Flamma. Virgultum suum siccare faciet flammam, Ezechielis^(a), et sic flamma fortis, Cantici, et si dictio una modus suus duarum dictionum vult dicere flamma magna et sic via lecture quando vult augere rem affigit eam ad nomen benedicatur et sic caligo fortis et similia ipsis que scripsimus in radice caligavit flamma flamma et affixum est flamma ad flammam sicut terra pulveris de luto coeni et targum facies flammarum facies eorum et sic in flamma ignis targum in flamma ignis.

יונקתו תיבש שלהבת ^{(איוב טו, לא)}, לא תכבה להבת שלהבת ^{(יח' כא, ג)}. וכן שלהבתיה ^{(שה"ש ח, ו)}, ואם היא מלה אחת ענינה שתי מלות, רוצה לומר שלהבת גדולה. וכן דרך המקרא כשרוצה להגדיל הדבר סומך אותו אל השם יתברך¹, וכן מאפליה ^{(יר' ב, לא)} והדומים להם שכתבנו בשרש אפל. שלהבת כמו להבת, ונסמך להבת אל שלהבת כמו אדמת עפר ^{(דנ' יב, ב)} מטיט היון ^{(תה' מ, ג)}, ותרגום פני להבים פניהם ^{(יש' יג, ח)} אפי שלהבין² אפיהון, וכן בלבת אש ^{(שמ' ג, ב)} תרגומו³ בשלהובית אשתא⁴.