Interfecit. Et cor meum interfecit in medio mei, Psalmiste, verbum preteritum quia dimidium eius cames¹ ac si dixisset interfectum est. Cadet interfectus adiectivum in loco paul quia totum ipsum camessatum mortui interfectus in corde maris, Ezechielis, vel interfectio². Et collectio et ceciderunt interfecti, Samuelis, interfecti ensis magis quam interfecti fame, Quomodo, et ecce interfecti ensis, Ezechielis. Lammed cum seva solum. Interfecti filii populi mei, Ieremie,³ lamed cum seva et patha et het stans cum gaia. Et infinitum de ipso et dixi mori me ipsa^(a), interficere ad pondus misereri⁴, expo. et dixit propheta in esse me in captivitate dixi occidi meum ipsa mors mea, et occisio mea in longitudinis captivitatis, sed memorabo annos dextere excelsi ut dicere memorabo annos quod suscitat excelsus dexteram suam ad educere nos⁽ⁱ⁾ adhuc de captivitate quod nos in ipsa. Et verbum grave de ipso et tu homo et non deus per manus interficientium te sicut occidentium te, interfecti ensis et fuerunt convenientia ad daggessari. Et modus alius verbum grave hodie incępi incipere et complere, Samuelis, incępit pestis, In deserto, incipiam dare timorem tuum, incipiam magnificare te, Iosue, et incępit Noe, In principio, et elatio incępit, Iudicum. Et sunt declarantes de hoc et incęperunt parum de onere regis principum, Iosue. Et iam scripsimus ipsum in radice doluit. Et nomen sicut in principio principium sapientie timor Domini, Proverbiorum. Et modus alius⁵ prophanavit⁶ Iuda, Malachi⁷, et prophanabunt claritatem tuam, Ezechielis, et prophanabo te de monte dei et perdam te, Ezechielis, non prophanabis filiam tuam, Et vocavit, et in prophanare ipsum stratum patris sui, Verba, qui plantavit vineam et non prophanavit ipsam, Verba, expo. quod non fecit ipsam prophanationes quia sancta ipsa usque quod redimeret ipsam. Et niphal ad sanctuarium meum, Ezechielis, quod prophanatum fuit quia quomodo prophanabitur et prophanabunt sanctuarium meum, Ezechielis, et prophanaberis in te ad oculos gentium, Ezechielis, sed filia viri sacerdotis quia incipiet ad fornicari, Et vocavit, ut non prophanare ad oculos gentium, Ezechielis, aptabitur quod ista ambo de edificio niphal et venit het cum cames, et fuit conveniens ad pathissari. Vel sunt de edificio hiphil⁸ et tav et he convenientes ad pathissari sicut non prophanabo nomen sanctuarii mei, Ezechielis, non prophanabit verbum suum, Et vocavit, quod sunt de modo isto et de edificio⁹ hiphil. Et expo. non prophanabit¹⁰ verbum suum non ponet verbum tuum¹¹ prophanationes, sed erit verbum suum firmum. Et cuius non memoratur agens suus de ipso tunc incęptum est ad vocare in nomine Domini^(b) In principio, et expo. quia in diebus Enos erraverunt post servitutem alienam, et vocatio in nomine Domini tunc incępta est. Et sunt declarantes ipsum de modo principii, et expo. tunc inceperunt filii hominis ad vocare, Nomina, abominationum et idolorum in nomine Domini. Et adiectivum de isto mulier meretrix et prophanata, Nomina. Et aptabitur de isto modo tu prophanatus malus, Ezechielis, vel de modo primo. Et sic caldeizat Ionatan et tu debitor morti iniquus. Et nomen inter sanctum et inter prophanum, Et vocavit, et est via prophanationis expo. licet quod exivimus in via prophanationis quod non fuimus credentes quod indigeremus