Pavit. Et pascent Carmelum et Basan, Ieremie, et pascent agni, Isaie, Ephraim, pascit ventum, Iosue, omnes pastores tui pascent ventum, Ieremie, erunt pascentes in deserto, In deserto, ad pascere in hortis, Cantici, et transiens ad duo operata deus pascens me, In principio, Dominus pascens me, Psalmiste, ego pascam ovem meam, Ezechielis, omnes pastores tui pascent ventum vult dicere pastores tui quod est transiens ad duo operata et pascet ventos quod ventus pascet eos et comedet eos pascentes oves patris eorum in Sichem, In principio, et pascere fecit ipsos cum perfectione cordis sui, Psalmiste, pascens oves occisionis, Zacarie, in tabernaculo pastoris, Isaie, sicut pastoris iot mutatione de he lamed appoal et sic ve pastoribus idoli, Zacarie, et pascent vos scientia et intellectu et surgere faciam supra vos pastores et pascent ipsos, Ieremie. Et nomen sicut pascua eorum et saturati sunt, Ieremie, et hoc nomen est ad oves proprie ipsas et totum pascua eorum dispersum est et sic quia predans Dominus pascua eorum, Ieremie. Vel erit ad locum pascue sicut quod dixit post ipsum et incidentur habitacula pacis. Et sunt declarantes de hoc pascua venti et pascua venti, Ecclesiastes, ad viam Ephraim pascens ventum ut dicere quod non iuvabit et non saturabitur nomen ad locum pascue pascua pingue et bonum, Verba. Et pondus aliud et viginti vacce saginate vult dicere saginate. Et modus secundus et assotians stultos assotians devoratores carnium confundit patrem suum et sotians meretrices, Proverbiorum. Et grave quod associavit ipsa ipsum. Et nomen ad socium suum, Iudicum, et societas sotii sui, In principio, triginta socii, Iudicum, mem cum sere etiam quod socius suus elongans¹ est de ipso, Proverbiorum, mem cum seva. Et pondus aliud sotius David, Samuelis, socius regis, dicet de ipso ad mulierem socia et ad multas socie et socie eius adducte tibi, Psalmiste. Et pondus aliud ad mulierem² socia mea pulchra mea, Cantici. Et pondus aliud et uxor et socia eius, Isaie. Et hitpaal non associaberis cum patrono ire, Proverbiorum. Et sunt declarantes³ de isto modo et societas venti et societas venti et possibile ad esse de radice ista socius tuus et socius patris tui, Proverbiorum, in cadere lamed appoal. Et erit socius in pondere filius quod radix eius edificavit et sic audivimus altitudinem Moab superbus multum quod radix eius elatus est et licet quod venit in collectione congregationis sotii sui, Iob, sicut via peccatorum ayin quem in via quietorum lamed erit ipsi dicere socii filii facies forte venit sic propter ayn que est guturalis quod non ad rapere supra ipsum et dicere socii et signum quod ipsa de ista radice, Iob, scripta in dictione et fortifica socium tuum, Proverbiorum, et sic et dabo ad socium tuum, Samuelis, scriptum cum iot et sunt ambo ipsa modus singularis si sit iot in ipsis lamed appoal appoal intellexisti ad cogitationes meas et mihi pietose facte sunt cogitationes tue deus modus omnium ipsorum voluntas et cogitatio de targum voluntas et expo. et mihi quam pretiose facte sunt cogitationes tue deus quia quod dixi intellixisti cogitationes meas de longe dixi tu intelliges voluntatem meam et cogitationem meam de longe antequam cogitem et mihi voluntas et voluntas tua et cogitationes tue sunt care mihi quod non potero ad scire ipsa. Et sunt exponentes de hoc quod non ipsi scientes ad facere voluntatem, Ecclesiastes, ut dicere voluntatem creatoris. Et modus alius frangens sterilem non generabit, Iob, frangent te vertice et frangent terram Assur cum gladio, Michee. Et aptabitur ad esse de modo isto omnes frangentes tui pascent ventum ut dicere quod ventus quem sunt sequentes franget ipsos modus eorum modus fractionis. Et possibile quod erit et frangentur rami eius verbum stans vult dicere et frangentur. Et possibile quod erit niphal de radice ista frangetur residuum in tabernaculo suo, Iob, et licet quod est patha et erat iuditium suum cames venit patha quia quod est gravisonum. Et iam scripsimus ipsum in radice fregit et sic exponentes de isto modo et fractio venti.

