Marginalia
a. 13
Venatus est. Venari venatus est me, Quomodo, qui venabitur venatione bestie, Et vocavit, sunt gressus nostros, Quomodo. Et nomen ipse fuit fortis venator, In principio. Et pondus aliud et rete suum supra circumdedit, Iob, et cum he et non erunt ultra in manu vestra ad rete, Ezechielis, et est rete quo venantur cum ipso et capietur in rete meo et cum holem sicut pisces qui capiuntur in rete malo. Et sine he mulieris cum holem retia et retia sed edificabit supra te retia magna, Ecclesiastes, et est de radice munivit et ibi declaravimus ipsum. Et pondus aliud venient ipse cum retibus, Ezechielis(a). Et rectum est ad esse de hoc modo et radice et erunt vobis ad retia, Iudicum, et dagges mutatione litere lenis que est ayin appoal sicut et apperitiones1 florum qui est de et floruit florem. Et adiectivum ad multos mictam venatores et venabuntur ipsas2 et quadratum ad venari animas venantes animas omnias venabimini ad populum meum. Et modus alius in die vendere eos venationem et omnem panem viatici eorum viatico benedicere benedicam he cum mappic et cum he mulieris et viaticum misit ipsis, Psalmiste, preparate vobis viaticum, Michee, et ceperunt ipsis viaticum populi in manu eorum, Iudicum. Et hitpaal de ipso iste panis noster calidus vaticavimus ipsum, Osee, modus sufficientie in alimento.
צוד צדוני כצפור (איכה ג, נב), אשר יצוד ציד חיה (וי’ יז, יג), צדו צעדינו (איכה ד, יח). והשם הוא היה גבור1 ציד (בר’ י, ט), ציד חיה (וי' יז, יג)2. ומשקל אחר ומצודו עלי הקיף (איוב יט, ו). ובה"א 3 ולא יהיו עוד בידכן למצודה4 (יח’ יג, כא), והוא5 הרשת שצדין בה. ונתפש במצודתי (יח’ יב, יג). ובחלם כדגים שנאחזים במצודה רעה (קה' ט, יב). ובלא ה"א הנקבה בחלם, מצודים וחרמים (קה' ז, כו). אבל ובנה עליה מצודים גדולים (קה' ט, יד), הוא משרש מצד ושם בארנוהו. ומשקל אחר יביאוהו6 במצדות (יח’ יט, ט). ונכון הוא להיות מזה הענין והשרש, והיה7 לכם לצדים (שופ’ ב, ג), והדגש תמורת האות הרפה שהיא עי"ן הפעל כמו ופטורי צצים שהוא מן ויצץ ציץ. והתאר אשלח לרבים צידים וצדום (יר’ טז, טז). והמרובע לצודד נפשות (יח’ יג, יח), מצודדות8 את נפשים (יח’ יג, כ), הנפשות תצודדנה לעמי (יח’ יג, יח). וענין אחר ביום מכרם ציד (נחמ' יג, טו), וכל לחם צידם (יהו’ ט, ה), ויקחו האנשים מצידם (יהו’ ט, יד), צדה9 ברך אברך (תה’ קלב, טו), הה"א במפיק. ועם ה"א הנקבה וצידה10 שלח להם (תה’ עח, כה), הכינו להם11 צידה12 (יהו’ א, יא), ויקחו את צידה13 העם בידם (שופ’ ז, ח). וההתפעל ממנו14 זה לחמנו15 חם הצטידנואותו16 מבתינו (יהו’ ט, יב), ענין הספוק17 במזון.