Letatus est. Letata est Egiptus in exitu eorum propterea letatum est cor meum, Psalmiste, et letabitur in corde suo, Nomina. Et in pondere pael cantabit et letabitur, Proverbiorum, gavisa est et letata est, Hester^(a), letare iuvenis in adolescentia tua, Ecclesiastes. Et imperativum hoc lingua minarum minazo in lingua dicit letare iuvenis et videbis quid accidet tibi in fine tuo et sic venite Bethel et peccetis et vos domus Israel vir abhominationibus suis ite servite non leteris Philestim tota tu, Isaie, letare Zebulon in exitu tu. Et adiectivum¹ et eris tantum letus, Verba, letantes ad letitiam, Iob, et mutabitur cum affixione suspiraverunt omnes leti corde, Isaie^(b), et non mutata est letantes malo meo, Psalmiste, quia in letitia exibitis, Isaie^(c), et laudans et leticiam, Ecclesiastes, et in die letitie vestre, Et vocavit. Et ad viam metaphore lumen iustorum letabitur, Proverbiorum, et modus suus additio. Et in modo isto dixerunt doctores nostri ad pugnum magnum ridentes et in contrario suo dixerunt pugnus tristis. Et grave letari letari fecit ipsum, Ieremie, sapiens fias² fili mi et letabitur cor meum, Proverbiorum, letari faciens deum et viros, Iudicum. Et grave aliud letari fecisti omnes inimicos eius³, Psalmiste. Et rabi Iona eduxit ad modum alium et laudans⁴ ego letitiam vult dicere sufficientiam. Et non necesse. Et veritas quod gaudens cum parte sua est munitus cum quo quod est ipsi. Et modus passuc quod letabitur⁵ homo cum quo quod est ipsi et comedet et bibet et videbit anima sua⁶ bonum in labore suo⁵.

שמח מצרים בצאתךם^{1 (תה' קה, לח)}, לכן שמח לבי ^{(תה' טז, ט)}, ושמח בלבו ^{(שמ' ד, יד)}. ובמשקל פעל בצרי ² ירון² ושמח ^{(מש' כט, ו)}, צהלה ושמחה ^{(אס' ח, טו)}. שמח בחור בילדותך^{4 (קה' יא, ט)}, והצווי הזה לשון גזום מנאצא⁵ בלעז יאמר⁶ שמח בחור ותראה מה יקרך באחריתך. וכן באו בית אל ופשעו, ואתם בית ישראל איש גלוליו לכו עבדו⁷. אל תשמחי פלשת כלך ^{(יש' יד, כט)}, שמח זבלון⁸ בצאתך ^{(דב' לג, יח)}. והתאר והיית אך שמח ^{(דב' טז, טו)}, השמחים אלי גיל ^{(איוב ג, כב)}. ונשתנה בסמיכות נאנחו כל שמחי לב ^{(יש' כד, ז)}. ולא נשתנה שמחי רעתי ^{(תה' לה, כו)}. והשם כי בשמחה תצאו ^{(יש' נה, יב)}, ושבח⁽ⁱ⁾⁹ אני את השמחה ^{(קה' ח, טו)}, וביום שמחתכם^{10 (במ' י, י)}. ועל דרך ההשאלה אור צדיקים ישמח ^{(מש' יג, ט)}, וענינו התוספת. ובענין הזה¹¹ אמרו רבותינו ז"ל ^{(סוכה ז, ע"א)} טפח^{12 14}שוחק ובהפכו אמרו טפח עצב. והכבד שמח שמחהו ^{(יר' כ, טו)}, חכם בני ושמח לבי ^{(מש' כז, יא)}, המשמח אלהים ואנשים ^{(שופ' ט, יג)}. וכבד אחר¹⁵ השמחת כל אויביו ^{(תה' פט, מג)}. ורבי יונה הוציא¹⁶ לענין אחר ושבח¹⁷ אני את השמחה רוצה¹⁸ לומר ההסתפקות¹⁹ ואין צרך²⁰. ואמת²¹ כי השמח בחלקו הוא המסתפק במה שיש לו. וענין הפסוק²² שישמח האדם במה שיש לו ויאכל וישתה ויראה את נפשו טוב בעמלו.