Doluit. Non dolui¹ et non peperi, quia doluit etiam peperit Sion, Isaie, dole, et suspira, Michee, cum surec et tremuit terra et doluit, Ieremie, cum holem propter stationem, dolere dolebis, Ezechielis, cum surec² cępimus doluimus, quia doluit pro bono, Michee, expo. quia doluit pro bono quod fuit ipsi ante hoc. Et rabi Iona ingredi fecit hoc in modo spei, percussisti ipsos et non doluerunt, Ieremie, a facie Domini dole terra, Psalmiste, et est imperativum in loco de tau futurum et expo. a facie domini dole terra³ ut dicere respondet cantor contra interrogationem et dicam hoc quod dolebis⁴ ante Dominum est quod ipse dominus supra totum et iudicium⁵ est quod doleant creata ab ipso quia ipse dominus supra totum et⁶ respondit interrogatio supra terram que est concludens mare et Iordanem et colles et montes. Et est ad declarare dolere⁷ me infinitum et iot ad pronomen et fuit iudicium suum acutisonum et venit gravisonum propter dictionem terra que est gravisona et ratio ac si terra respondens ad petitionem et dicet dolore me et fugere me et saltare me est a facie domini, et est ipsi fortitudo ad siccare aquas maris et Iordanis sicut quod est ipsi fortitudo etiam sic ad convertere petram, que est sicca humida et convertet ipsam in stagnum aquarum quia ipse dominus totius ad facere omnem rem et contrarium suum sicut creta in manu figuli. Et verbum grave a facie sua dolebunt populi, Ioelis, et doluit multum a sagictariis, Verba, si a facie mea non dolebitis, Ieremie, et ad mulierem quid dolebis, Isaie, et doluerunt parum de onere regis principium, Osee, et dagges mutatione de iot dolebunt, vel est de modo principii et de radice sua ut dicere nunc incipient ad conqueri et ad contristari parum de onere regis principium. Et adhuc lamentabuntur et tristabuntur magis quando erunt in captivitate, et quod ipsum transiens ad alterum vox domini faciet dolere desertum, faciet dolere dominus desertum cades facient dolere vias eius in omni tempore, Psalmiste, vie impii facient dolere pauperes in omni tempore. Et rabi Iona ingredi fecit hoc in modo spei. Et verbum grave aliud et est quadratum vox domini faciet dolere cervos, et infinitum dolere cervos custodies, Iob, et ad Sara que dolebit^(a) pro vobis, Isaie, cum segol lamed⁸ ut dicere que doluit vos et est futurum in loco preteriti. Et paul^(b) et ipse doluit^(c) pro rebellionibus nostris, Isaie. Et hitpaal omnibus diebus impiis ipse dolens, Iob. Et possibile quod erit sicut ipsum et tempestas dolens. Et cuius non memoratur agens suus de augumentato⁹ si dolore afficiet¹⁰ terra in die uno. Et adiectivum quia vocem sicut parturientis audivit in statera bona. Et nomen dolor sicut parturientis, et cum he mulieris et coxi me cum dolore. Et nomen in germinari et dolor in omnibus lumbis¹¹. Et hitpaal et doluit regina et omnia que memoravimus sunt modus doloris et notum est. Et modus alius, et quiescet ensis in civitatibus suis et non quieverunt in ipsa manus quiescent supra caput Ioab supra caput impiorum quiescet expo. cadet et quiescet. Et hitpaal et tempestas quiescens et non quieverunt in ipsa manus, Michee, expo. et non quieverunt in ipsa manus¹² exercituum exercituum quia