Adumbravit. Dies eius sicut umbra transiens sicut umbra que transit cum velocitate in extendi solem. Et est ad dicere sicut volucris transiens in videre ipsam et six expo. in predicatione sicut umbra transiens in volare ipsam et sic expo. in predicatione sicut transiens sicut ista avis que transit cum umbra sua et umbra sua transit cum ipsa qui inclinabuntur umbre vespere, Ieremie, circumdabunt ipsum arbores umbram suam, Iob, et non elongabit dies sicut umbram. Et umbra sapientie in umbra argenti, Ecclesiastes, expo. quiescet homo in umbra sapientie quando erit¹ etiam in umbra argenti quando erit ipsi sufficientia sufficientie sue quod recipietur magis in oculis hominis quando non egebit ipsis et poterit ad negotiari in sapientia quando erit ipsi in quo vivat sicut quod dixit in passuc alio bona sapientia cum hereditate, licet sic excellentia scientia est quod sapientia sola ipsa vivificabit patronum suum in umbra trabis mee, Principio, remove umbram eorum de super ipsos, In deserto, et fugient umbre, Cantici, verbum de² ipso de edificio levi sicut clauserunt portas Hierusalem, Nehemie, ut dicere quod occidet sol et clauserunt portas Hierusalem. Et verbum de edificio hiphil et ramus umbrosus, Ezechielis, ut dicere faciens umbram. Vel erit nomen adiectivum et adiectivum in geminari etiam pe appoal ve³ terre adumbrate alarum, Isaie, ut dicere quod umbra supra mundum⁴ cum multitudine alarum eius est via exempli ad multitudinem mercimoniarum et spetiarum rerum exeuntium de ipsa ad reliquum terrarum. Et Ionatan caldeizat quod venient ad ipsam cum alis, et cortine eorum extense sicut aquila que volat cum alis suis. Et modus alius ad vocem tremuerunt labia mea. Et niphal quod omnis audiens ipsum contremiscent ambe aures eius, Ieremie. Et grave quod omnis audiens ipsum contremiscent ambe aures eius, Samuelis^(a), modus motionis et tremoris tendemit in lingua. Et nomen placenta panis ordei, Iudicum, ut dicere auditio tremoris panis ordei et vidit quod erat revolvens in exercitum Madian⁵. Et adhuc declarabimus ipsum in radice assavit. Et de hoc supra campanellis equi, Zacarie. Et sunt campanelle suspense in equo que sunt sonantes. Et sic in duplicari pe cimbalis et instrumentis auditus, Psalmiste^(b), cum hiric pe et sunt duo vasa eris quod verberant istud cum isto et faciunt intelligi vocem. Et sic dixit in Misna pulsavit filius Areza cum instrumento sed in instrumentis iubilationis, Psalmiste, est dicens supra tubis et in cadere litteram geminationis filii Asaph cum cimbalis, Ezre, cum cimbalis eris ad facere audire verba, et vocatur in lingua duorum quia quod sunt duo vasa quod pulsant istud cum isto et affixionem cum cimbalis eris scripsimus similia ipsi in parte dicduc que est pars prima de libro. Et modus alius submersi sunt sicut plumbum, Nomina, sicut submerse sunt porte Hierusalem modus eorum modus submersionis. Et sic adduxit ipsa⁶ rabi Iuda et expo. sicut submerse sunt porte Hierusalem sicut submerse fuerunt de intrare in portis⁷ Hierusalem, ut dicere quod erat nox⁸ et rectum sicut quod scripsimus ipsum de modo umbre et in fiscella piscium^(c) caput suum instrumentum quo transfigunt cum ipso piscem in aquis et elevant ipsum peziera in lingua et sunt dicentes quod est vas factum de virgis^(d) intrabit in ipsum caput piscis et capietur in ipso.

