Militavit. Qui exercitavit supra Hierusalem, Zacarie, et exercitaverunt supra Madian, In deserto, exercitantes supra Aciel ad excitare supra montem Sion, Isaie, ad exercitare exercitum, In deserto, additio declarationis quia sufficiens ipsi omnis exercitus et sic diruens parietem¹ et radicasti radicem suam. Et in quiescere aleph et in casu suo de scriptura omnes exercitantes eius et arx sua, Isaie. Et nomen omnis exiens exercitu, In deserto, et quiescam ad domum meam de exercitu, Zacarie, scripta fuit cum he multiplicata exercitum tuum quia dabimus ad exercitum tuum, Iudicum, et exercitus eius et numerati eius, In deserto. Et collectio benedicite Dominum omnes exercitus eius, Psalmiste. Et in lingua mulierum ad exercitus eorum, Nomina, Dominus exercituum, Psalmiste, deum exercituum, Osee, ut dicere Dominus exercituum exercitus supra sub et ratio² quia licet quod fortitudo et robur cum exercitibus in concordia eorum in corde uno et congregatione eorum licet sic est dominus et dominans supra omnes ipsos et non prosperabuntur in robore eorum si non in robore suo et placito suo. Et verbum grave faciens exercitare populum terre, Ieremie, omnia modus congregationis exercitus. Et sic in speculis³ exercitantium quod exercitaverunt porta tabernaculi congregationis, Nomina, quod fuerunt filie Israel congregantes se porta tabernaculi congregationis et adducentes in manibus suis etiam specula que ipsis ad voluntatem tabernaculi. Et⁴ modus alius certe tempus statutum ad virum supra terram omnibus diebus temporis mei sperabo, Iob, quia completum fuit tempus suum, Isaie, et veritas rei et tempus magnum et tempus dabitur supra continuę in errore, Danielis, modus omnium terminus et tempus. Et sunt declarantes et tempus magnum voluntas de Syra de qui erat volens erat occidens. Et sapiens rabi Abraham Benezra expo. de modo primo ut dicere et excercitus magnus visus fuit ipsi ad Daniel in visionibus noctis.

אשר צבאו על ירושלם ^{(זכ’ יד, יב)}, ויצבאו על מדין ^{(במ’ לא, ז)}, הצבאים על אריאל ^{(יש’ כט, ז)}, לצבא על הר ציון ^{(יש’ לא, ד)}. לצבא צבא ^{(במ’ ד, כג)}, תוספת באור¹ כי די לו בל צבא² . וכן מקרקר קיר ^{(יש' כב, ה)} ותשרש שרשיה ^{(תה' פ, י)}. ובנוח³ האל"ף ונפילתה מן המכתב וכל צובה ומצודתה^{4 (יש’ כט, ז)}. והשם כל יוצא⁵ צבא ^{(במ’ א, ג)}. וחניתי לביתי מצבה ^{(זכ’ ט, ח)}, נכתב בה"א. רבה צבאך ^{(שופ’ ט, כט)}. כי נתן לצבאך ^{(שופ’ ח, ו)}, וצבאו ופקודיו^{6 (במ’ ב, ו)}, והקבוץ ברכו י"י כל צבאיו ^{(תה’ קג, כא)}. ובלשון נקבות על צבאותם^{7 (שמ’ ו, כו)}. י"י צבאות ^{(שמ"א א, יא)}, אלהי הצבאות ^{(הו' יב, ו)}, כלומר אדון החיילות, חיילות מעלה וחיילות מטה. והטעם כי אף על פי שהכח והאומץ עם החיילות בהסכמתם בלב אחד והתאספם יחד אף על פי כן הוא אדון ומושל על כלם⁸ ולא יצליחו בכחם כי אם בכחו וברצונו. והפעל הכבד המצבא את עם הארץ ^{(יר’ נב, כה)}, כלם⁹ ענין אסיפת החיל. וכן במראות הצובאות¹⁰ אשר צבאו פתח אהל מועד ^{(שמ’ לח, ח)}, שהיו בנות ישראל מתאספות פתח אהל מועד ומביאות ¹¹ המראות שלהן לנדבת המשכן. וענין אחר הלא צבא לאנוש עלי ארץ ^{(איוב ז, א)}, כל ימי צבאי איחל ^{(איוב יד, יד)}, כי מלאה צבאה ^{(יש’ מ, ב)}, ואמת הדבר וצבא גדול ^{(דנ' י, א)}, וצבא תנתן על התמיד בפשע ^{(דנ' ח, יב)}, ענין הכל קץ וזמן. ויש מפרשים וצבא גדול חפץ ^{(תה' קיא, ב)}, מן הארמית די הוה¹² צבא ק¹³ הוה קטל ^{(דנ' ה, יט)}. והחכם רבי אברהם ז"ל¹⁴ פירשו מן הענין הראשון כלומר וצבא גדול נגלה¹⁵ לו לדניאל במראות הלילה.