Debitum. Pignus eius debitum restituet, Ezechielis, ipse mutuator. Et doctores nostri usi fuerunt multum in ista lingua. Et de ista radice et modo verbum grave et debitabitis^(a) caput meum regi, Danielis, quod omnis homo cui est in ipso iudicium ad solvere vel de divitiis vel de corpore vocabitur debitor. Et sic doctores nostri miscuerunt linguam vel debitum corporis vel ad debitum divitiarum vocaverunt ad istum et istum debitorem.

חבולתו חוב ישיב ^{(יח' יח, ז)}, הוא המלוה. ורבותינו ז"ל הרגילו הרבה בזה הלשון. ומזה השרש והענין פעל כבד וחיבתם את ראשי למלך ^{(דנ' א, י)}, כי כל אדם שיש לו דין לשלם הן ממון הן מגופו¹ יקרא חיב. וכן רבותינו ז"ל ערבו הלשון בין לחובת הממון בין לחובת הגוף וקראו לזה ולזה חייב ^[א].