Quievit. Ecce nunc quievit dies tunc quievit spiritus spiritus eorum, Iudicum, et stipula flamme debilis erit vel est transiens et exponent et lingua flamme debilitabit stipulam. Et adiectivum si fortis ipse si debilis¹, In deserto^(a), et ipse manuum, Samuelis^(b), et manus debiles fortificabis, Iob. Et nomen de debilitate manuum, Ieremie. Et niphal quietificati vos, Nomina. Et hitpaal quietificasti te in die tribulationis etiam quietificans se in opere suo, Proverbiorum. Et grave et cingulum² fortium debilitavit, Iob, debilitabuntur ale eorum, Ezechielis, quia propterea ipse debilitans manus virorum belli relictorum in civitate, Ieremie, scriptum cum aleph. Et sic venit nomen cum aleph^(c) quia debilitas³ cessare faciet peccata magna, Ecclesiastes, vite carnium cor debile, Proverbiorum, ut dicere cui quod est ipsi cor debile est vite carnium modus debilitatis notus est. Et modus proximus ad hunc et quievit de ipso, Nomina. Et grave quiesce de me et destruam eos, Verba, quiesce de ira, Psalmiste, non quiescam de te, Iosue, non quiesces de me usque ad absorbere salivam meam, Iob.

הנה נא רפה¹ היום לערוב ^{(שופ’ יט, ט)}, אז רפתה רוחם ^{(שופ’ ח, ג)}, וחשש להבה ירפה ^{(יש’ ה, כד)}. ופירושו חשש² בלהבה ירפה. או² הוא יוצא ופירושו ולשון⁴ להבה ירפה החשש. והתאר החזק הוא הרפה ^{(במ’ יג, יח)}, והוא יגע ורפה ידים ^{(שמ"ב יז, ב)}, וידים רפות תחזק ^{(איוב ד, ג)}. והשם מרפיון ידים ^{(יר’ מז, ג)}. והנפעל נרפים אתם^{5 (שמ’ ה, יז)}. וההתפעל⁶ התרפית ביום צרה ^{(מש’ כד, י)}, גם מתרפה במלאכתו ^{(מש’ יח, ט)}. וכבד⁷ ומזיח אפיקים רפה ^{(איוב יב, כא)}, תרפינה כנפיהם^{(ii)8 (יח’ א, כד)}. כי⁹ על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר ^{(יר’ לח, ד)}, כתוב באל"ף. וכן בא השם באל"ף¹⁰ כי מרפא יניח חטאים גדולים ^{(קה’ י, ד)}, חיי בשרים לב מרפא ^{(מש’ יד, ל)}, כלומר מי שיש לו לב רפה¹¹ הוא חיי בשרים. ענין הרפיון ידועהוא¹². וענין קרוב לזה. וירף ממנו ^{(שמ’ ד, כו)}. והכבד הרף ממני ואשמידם ^{(דב’ ט, יד)}, הרף מאף ^{(תה’ לז, ח)}, לא ארפך ^{(יהו’ א' ה)}, לא תרפני עד בלעי רקי^{13 (איוב ז, יט)}.