sicut punctus subversa est. Et expo. rabi nostri Iona de isto modo est malitia quiescens, Ecclesiastes. Et est adiectivum in statera bona, ut dicere malitia cadens supra filios hominis et pulchre exposuit. Et modus alius et expectavit ultra septem diebus aliis propterea non expectabit bonum suum, Iob, bonum expectare et tacere quomodo ut dicere bonum quod expectabit et erit tacitus ad salutum domini. Et possibile ad esse et expectans adiectivum de radice expectavit in statera reliquus, et erit expo. passuc quod erit homo et expectans et tacitus ad salutem^(d) Domini. Et expectaverunt usque tardare, Iudicum, et modus eorum modus spei. Et scripsit dominus meus pater meus verbum leve de hoc quia expectavit ad bonum, Michee¹³, et ostendet supra hoc quia descendit malum a nomine sicut quia bonum expectavi et venit malum, et est ad ponere de ista propietate expecta dominum et expecta ipsum et erit de modo spei vel de modo doloris sicut parturientis, Michee, et sic iudicate ante ipsum, et expecta ipsum, Iob. Et sapiens rabi Iuda posuit ipsum de gentivatis. Et modus alius creavit manus sua colubrum clausum, ventus aquilonis creabit pluvias, Proverbiorum, et creasti terram et orbem, Psalmiste, magnus creans totum et expo. passuc¹⁴ Sanctus Benedictus Ipse et magnus et dominus supra totum creans totum mundum propterea alit ipsos omnes sicut unum et hoc est sicut¹⁵ quod dixit et stipendiat stultum et stipendia pretereuntes ut dicere stultus et pretereuntes supra mandata eius alit ipsos sicut sapientes et iustos et dixit in ipso lingua stipendii quia ipse extolletur, alens et gubernans ipsos ac si ipse debitor ad alere ipsos, sicut homo qui debitor ad dare stipendium suum ad stipendiarium. Et adhuc declarabimus ipsum in radice stipendiavit cum auxilio Creatoris. Et oblita es dei creditoris tui, Verba. Et cuius non memoratur agens suus in non abyssi creata sum, ecce in peccato creatus, Psalmiste, et ante colles creata sum, mortui creabuntur, Iob, modus creationis et ingredi fecit rabi noster Iona in isto modo crea te¹⁶ terra, et iot in ipso addita. Et adhuc ingredi fecit in istam radicem ad pulsare cum tympanis^(e) de corizantibus quas rapuerunt¹⁷, Iudicum, et bonum ad ponere ipsa de verbis geminationis. Et adhuc declarabo ipsa in radice prophanavit. Et de radice ista sicut arena que in labio maris sicut arenam multiplicabo dies. Et vidi in libro¹⁸ correcto Ierusalmi et sicut arenam multiplicabo dies cum surec ad Neharedai. Et cum holem ad occidentales.

לא חלתי ולא ילדתי ^{(יש' כג, ד)}, כי חלה גם ילדה ציון ^{(יש' סו, ח)}, ¹ ותרעש הארץ ותחל ^{(יר' נא, ט)} בחלם מפני ההעמדה, חול תחול סין^{2(יח' ל, טז)}, בשרק. הרינו חלנו ^{(יש' כו, יח)}. כי חלה לטוב ^{(מי' א, יב)}, פירושו כי חלה בעבור הטוב שהיה לה טרם זה. ורבי יונה הכניס זה בענין תוחלת. הכית אותם ולא חלו ^{(יר' ה, ג)}, מלפני אדון חולי ארץ ^{(תה' קיד, ז)}, והוא צווי במקום תי"ו אית"ן. ופירושו מלפני אדון תחולי³ ארץ, כלומר משיב המשורר כנגד השאלה ואמר⁴ זה ר⁵ שתחולי מלפני⁶ אדון הוא, שהוא אדון על הכל ודין הוא שיחולו הנבראים ממנו כי הוא אדון על הכל. והשיב השאלה על הארץ שהיא כוללת הים והירדן והגבעות וההרים. ויש לפרש חולי מקור והיו"ד לכנוי והיה דינו מלרע ובא מלעיל מפני מלת ארץ שהיא