pane sanctitatis et licet sic fuerunt sanctitas vasa puerorum, quia in exire nos mundavimus personas nostras et si fuisset mulier detenta nobiscum in exire nos ad viam mundavimus personas nostras sicut via filiorum hominis quod scientia eorum ad viam et sanctitas erant vasa puerorum et etiam quod die quo erit nobiscum panis sanctitatis sanctificabitur in vase custoditus, et premonitum quod erit in sanctitate in vase et dedit ipsi sacerdos panem sanctitatis expo. panes confessionis quos poterat Israel ad comedere ipsos cum munditia quia non erat ibi panis alius si non panis facierum quem non erat potens ad dare de ipso quia ipse ligatus a dextera in eos, et dedit ipsi panes confessionis. Et sic scripsit dominus meus pater meus expo. passuc. Et adhuc scribemus ipsam in radice construxit. Et pondus aliud prophanum tibi de facere, In principio, vivus dominus, Samuelis, prophanum si iustificabo vos iot omnia ipsa modus prophani et est mutatio sanctitatis. Et dominus meus pater meus expo. de hoc ventus aquilonis prohibebit pluviam, Proverbiorum, expo. prohibebit pluviam et est de modo prophani quod est de modo prohibitionis. Et iam scripsimus ipsum in radice doluit. Et modus alius et cantores sicut tibicines, Psalmiste. Et grave tibicinantes cum tibiis, Regum. Et nomen instrumenti et letitie cordis sicut ambulans cum tibia et ante ipsos timpanum et tibia, Isaie, sicut tibie sonabit, Ieremie, et de instrumento musice. Et expo. rabi Salamon quod est quam appellant cheramella in latino. Et vocatur sic quia est concava. Et Ionatan caldeizat sonagli. Et adhuc verbum grave aliud de ipso de psaltriis quas rapuerunt, Iudicum, et etiam de hoc vocatur tibia laudabunt, nomen eius in tibia, Psalmiste, in tibia ioculatorum, Ieremie. Et in lingua mulieris tibia. Et cum affixo cum tibia exercituum, Cantici. Et collectio ad sonare cum tibiis et venit quieta tibia tibie mutatione dagges quia erat conveniens tibia, tibie et ad dividere inter ipsa et inter foveas pulveris, Isaie, veniunt sic, et vocatur sic quia quod inculantur medio suo cum tibiis et venit ad tibicinare cum surec loco holem sicut et ad eligere totum istum. Et modus alius et in foveis pulveris, Isaie, foveę concavę sub pulvere sicut speties speluncarum, fenestre arce, In principio, fenestre aperte clause, Regum, et scindet ipsi fenestras, Ieremie, sicut fenestras et postes et fenestras clausas. Et collectio in lingua mulierum in fenestris istis respiciens de fenestris, Cantici, et fenestre cooperte et notum est.

ולבי¹ חלל בקרבי ^{(תה' קט, כב)}, פעל עבר כי חציו פתח כאלו אמר נחלל. ונפל חלל ^{(יח' ו, ז)},² תאר במקום פעול כי כלו קמוץ, ממותי חלל בלב ימים ^{(יח' כח, ח)3}. ובקבוץ⁴ ויפלו חללים ^{(שמ"א לא, א)}, חללי חרב מחללי רעב ^{(איכה ד, ט)}, והנה חללי חרב ^{(יר' יד, יח)}. הלמ"ד בשבא⁵ לבדו. את חללי בת עמי ^{(יר' ח, כג)}, הלמ"ד בשבא⁶ ופתח החי"ת⁷ מעמדת בגעיא. והמקור ממנו, ואומר חלותי היא ^{(תה' עז, יא)}, ⁸ תמותתי והריגתי היא⁹ בארך הגלות, אבל אזכור שנות ימין עליון כלומר אזכור השנים שעורר עליון ימינו והוציאם¹⁰ מגלות מצרים כן יעורר עוד ימינו להוציאנו עוד מהגלות שאנחנו בו. והפעל הכבד ממנו ואתה אדם¹¹ ולא אל ביד מחלליך ^{(יח' כח, ט)}, כמו הורגיך. מחוללי חרב ^{(יח' לב, כו)}, הרוגי חרב ¹². וענין אחר פעל כבד היום החילתי ^{(שמ"א כב, טו)}, החל וכלה ^{(שמ"א ג, כב)}, החל הנגף ^{(במ' יז, יא)}, אחל תת פחדך ^{(דב' ב, כה)}, אחל גדלך ^{(יהו' ג, ז)}, ¹³ ותחלינה שבע שני הרעב¹⁴ והמשאת החלה ^{(שופ' כ, מ)}. ויש מפרשים מזה ויחלו מעט ממשא מלך ושרים^{15 (הו' ח, י)}, ¹⁶ והשם כאשר בתחלה ^{(בר' מא, כא)}, תחלת חכמה יראת י"י ^{(מש' ט, י)}. וענין אחר כי חלל יהודה ^{(מל' ב, יא)}, וחללו יפעתך ^{(יח' כח, ז)}, ואחללך מהר אלהים ואבדך ^{(יח' כח, טז)}, אל תחלל את בתך ^{(וי' יט, כט)}, ובחללו יצועי אביו ^{(דה"א ה, א)}, אשר נטע כרם ולא חללו ^{(דב' כ, ו)}, פירושו שלא עשהו חולין כי קדש הוא עד שיפדהו. והנפעל אל מקדשי כי נחל ^{(יח' כה, ג)}, כי איך יחל ^{(יש' מח, יא)}, ונחלו מקדשיהם ^{(יח' ז, כד)}, ונחלת בך לעיני הגוים ^{(יח' כב, טז)}. אבל¹⁷ ובת איש כהן כי תחל לזנות ^{(וי' כא, ט)}, לבלתי החל לעיני הגוים ^{(יח' כ, ט)} יתכן שאלו שניהם מבנין נפעל, ובא החי"ת בקמץ קטן והיתה ראויה להפתח. או הם מבנין הפעיל והתי"ו והה"א ראויות להפתח כמו ולא אחל את שם קדשי ^{(יח' לט, ז)}, לא יחל דברו ^{(במ' ל, ג)}, שהם מענין זה ¹⁸מבנין הפעיל. ופירוש לא יחל דברו לא ישים דברו חולין אלא יהיה ¹⁹ קיים דברו²⁰ כמו ²¹ אמר קדש. ושלא נזכר פועלו ממנו אז הוחל לקרא בשם י"י ^{(בר' ד, כו)}, ופירושו ²² בימי אנוש טעו אחר עבודה זרה וקריאה בשם י"י ²³ הוחלה אז²⁴. ויש מפרשים אותו מלשון²⁵ תחלה²⁶ ופירושו ²⁷ אז החלו בני אדם לקרא שמות הגלולים והעצבים בשם י"י. והתאר מזה אשר זונה וחללה ^{(וי' כא, ז)}. ויתכן מזה הענין ואתה חלל רשע ^{(יח' כא, ל)}, או יהיה²⁸ מהענין הראשון, וכן תרגם²⁹ יונתן ואת חיי³⁰ב קטולא רשיעא. והשם ולהבדיל בין הקדש ובין החול ^{(וי' י, י)}. והוא דרך חול ^{(שמ"א כא, ו)} פירושו אף על פי שיצאנו בדרך חול שלא היינו סבורים שנצטרך ללחם קדש אף על פי כן קדש היו כלי הנערים, כי בצאתנו טהרנו עצמנו, ואם היתה אשה ענו³¹ עמנו בצאתנו לדרך טהרנו כדרך בני אדם שדעתם לדרך וקדש הם כלי הנערים ואף כי היום שיהיה עמנו לחם קדש יקדש בכלי נשמר ונזהר שיהיה בקדושתו³² בכלי. ויתן לו הכהן לחם³³ קדש ^{(שמ"א כא, ז)}, פירושו לחמי תודה שיוכל³⁴ ישראל לאכלו³⁵ בטהרה כי לא היה שם לחם אחר כי אם לחם הפנים שלא היה יכול לתת לו³⁶ ממנו כי הוא אסור לזרים ונתן לו לחמי תודה. כן³⁷ כתב אדני אבי ז"ל פירוש הפסוק. ועוד נכתבנו³⁸ בשרש עצר. ומשקל אחר חלילה לך מעשות כדבר הזה ^{(בר' יח, כה)}, חלילה חי י"י ^{(שמ"א יד, מה)}, חלילה לי אם אצדיק אתכם ^{(איוב כז, ה)}, כלם ענין חלול והיא³⁹ תמורת הקדושה. ואדני אבי ז"ל פירוש מזה רוח צפון תחולל גשם ^{(מש' כה, כג)}, פירושו תמנע הגשם והוא מענין חלילה שהוא מענין⁴⁰ מניעה ⁴¹. וענין אחר ושרים כחוללים ^{(תה' פז, ז)}. והכבד מחללים בחלילים ^{(מל"א א, ט)}. ושם הכלי ושמחת לבב כהולך בחליל ^{(יש' ל, כט)}, ולפניהם ⁴² תוף⁴³ וחליל ^{(שמ"א י, ה)}, בחלילים ^{(מל"א א, מ)44}. והוא מכלי זמר.ופירש רבנו שלמה ז"ל ⁴⁵ שקורין קרמילש ⁴⁶ ויונתן תרגם צלצלין. ועוד פעל כבד אחר ממנו מן המחוללות⁴⁷ אשר גזלו ^{(שופ' כא, כג)}. וגם מזה נקרא מחול, יהללו שמו במחול ^{(תה' קמט, ג)}, במחול משחקים ^{(יר' לא, ד)}. ובלשון נקבה מחולה, ובסמוך כמחולת המחנים ^{(שה"ש ז, א)}. והקבוץ לחול במחולות ^{(שופ' כא, כא)}. ובא נח מחולת, מחולות תמורת הדגש כי היה ראוי מחלת, מחלות בדגש ולהבדיל בינם ובין מחלות⁴⁸ עפר ^{(יש' ב, יט)}, באו⁴⁹ כן. ונקרא כן לפי ששוחקים⁵⁰ תוכו⁵¹ בחלילים. ובא לחול בשרק תחת חלם כמו ולבור את כל זה ^{(קה' ט, א)}. וענין אחר ובמחלות עפר ^{(יש' ב, ט)}, חפירות חלולות תחת העפר כמין מערות. את חלון התיבה אשר עשה^{52 (בר' ח, ו)}. חלוני שקופים אטומים ^{(מל"א ו, ד)}, וקרע לו חלוני ^{(יר' כב, יד)}, כמו חלונים. הספים והחלונים האטומות ^{(יח' מא, טז)}. והקבוץ בלשון נקבות כהחלונות האלה ^{(יח' מ, כה)}, משגיח מן החלונות ^{(שה"ש ב, ט)}, והחלונות מכסות ^{(יח' מא, טז)}, וידוע הוא.