעסקות באהבתה מאהוב זולתה. ומזה הענין כל²⁹ שוגה בו לא יחכם ^{(מש' כ, א)}. וכתב רבי יונה בשם רבי יהודה בן קריש³⁰ כי הוא שמע אלדד הדני אומר יש לי שגייה³¹ בענין יש לי עסק.