מלעיל. והטעם כאלו הארץ משיבה לשאלה ואמרה חולי ונוסי ורקדי היא⁷ מלפני אדון ויש⁸ לו כח ליבש מי הים והירדן כמו שיש לו כח גם כן להפוך הצור שהוא יבש לח ויהפכנו לאגם מים כי הוא אדון הכל לעשות ⁹ דבר וח¹⁰פכו כחמר ביד היוצר. והפעל הכבד מפניו יחילו עמים ^{(יואל ב, ו)}, ויחל מאד מהמורים ^{(שמ"א לא, ג)}, אם מפני לא תחילו ^{(יר' ה, כב)}, ולאשה מה תחילין ^{(יש' מה, י)}, ויחלו מעט ממשא מלך ושרים^{11 (הו' ח, י)}, והדגש תמורת יו"ד יחילו. או הוא מהענין¹² תחלה ומשרשו, כלומר עתה יחלו להתרעם ולהתאונן מעט ממשא מלך ושרים ועוד יתרעמו ויתאוננו יותר כשיהיו בגלות. ואשר הוא עובר לאחר, קול י"י יחיל מדבר יחיל י"י מדבר קדש ^{(תה' כט, ה)}. יחילו דרכיו בכל עת ^{(תה' י, ה)}, פירושו דרכי הרשע יחילו דרכיו בכל עת,¹³ פירושו דרכי הרשע יחילו העניים בכל עת. ורבי יונה הכניס זה בענין תוחלת. ופעל כבד אחר והוא המרבע, קול י"י יחולל אילות ^{(תה' כט, ט)}, והמקור וחולל¹⁴ אילות תשמר ^{(איוב לט, א)}, ואל שרה תחוללכם ^{(יש' נא, ב)},¹⁵ כלומר שחוללה אתכם. והוא עתיד במקום עבר. והפעל מחוללת תנין ^{(יש' נא, ט)}, והפעול והוא מחולל מפשעינו ^{(יש' נג, ה)}. וההתפעל כל ימי רשע הוא מתחולל ^{(איוב טו, כ)}. ¹⁶ ושלא נזכר פועלו מהנוסף, היוחל ארץ ביום אחד ^{(יש' סו, ח)}. והתאר כי קול כחולה שמעתי ^{(יר' ד, לא)}, בפלס טובה. והשם חיל כיולדה ^{(יר' ו, כד)}. ובה"א הנקבה ואסלדה בחילה ^{(איוב ו, י)}. והשם בהכפל חלחלה^{17 (נח' ב, יא)}. וההתפעל ותתחלחל המלכה ^{(אס' ד, ד)}. וכל אשר זכרנו הם ענין חיל וידוע הוא. וענין אחר וחלה חרב בעריו ^{(הו' יא, ו)}, ולא חלו בה ידים ^{(איכה ד, ו)}, ¹⁸ ולא חנו בה ידי¹⁹ המחנות והחיילות כי כמו רגע נהפכה.ופירש רבי יונה מזה הענין יש רעה חולה ^{(קה' ה, יב)}, והוא ²⁰ בפלס טובה כלומר רעה נופלת על בני אדם. ויפה פירש. וענין אחר ויחל עוד שבעת ימים אחרים ^{(בר' ח, י)}, על כן לא יחיל טובו ^{(איוב כ, כא)}, טוב ויחיל ודומם ^{(איכה ג, כו)}, כלומר טוב שיחיל ויהיה דומם לתשועת י"י. ואיפשר להיות ויחיל תאר משרש יחיל בפלס שריד, ויהיה פירוש הפסוק שיהיה האדם טוב ויחיל ודומם לתשועת י"י. ויחילו עד בוש ^{(שופ' ג, כה)}, ענינם²¹ ענין תוחלת. וכתב אדני אבי ז"ל פעל קל מזה כי חלה לטוב ^{(מי' א, יב)}, ויורה על זה כי ירד רע מאת י"י ^{(מי' א, יב)}, כמו כי טוב קויתי ויבא רע ^{(איוב ל, כו)}. ויש לשום מזה העיקר דם לי"י והתחולל לו ^{(תה' לז, ז)}, ויהיה מענין תוחלת או מענין חיל כיולדה. וכן דין לפניו ותחולל לו ^{(איוב לה, יד)}. והחכם רבי יהודה שם אתו מן הכפלים. וענין אחר חוללה ידו נחש בריח ^{(איוב כו, יג)}, רוח צפון תחולל גשם ^{(מש' כה, כג)}, ותחולל ארץ ותבל ^{(תה' צ, ב)}, רב מחולל כל ^{(מש' כו, י)}, ופירוש הפסוק הקדוש ברוך הוא שהוא רב ואדון על הכל מחולל כל העולם לפיכך זן אותם כלם כאחד וזהו²² שאמר שוכר כחיל²³ ושוכר עוברים ^{(מש' כו, י)} כלומר הכסילים והעוברים על מצותיו זן אותם כמו החכמים והצדיקים. ²⁴ ועוד אפרשנו בשרש שכר בעזרת ה'²⁵. ותשכח אל מחוללך ^{(דב' לב, יח)}. ושלא נזכר פועלו באין תהמות חוללתי ^{(מש' ח, כד)}, הן בעון חוללתי ^{(תה' נא, ז)}, ולפני גבעות חוללת ^{(איוב טז, ז)}, הרפאים יחוללו ^{(איוב כו, ה)}, ענינם ענין יצירה. והכניס רבי יונה בזה הענין חולי ארץ ^{(תה' קיד, ז)}, והיו"ד בו נוספת. ועוד הכניס בזה השרש לחול במחולות ^{(שופ' כא, כא)}, מן המחוללות אשר גזלו ^{(שופ' כא, כג)}. וטוב הוא לשומם מפעלי הכפל. ועוד אפרשם בשרש חלל. ומן השרש הזה כחול אשר על שפת הים ^{(יהו' יא, ד)}, וכחול ארבה מים^{26 (איוב כט, יח)}. וראיתי בספר מדויק ירושלמי וח²⁷ וכחול ארבה מים²⁸ בשרק לנהרדעי ובחלם למערבאי.