Abscondit^(a). Abscondens ipsam, abscondit ventum reservavi tibi, Cantici, quod reservasti timentibus te, Psalmiste, et hec reservasti in corde tuo quia cor eorum reservasti de intellectu reservabit ad rectos sapientiam et precepta mea abscondes tecum, Proverbiorum, duos viros et abscondit ipsum, Iosue, dixit et abscondit ipsum quia non ambos simul in loco uno sed istum solum ipsum et istum solum ipsum et non sentiret ipsos homo. Et est ad declarare quod dictio et abscondit ipsum revertitur ad dictionem et que est concludens ambo ipsa et sic et reversus fuit Mose et Aaron. Et aptabitur quia quod erat Moyses proprietas dixit lingua singulari et Aaron cum ipso et expositio abscondens ipsam abscondit ventum qui voluerit abscondere mulierem malam et occultare ipsam quod non audiant foris facta sua mala sicut si voluerit ad abscondere ventum quod non poterit abscondere ipsum et oleum dextere eius vocabit sicut oleum dextere eius quod clamabit et preconizavit supra se ipso quod est conditum et adorans sic mulierem sentient in ipsa de longe et vocavit oleum conditum deum dextere eius quia quod manus dextera componit ad ungere et quod quod affixum fuit in ipsa de oleo est odorificans quia abscondet me in tabernaculo suo abscondemus ad innocentem gratis abscondent ad animas eorum verba stantia et sic insidiantur abscondent, Psalmiste, ut dicere insidiabuntur^(b) quod ponunt se ipsos in loco occulto et sic oculis suis ad pauperem insidiantur et prophanabunt¹ absconditum^(c) meum, Ezechielis, paul, et expo. rem absconditam et occultam. Vel erit nomen et sic et abscondito tuo implebis, Pslmiste, bonum absconditum^(d) penes te ad dare ipsum ad quem placebit oculis tuis et propterea vocavit bonum mundi istius absconditum quod non apprehendet ipsum manus hominis ad placitum suum si non in placito creatoris et ecce bonum ad oculos suos et prohibitum de ipso ac si absconditum et conciabuntur supra absconditis tuis expo. supra Israel^(e) quod sunt absconditi et occulti sub alis tuis. Et niphal non abscondetur peccatum eorum de ante oculos, Ieremie², et numerus annorum absconditi fuerunt ad fortem, Iob. Et verbum grave quis dabit in inferno abscondere, Iob, et non potuit ultra abscondere ipsum, Nomina, et dagges zadi ad ornatum sicut dagges sanctuarii. Et nomen quesite fuerunt absconsiones eius, Abdie, omnia ipsa pondus absconsionis et occultationis. Dicam ad Aquilonem^(f) da, Isaie. Et venit cum seva quod non cum affixione et ad reges qui de Aquilone Iosue, aquilo et meridies, In principio, notum et est angulus sinister^(g) vocatus sic quia quod habitatio in ipsa in extremitate posteriori sicut est locus occultus et non ipse videtur ad filios hominis vel vocatur sic quia ambulatio solis non ipsa ad angulum suum si non ad angulum meridionalem et sicut quod ipsa regio occulta de sole.

צפניה צפן רוח ^{(מש' כז, טז)}, צפנתי לך ^{(שה"ש ז, יד)}, אשר צפנת ליריאיך^{1 (תה’ לא, כ)}, ואלה צפנת בלבבך ^{(איוב י, יג)}, כי לבם צפנת ^{2 (איוב יז, ד)}, יצפון³ לישרים תושיה ^{(מש' ב, ז)}, ומצותי תצפן אתך ^{(מש' ב, א)}. את שני האנשים ותצפנו ^{(יהו’ ב, ד)}, פירושו אמר ותצפנו, כי לא החביאה שניהם יחד במקום אחד רק זה לבדו וזה לבדו כדי שלא ירגיש עליהם אדם. ויש לפרש כי מלת ותצפנו שב אל מלת את שהיא כוללת שניהם. וכן ויושב את משה ⁴ אהרן! ויתכן לפי שהיה משה עיקר⁵ אמר בלשון⁶ יחיד ואהרן עמו. וכן ויבא משה ואהרן. ופירוש צפניה צפן רוח ^{(מש' כז, טז)} מי שירצה לצפון האשה הרעה ולהסתירה שלא ישמעו בחוץ עניניה הרעים כמו אם ירצה לצפון הרוח שלא יוכל לצפון אתו⁷ ושמן ימינו יקרא ^{(מש' כז, טז)} כמו שמן ימינו שיקרא ויכריז על עצמו שהוא רוקח ומריח כן האשה ירגישו בה מרחוק. וקרא שמן⁸ הרוקח שמן ימינו לפי שהיד⁹ הימין מוכנת למשוח מה¹⁰ שדבק בה מן השמן הוא מריח. כי יצפנני בסכה ^{(תה’ כז, ה)}, נצפנה לנקי חנם ^{(מש' א, יא)}, יצפנו לנפשותם^{11 (מש' א, יח)}. ואדני¹² אבי ז"ל פירש נצפנה לנקי חנם, יצפנו לנפשותם, פעלים עומדים. וכן יגורו יצפונו ^{(תה’ נו, ז)}, כלומר יארובו שמשימיןם¹³ עצמם במקום צפון. וכן עיניו לחלכה יצפונו^{14 (תה’ י, ח)}. וחללו את צפוני ^{(יח’ ז, כב)}, פעול ופירושו הדבר הנסתר והמוצנע. או יהיה שם. וכן וצפונך תמלא בטנם ^{(תה’ יז, יד)}, הטוב הצפון אצלך לתתו לאשר יישר¹⁵ בעיניך, ולפיכך קרא טוב העולם הזה צפון כי לא תשיגהו יד האדם לרצונו כי אם ברצון הבורא והנה הטוב לעיניו ונמנע¹⁶ ממנו כאלו¹⁷ הוא צפון. ויתיעצו על צפוניך ^{(תה' פג, ד)}, פירושו על ישראל שהם צפונים ונסתרים תחת כנפיך. והנפעל לא¹⁸ נצפן עונם מנגד עיני ^{(יר’ טז, יז)}, ומספר שנים נצפנו לעריץ ^{(איוב טו, כ)}. והפעל הכבד מי יתן בשאול תצפינני^{19 (איוב יד, יג)}. ולא יכלה עוד הצפינו ^{(שמ’ ב, ב)}. ודגש הצד"י לתפארת הקריאה²⁰ כדגש מקדש י"י ^{(במ' יט, כ)}. והשם נבעו מצפוניו^{21 (עו' ו)}, כלם כלם²² ענין הסתר והצנע. אומר²³ לצפון תני ^{(יש’ מג, ו)}. ובא בשבא²⁴ שלא בסמיכות ואל המלכים אשר מצפון ^{(יהו' יא, ב)}. צפונה²⁵ ונגבה ^{(בר’ יג, יד)}, ידוע, והוא²⁶ הפאה השמאלית נקראת²⁷ כן לפי שהישוב בה בקצה האחרון מעט כאלו²⁸ הוא מקום צפון ואינו נראה לבני אדם. או נקרא²⁹ כן לפי שמהלך השמש אינו על פאתו כי אם על הפאה הדרומית וכאלו³⁰ אותו הרוח צפון מהשמש.