ורעה הכרמל והבשן ^{(יר’ נ, יט)}, ורעו כבשים^{1 (יש’ ה, יז)}, אפרים רעה² רוח ^{(הו’ יב, ב)}, כל רועיך³ תרעה רוח ^{(יר’ כב, כב)}, רועה⁴ אפר ^{(יש’ מד, כ)},⁴ יהיו⁶ רועים⁷ במדבר ^{(במ’ יד, לג)}, לרעות בגנים ^{(שה"ש ו, ב)}. והיוצא לשנים פעלים^{8 9}, אני ארעה את ⁽ⁱ⁾¹⁴צאני ^{(יח’ לד, טו)}, כל רועיך¹⁵ תרעה רוח ^{(יר’ כב, כב)}, רצונו לומר רועיך¹⁶ שהוא יוצא לשנים ¹⁷⁹ ותרעה רוח רוצה לומר תאכלם¹⁹ . לרעות²⁰ את צאן אביהם בשכם^{21 (בר’ לז, יב)}, וירעם בתם²² לבבו ^{(תה’ עח, עב)}, רועה²³ את צאן ההריגה^{24 (זכ’ יא, ד)}, כאהל רעי^{25 (יש’ לח, יב)}, כמו רעה²⁶, היו"ד תמורת ה"א למ"ד הפעל. וכן הוי²⁷ רעי²⁸ האליל ^{(זכ’ יא, יז)}. ורעו אתכם דעה והשכל ^{(יר’ ג, טו)}, והקימותי עליהם רועים²⁹ ורעום ^{(יר’ כג, ד)}. והשם כמרעיתם וישבעו ^{(הו’ יג, ו)}, וזה השם הוא שם³⁰ לצאן עצמם. וכל מרעיתם נפוצה ^{(יר’ י, כא)}. וכן כי שודד³¹ י"י את ³²מרעיתם ^{(יר’ כה, לו)}. או יהיה על מקום המרעה כמו שאמר אחריו ונדמה³³ נאות השלום. ויש מפרשים מזה ורעות רוח ^{(קה’ א, יד)}, רעיון³⁴ רוח ^{(קה’ א, יז)}, על דרך אפרים רועה³⁵ רוח, כלומר שלא יועיל ולא ישביע. והשם למקום המרעה, מרעה שמן וטוב ^{(דה"א ד, מ)}. ומשקל אחר ועשרים בקר³⁶ רעי ^{(מל"א ה, ג)}, רוצה לומר מפוטמים³⁷. וענין שני ורועה³⁸ כסילים ^{(מש’ יג, כ)}, ורועה³⁹ זוללים יכלים אביו ^{(מש’ כח, ז)}, ורעה⁴⁰ זונות ^{(מש’ כט, ג)}. והכבד אשר רעה⁴¹ לו ^{(שופ’ יד, כ)}. והשם ⁴² למרעהו ^{(שופ’ יד, כ)}, ואחזת מרעהו ^{(בר’ כו, כו)}, שלשים מרעים ^{(שופ’ יד, יא)}, המ"ם בצר"י. אף כי מרעהו רחקו ממנו ^{(מש’ יט, ז)}, המ"ם בשבא⁴³. ומשקל אחר רעה דוד ^{(שמ"ב טו, לז)}, רעה⁴⁴ המלך ^{(מל"א ד, ה)}, יאמר ממנו⁴⁵ לנקבה רעה ולרבות רעות. רעותים⁴⁶ מובאות לך ^{(תה’ מה, טו)}. ומשקל אחר לנקבה רעיה, רעיתי יפתי ^{(שה"ש ב, י)}. ומשקל אחר ואשה רעותה ^{(יר’ ט, יט)}. וההתפעל אל תתרע את בעל אף ^{(מש’ כב, כד)}. ויש מפרשים מזה הענין ורעות רוח, ורעיון רוח ⁴⁷ ואפשר להיות מן השרש הזה⁴⁸ רעך ורע אביך ^{(מש’ כז, י)}, בנפול⁴⁹ למ"ד הפעל ויהיה רע בשקל בן ששרשו בנה. וכן שמענו גאון מואב גא מאד, ששרשו גאה ואף על פי ⁵⁰שבא חבור⁵¹ הקבוץ רעים ^{52 (מש’ יט, ד)}, רעי איוב ^{(איוב ב, יא)}, כדרך נחי העי"ן, כי כדרך⁵³ נחי הלמ"ד היה לו לומר⁵⁴ רעי בשקל בני, פני אולי בא כן מפני העי"ן שהיא גרונית שלא לחטף⁵⁵ עליה ולומר⁵⁶ רעי. והראיה כי הם מזה השרש היו"ד הכתובה⁵⁷ במלת ורהב⁵⁸ רעיך ^{(מש’ ו, ג)}. וכן ונתתי לרעיך ^{(שמ"ב יב, יא)}, כתוב ביו"ד והם שניהם ענין יחיד אם כן היו"ד בהם⁵⁹למ"ד הפעל. וענין אחר וברעיון לבו ^{(קה’ ב, כב)}. ומשקל אחר ורעות רוח ^{(קה’ א, יד)}. ובחסרון למ"ד הפעל⁶⁰ בנת לרעי ^{61 (תה’ קלט, ב)}, ולי מה יקרו רעיך אל ^{(תה’ קלט, יז)}, ענין כלמ⁶² הרצון⁶³ והמחשבה⁶⁴ מתרגום רצון. ופירוש ולי מה יקרו רעיך אל ^{(תה’ קלט, יז)62} לפי שאמר בנת לרעי מרחוק אמר ⁶⁶ אתה תבין רצוני ומחשבתי⁶⁷ מרחוק קודם⁶⁸ שאחשב⁶⁹ ויהיה לי רצון אבל רצונך ומחשבותיך הם יקרים לי כי לא אוכל לדעתם. ויש מפרשים מזה כי אינם יודעים לעשות רע ^{(קה’ ד, יז)}, כלומר רצון הבורא. וענין אחר רועה⁷⁰ עקרה לא תלד ^{(איוב כד, כא)}, ירעוך קדקד ^{(יר’ ב, טז)}, ורעו דליותיו ^{(יר’ יא, טז)}, ורעו את ארץ אשור בחרב ^{(מי’ ה, ה)}. ויתכן להיות מן הענין הזה כל רעיך⁷¹ תרעה רוח, כלומר שהרוח שהם רודפים⁷² תשבר אותם ענינם ענין שבר. ואפשר שיהיה ⁷³ נפעל מן השרש הזה ירע שריד באהלו ^{(איוב כ, כו)}, ואף על פי שהוא פתח והיה משפטו קמץ, בא⁷⁵ פתח⁷⁶ לפי שהוא מלעיל. וכבר כתבנוהו בשרש ירע. וכן מפרשים מזה הענין ורעות רוח ורעיון רוח ^{(קה' ד, טז) 77}.