ימיו כצל עובר ^{(תה’ קמד, ד)}, כמו הצל שעובר במהרה בהתפשט השמש. ויש לפרש כצל העוף העובר בעופפו. וכן פירשו במדרש ^[א] כצל עובר כהדין עופא דעבר בטוליה וטוליה עבר עמיה. כי ינטו צללי ערב ^{(יר’ ו, ד)}, יסכהו צאלים צללו ^{(איוב מ, כב)}. ולא יאריך ימים כצל ^{(קה' ח, יג)}. בצל החכמה בצל הכסף ^{(קה' ז, יב)}, פירושו ינוח אדם¹ בצל החכמה כשיהיה גם בצל הכסף, כשיהיה לו די ספקו שיתקבל יותר בעיני בני אדם כשלא יצטרך להם ויוכל להתעסק בחכמה כשיהיה לו במה יחיה, כמו שאמר בפסוק האחר טובה חכמה עם נחלה ^{(קה' ז, יא)} אף על פי כן יתרון הדעת ² שהחכמה לבדה תחיה בעליה. בצל קורתי^{3 (בר’ יט, ח)}, סר יצלם⁴ מעליהם ^{(במ’ יד, ט)}, ונסו הצללים ^{(שה"ש ב, יז)}. והפעל ממנו מבנין הקל כאשר צללו שערי ירושלם ^{(נחמ' יג, יט)}, כלומר שהעריב השמש וצללו שערי ירושלם. והפועל⁵ מבנין הפעיל וחרש מצל ^{(יח’ לא, ג)}, כלומר עושה צל. או יהיה שם תאר. והתאר בהכפל גם פ"א הפעל הוא⁶ ארץ צלצל כנפים ^{(יש’ יח, א)}, כלומר שמצל⁷ על העולם ברב⁸ כנפיה, והוא דרך משל על רוב הסחורות ומיני הדברים היוצאים ממנה לשאר הארצות⁹. ויונתן תרגם דאתון לה בספינן וקלעיהון פריסן כנשרא¹⁰ דטאיס בכנפוהי. וענין אחר לקול צללו שפתי ^{(חב' ג, טז)}. והנפעל אשר כל שמעה תצילנה¹¹ שתי אזניו ^{(מל"ב כא, יב)}, אשר כל שומעה¹² תצלנה אזניו ^{(יר’ יט, ג)}. הכבד^{13 14} כל שמעו תצילנה¹⁵ שתי אזניו ^{(שמ"א ג, יא)}, ענין תנועת הרעשה¹⁶ טנדימנט¹⁷ בלעז. והשם מזה¹⁸ צליל לחם שעורים^{19 (שופ’ ז, יג)}, כלומר שמע רעש לחם שעורים וראה שהיה מתהפך במחנה מדין. ועוד נפרשנו בשרש צלה. ומזה כל²⁰ מצלות הסוס ^{(זכ’ יד, כ)}, והם הזגים שתלויים²¹ בסוס שהם מתקשקשים. וכן בהכפל הפ"א ובמנענעים ובצלצלים ^{(שמ"ב ו, ה)}, בסגול הפ"א. בצלצלי שמע ^{(תה’ קנ, ה)}, בחרק²² הפ"א, והם שני כלי נחשת שמקישין²³ זה בזה ומשמיעים²⁴ קול. וכן אמרו במשנה ^[ב] הקיש בן ארזא בצלצל. אבל בצלצלי תרועה ^{(תה’ קנ, ה)}, הוא אומר על חצוצרות²⁵. ובנפול אות הכפל והלוים²⁶ בני אסף במצלתים ^{(עז' ג, י)}, במצלתים נחשת להשמיע ^{(דה"א טו, יט)}, ונקרא בלשון שנים לפי שהם שני כלים שמקישין זה בזה. וסמיכות במצלתים נחשת כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק שהוא חלק הראשון מן הספר. וענין אחר צללו כעופרת^{27 (שמ’ טו, י)}, כאשר צללו שערי ירושלם ^{(נחמ' יג, יט)}, ענינם ענין שקיעה. וכן הביאם רבי יהודה. ופירוש כאשר צללו שערי ירושלם כאשר נשתקעו שערי²⁸ מלכנס²⁹ בשערי ירושלם כלומר שהיה ערב. והנכון כמו שכתבנו אותו מענין צל. ובצלצל דגים ראשו ^{(איוב מ, לא)}, כלי שדוקרין³⁰ בו הדג במים ומעלין אותו פיטורא³¹ בלעז. ויש אומרים שהוא כלי עשוי³² משבטים יכנס בו ראש הדג ונלכד בו.