Marginalia

a.  ad internitionem perduxit

Incidit(a). Inciderunt in fovea vitam meam, Quomodo. Et niphal in tempore quo calefiet incisi fuerunt, non incisus fui de ante obscuritatem, Iob. Et sunt declarantes ipsum copulati fuerunt de lingua congregationis nervorum in verbis doctorum nostrorum. Et nomen ad appropriationem ad ementem ipsum incidit me zelus meus terrores tui inciderunt me. Et iam declaravimus dicduc dictionis istius in parte dicduc in capitulo verborum in ordine1 tercio. Et grave aliud ipsum incidam, incidisti omnem fornicationem et odientes me incidam ipsos, incidet ipsos Dominus deus noster, Psalmiste, omnia ipsa modus incisionis.

צמתו בבור חיי (איכה ג, נג). והנפעל בעת יזורבו1 נצמתו (איוב ו, יז). ויש מפרשים אותו נתחברו מלשקון2 צומת הגידין בדברי רבותינו ז"ל [א]. והשם לצמיתות3 לקונה4 אותו5 (וי’ כה, ל). והכבד צמתתני קנאתי (תה’ קיט, קלט), ביעותיך6 צמתתוני (תה’ פח, יז), וכבר בארנו7 דקדוק המלה הזאת בחלק הדקדוק מזה הספר8 בשער הפעלים בטור השלישי. וכבד אחר אותו אצמית (תה’ קא, ה), הצמתה כל זונה ממך (תה’ עג, כז), ומשנאי אצמיתם (תה’ יח, מא), יצמיתם י"י אלהינו (תה’ צד, כג), כלם9 ענין כריתה.

Sources rabbiniques

א.  משנה חולין ד, ו

Apparat critique

1ordine A, ed]  nomine ordine ST

1יזורבו]  יזרבו BL

2קון]  ון BL

3לצמיתות]  לצמיתה BL

4לקונה]  לקנה BL

5אותו]  אתו BL

6ביעותיך]  בעותיך BL

7בארנו]  ביארנו BL

8הספר]  השער BL

9כלם]  כולם BL


Notes critiques

back to top